"יצרנו תנאים מאפשרים לפירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס בעיר עזה” – כך מסר בשלישי שעבר מפקד אוגדה 162, תא”ל איציק כהן, בזמן שהכוחות המתמרנים של צה”ל ואוגדה 162 השתלטו על מתחם שאטי בעזה, הסמוך לבית החולים שיפא. “מתחילת הלחימה, צה״ל ואוגדה 162 מפרקים את מרכזי הכובד של חמאס ויכולות שהארגון בנה במשך שנים”, הוסיף.
אין עוררין כי המשימה לא הייתה יכולה להתבצע ללא המעטפת הארטילרית של חטיבה 215 של חיל התותחנים, שהפעילה עבורם את האש מרחוק. למעשה, עוד ב־8 באוקטובר, כשכוחות מילואים רק עשו את דרכם אל עבר שטחי הכינוס, התותחים של חטיבת האש כבר החלו לירות – ומאז לא הפסיקו. בעוד התותחים רועמים, יצאנו למסע בן שלוש תחנות כדי לשמוע על המלחמה של חיל התותחנים.
מעטפת האש ניתנת באמצעות גדודי תותחנים הפרושים בעוטף, שתפקידם הוא טיהור מקדים של השטח והגנה בארטילריה בלתי פוסקת מסביב לעבודת כוחות התמרון. לחמ״ל האש של 215 שני תאי מכלול תקיפה, בהם קציני מטרות, קמ״נים ואנשי חיל האוויר וחיל הים. מכלולי התקיפה פועלים יחד עם חמ״לי צוותי הקרב החטיבתיים לתכלול ותקיפות מסוקי קרב, מטוסי קרב וארטילריה.
תפקידו של מכלול התקיפה, המייצר סינרגיה בין המודיעין, חיל האוויר והארטילריה - הוא להכין את השטח לכוחות התמרון הקרקעי על פי תרחישים שונים וללמוד את טופוגרפיית האזור, על כל גבעותיה. לדעת היכן נמצא כל מגדל מים, ומאין יכול האויב להפתיע - ועל פי זה להתאים את התחמושת. כך למשל, באחד הימים זיהה מכלול התקיפה של חטיבה 215 חוליית מחבלים שנעה לכיוון לוחמי גבעתי שפעלו במרחב, ובאמצעות כלי טיס חיסלה את החוליה.
לא עבר זמן רב ואכן נשמעו דפיקות בדלת ומהצד השני שמעו קול שאמר, “כיתת כוננות, נא לפתוח”. חברי הכיתה סיפרו לצבי כי עמיחי שחם נפגע וכי צריך לפנות אותו. הוא יוצא איתם החוצה, חלקם נותנים מכת אש וצבי וחבר נוסף רצים שפופים לכיוון שחם. הם מפנים אותו לביתם של צבי ומיכאלה ומשכיבים אותו על הרצפה במטבח. שם מגלים כי נפצע מרימון.
כעבור שעות אחדות, ולאחר שפונו שני פצועים נוספים מהקיבוץ, חזר סא”ל צחי לביתו, שם הסתגר עם משפחתו עד שהודיעו להם כי יש לפנות את הקיבוץ: “ב־8:30 בבוקר יום ראשון כולם התפנו ואני באתי לצבא”.
עשרות המחבלים שחדרו באותו היום לקיבוץ, משמונה נקודות שונות, טבחו בעובדים הזרים וחטפו ארבעה מהם. כיתת הכוננות הצליחה להדוף את המחבלים בגבורה ולמנוע אסון אף גדול יותר.
“יש לנו כמה סוגי ירי”, מסביר סגן איתמר, מ”מ סוללה ב’ גדוד 402. “ירי של פגזי תאורה כדי שנוכל להאיר בלילה לכוחות המתמרנים, מיסוך של עשן ופגזים נפיצים לעזור בתמרון עצמו. הלוחמים פה חזקים, הם עושים הכל על מנת לעמוד במשימה ולהגן על מדינת ישראל. בשביל זה אנחנו כאן, אם לא אנחנו, אף אחד לא יעשה את זה, אנחנו אוהבים את המדינה ורוצים לשרת אותה”.
סא”ל אסף: “מהימ”ח נסענו על זחלים, עד לפה, לעזה. כמה שעות טובות של נסיעה. כשהגענו לפה היו מראות קשים מסביבנו, זה הכניס אותנו מיד למלחמה. התחלנו לירות על מטרות במרחב, גם כדי למנוע חדירות נוספות, וגם כדי לסייע לכוחות שלנו ומאז אנחנו יורים בלי הפסקה, עם מעט מאוד זמן בית”.
התרעות פיקוד העורף