בכיר פתח מרואן ברגותי, מיוזמי שביתת הרעב של אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, פרסם היום (שני) טור ב"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת "מדוע אנחנו שובתים רעב בבתי הכלא בישראל". ברגותי שכלוא בכלא הדרים ומרצה חמישה מאסרי עולם בשל מעורבותו במעשי טרור, כתב: "במשך 15 השנים האחרונות בכלא הישראלי אני עד וגם קורבן למערכת הבלתי החוקית הישראלית של מעצרים שרירותיים וטיפול לקוי באסירים הפלסטיניים. לאחר שנבחנו כל שאר החלופות החלטתי שאין ברירה מלבד להתנגד להתעללות על ידי פתיחה בשביתת רעב".

עוד כתב ברגותי כי "שביתת רעב היא הדרך השלווה ביותר של התנגדות שקיימת בידינו. הכאב הוא רק של האסיר השובת ועל יקיריו בתקווה שבטנם הרעבה והריקה והקורבן שהם מקריבים יעזור למסר לחלחל מבעד לתאי הכלא האפלים".

המאמר עורר זעם בישראל, בשל תכנו והן בעקבות הבמה שניתנה לברגותי ב"ניו יורק טיימס". יו"ר מפלגת 'יש עתיד', יאיר לפיד, אמר כי "ברגותי הוא רוצח מורשע, הוא היה מעורב בעשרות ניסיונות לפיגועי טרור וגרם לכך שאנשים איבדו את משפחותיהם, שהוטלו בהם מומים, שחייהם נהרסו. את זה שכח הניו יורק טיימס לספר לקוראיו". לדברי לפיד, ה'ניו יורק טיימס' פרסם את דברי ברגותי בעמוד הדעות שלו אך "לא טרח להסביר לקוראיו שהקורא הוא רוצח מורשע מהסוג הגרוע ביותר. על כך ברגותי יושב בכלא. לא על עמדותיו, לא על רצונו במדינה פלסטינית, לא על זכותו לביטוי אישי. הוא יכול היה להיות כבר מזמן אזרח חופשי של מדינה פלסטינית עצמאית. הוא בחר במקום זה בדרך של טרור, רצח ואלימות. אלא שאת כל זה ה"ניו יורק טיימס" שכח לספר לקוראיו".

לפיד תוקף את ה"ניו יורק טיימס". צילום: מרק ישראל סלםלפיד תוקף את ה"ניו יורק טיימס". צילום: מרק ישראל סלם

ביקורת נוספת הושמעה גם מכיוונו של סגן השר מייקל אורן שצייץ בטוויטר כי "על ה'ניו יורק טיימס' לחוש בושה בשל פרסום דברי דיבה של הרוצח המורשע ברגותי".

"התאכזרות פיזית"

בטור שעורר דיון גם בארצות הברית כתב ברגותי כי "עשורים ארוכים הוכיחו שהמדיניות הישראלית הקולוניאלית ושל כיבוש צבאי נועדו לשבור את רוחם של האסירים והאומה אליה הם שייכים על ידי התאכזרות פיזית והפרדתם ממשפחתם ומקהילותיהם, תוך שימוש באמצעים משפילים לנצח את ההתנגדות. אנו לא נכנע בפני המדיניות הזו".

בביקורת על ישראל הוסיף ברגותי: "ישראל בנתה את בתי הכלא שלה בתוך תחומי המדינה ולא בשטח הכבוש. בכך שהיא בחרה במתווה הזה היא גזרה על האסירים הפלסטינים סבל רב בשל חוסר היכולת של המשפחות לבקרם. זה הפך את זכויותינו הבסיסיות שאנו זכאים להם לפי החוק הבינלאומי, לכאלו שניתנות לנו ונלקחות מאיתנו בהחלטה של מפקדי הכלא".

על תנאי כליאתם של האסירים כתב ברגותי: "האסירים הפלסטינים סובלים מעינוי לא אנושי ומחסירים מאיתנו טיפול רפואי. חלק מהאסירים נהרגו במהלך שהותם בכלא. בסביבות 200 אסירים פלסטינים נהרגו מאז 67. בשביתה הזו אנו מבקשים לשים קץ להתעללות".

ברגותי ערך השוואה למאבקים נגד דיכוי וכתב כי "ישראל אינה הכוח הכובש או הכוח הקולוניאלי הראשון לנקוט בנסיבות כאלה. זו הסיבה שכל כך הרבה אנשים שלחמו נגד דיכוי, קולוניאליזם ואפרטהייד עומדים איתנו... הסולידריות שלהם חושפת את הכישלון המוסרי והפוליטי של ישראל. הזכויות אינן מוענקות על ידי מדכא. חופש וכבוד הן זכויות אוניברסליות הטבועות באנושות, הפלסטינים לא יהיו חריגים. רק סיום הכיבוש ישים קץ לעוול הזה ויסמן את לידת השלום".

הזדהות עם שביתת רעב של אסירים. צילום: רשתות ערביותהזדהות עם שביתת רעב של אסירים. צילום: רשתות ערביות