״ישראל עשתה טעות איומה כאשר הייתה בהפוגה עם חמאס, והסכימה להפסקת האש שחיזבאללה יזם באופן לא רשמי. אסור היה לעשות את זה ולתת לחיזבאללה להכתיב את הלחימה, היינו צריכים להראות שאנחנו מנהלים את העניינים ולא הם. מעבר לזה, יכולנו להפעיל יותר לחץ על חיזבאללה, ובשטח שבין ישראל עד לליטני, להפעיל כוח ואש - ולדחוק את הכוחות של הארגון. לא עשינו את זה, אז חזרנו למצב הקודם, למשחק הדמים בינינו לבינם״. 

״כעת יש הסלמה משני הצדדים, התקיפות התרחבו - אך לא נגיע למצב של מלחמה מלאה. זו הסלמה בתוך המערכת המוגבלת של חילופי המהלומות בין ישראל לחיזבאללה, והיא מביכה את נסראללה בצורה קיצונית, שלא יכול או רוצה להתקדם ללחימה מלאה. בינתיים אנו רואים  הפעלת כוח שלו - רק כדי שלא יאמרו שהוא מתחמק מהמלחמה״.

על רקע הדיווחים למגעים להחייאת החלטת 1701, בשבוע שעבר שר הביטחון יואב גלנט, התחייב בפני ראשי הרשויות בקו העימות כי תצא לפועל אחת מבין שתי אפשרויות במטרה להחזיר את הביטחון לתושבים, כך שיוכלו לחזור לבתיהם. האפשרות הראשונה והעדיפה היא להסדר מדיני בינלאומי שיבטיח את הרחקת החיזבאללה אל מעבר לליטני, על בסיס החלטה 1701 של האו"ם.״כדי שההחלטה תיושם מחדש, אנחנו צריכים שתהיה קודם כל הסכמה בין צרפת, ארה״ב, ישראל והאליטה הלבנונית״, אומר פרופ׳ אמציה ברעם, חוקר בכיר ומזרחן. ״ברגע שנגייס את האמריקאים, הגרמנים, הבריטים והצרפתים כדי לחדש את החלטת 1701 באו״ם, חיזבאללה יצטרך להשלים עם הלחץ הבינלאומי שיופעל עליו ויהיה חייב לסגת. ברגע שאותן מעצמות ידרשו מהאו״ם לאכוף את ההחלטה ולפקח על האזור - יהיה קל יותר לישראל להתמודד עם האיום״. 

״ברגע שנרחיק את חיזבאללה בלית ברירה מצידם, הם ינסו אולי לאחר חודש או חודשיים לחזור שוב לדרום לבנון, אך הפעם אנו לא ניתן להם, ונציב כוח שישמש כאזור חיץ בינינו לבינם. נצטרך שישאר בדרום לבנון כוח צבאי בינלאומי מטעם הבריטים, הצרפתים או האמריקאים שייכנס לרווח בין הליטני לשטח ישראל - ויתבצר שם. אך הפעם, בניגוד לחיילי האו״ם שנמצאים באזור כרגע, יהיה מותר לכוח לפתוח באש, תהיה לו רשות להרוג ולהיכנס לקרב אם חיזבאללה יפר את ההסכם שנקבע״.

״זה לא פשוט להכניס להכניס למקום מבודד ומסוכן במזרח התיכון חיילים אמריקאים או צרפתיים, אך יש סיכוי טוב שלצרפתים יהיה אינטרס לעשות זאת, ושיוחלט להכניס כוח צרפתי שיפריד בין ישראל לחיזבאללה״, אומר פרופ׳ ברעם. ״כזכור, לצרפת יש השפעה גדולה על האליטה הלבנונית ועל האוכלוסייה הלא-שיעית. כבר משנות ה-20, לבנון נחשבת לאזור חסות צרפתי עם קשרים פוליטיים אמיצים עם צרפת, שהיא הכוח הבינלאומי המשפיע, הפופולרי והמכובד ביותר בלבנון, בעלת קשרים עם כל שכבות האוכלוסייה במדינה. הצרפתים אכן רוצים שלבנון תהיה משוקמת ומחודשת - והיא יכולה להיות כזאת רק בתנאי שלא תהיה מלחמה עם ישראל, שתחריב את כל אזור דרום לבנון״. 

בנוגע לשיתוף הפעולה של חיזבאללה ביישום ההחלטה המתבקשת אומר ברעם כי ״לאיראן יש השפעה של 50 אחוזים בהחלטות של נסראללה, היא יכולה להגיד לו שיתחיל מלחמה ולא יסכים להחלטה, וזה הרי מתיישר עם האידיאולוגיה שלו לחסל את ישראל. מצד שני, הוא יודע שהוא לא יכול להרוס את לבנון, ויש לו מחויבות כלפיי התושבים שייספגו מכות קשות אם הלחימה והתקיפות של ישראל יתעצמו. הוא תקוע בין קרני הדילמה של החלום שלו להרוס את ישראל - ולבין האחריות לשמור על לבנון ועל האוכלוסיה השיעית במדינה״. 

״לישראל אין אלטרנטיבה אחרת מלבד לאכוף את ההחלטה או להגיע למצב של לחימה״, הוא מדגיש. ״כעת, כל עוד החלטה 1701 לא מיושמת בשטח, וחיזבאללה עדיין בדרום לבנון - הגליל כמעט ריק מתושבים. נסראללה מאוד שמח ומאושר לראות שהצליח לגרש יהודים מהגליל, ושיש בגללו בין 100 ל-150 אלף פליטים יהודים. אם לא נפעל, הגליל ימשיך להישאר ריק וגם עוטף עזה. כדי שאויבנו יורתעו, הם יהיו חייבים לראות שאנחנו פועלים. המזרח התיכון זה אזור מאוד אכזרי, ואם אתה לא אמיץ וחזק מספיק - ידרכו עליך כאן״.