שנה לאחר מבצע צוק איתן, מתחילים ברצועת עזה לראות את האור בקצה המנהרה. מנתונים שפרסם מתאם הפעולות בשטחים עולה כי המציאות ברצועה לאחר המבצע הולכת ומשתנה לטובה, והחיים בה מתחילים לחזור למסלול תקין. בערך. 
 
הדבר בא לידי ביטוי בכמה מישורים, שהעיקרי בהם הוא ירידה חדה בניסיונות הברחת נשק ואמל”ח לתוך הרצועה. “קיימת הבנה בצד השני שהמעבר מפוקח ואנחנו עולים על כל ניסיון כזה. מאז צוק איתן נתפסו כמה עשרות הברחות”, אמר רס”ן מוטי סטולוביץ, רמ”ד תיאום כלכלי במנהלת תיאום וקישור עזה, בראיון לעיתון “במחנה”.

“מאז צוק איתן התושב העזתי מחפש רגיעה”, טען רע”ן ייעוץ לענייני פלסטינים, סא”ל חסון חסון. “מה שמעניין אותו זה הפרנסה של משפחתו והכלכלה האישית שלו, ולכן הוא יעשה הכל כדי לנסות לקבל מה שמגיע לו. יחד עם זאת, האוכלוסייה לא יוצאת נגד חמאס, בשל החשש מהאכזריות שלו”, הסביר. 
העזתים, שבתיהם נהרסו במבצע וחלקם עדיין חיים במחנות פליטים, יודעים היטב כי שיקום הבית דורש התנתקות מוחלטת מחמאס. וכך, שנה לאחר המבצע, עולה כי 90% מהבתים שנהרסו החלו את בנייתם מחדש. על פי הנתונים שפרסם מתאם הפעולות בשטחים, קרוב ל־100 אלף בתים שופצו והצמיחה בענף הבנייה ניכרת היטב בירידה באבטלה ברצועה, שעומדת כיום על נתון טוב, יחסית כמובן, של 41% אבטלה. 
כזכור, בתקופת טרום צוק איתן השתמש חמאס באוכלוסייה אזרחית ובבתיה לצורך חפירת מנהרות ויציאת פירים וניצל בתים של אזרחים להכנת תשתיות טרור. כעת, הארגון עושה מאמצים רבים לשקם את התשתיות הללו, שנפגעו באופן ניכר, אולם בקושי רב. לצורך כך המציאו בחמאס דרך יצירתית לאסוף כסף והטילו מס חדש על התושבים: “מס סולידריות”. גורם בצה”ל מסביר כי מי שמשלם את המחיר הם דווקא העניים, שחוששים לחייהם וביטחונם ומעדיפים לשלם את המס ולא להסתבך עם הארגון. 
לצד הנתונים האופטימיים יחסית, חשוב לציין שחמאס לא נוטש את ניסיונות ההתחמשות וחפירת המנהרות. הארגון ממשיך לייצר רקטות וההערכות הן כי בתוך שנה וחצי יחזור לכמות האמל”ח שהחזיק ערב המבצע. עוד עולה מהנתונים שפרסם מתאם הפעולות בשטחים כי החודש נרשם שיא חדש במספר התושבים ברצועת עזה, שהגיע ל־1.9 מיליון. 50% מכלל התושבים הם בני 21 ומטה. שכר המינימום בעזה עומד על 1,400 שקל לחודש, אך מרבית המועסקים נאלצים להסתפק בכ־700־800 שקל בממוצע.