“בעיות המשמעת ואי־מילוי הפקודות בצה”ל הולכות ומתרחבות”, הזהיר אתמול נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון, אלוף במיל’ יצחק בריק, בתדרוך לכתבים לרגל פרסום הדוח השנתי האחרון שלו כנציב קבילות חיילים. בריק מתח ביקורת חריפה על המצב בצה"ל והביע חשש מהיעדר מוכנות מספקת של הצבא לקראת המלחמה הבאה. “השנה אני יותר מוטרד לעומת השנה שעברה”, ציין בריק. 
 

גורמים בצה"ל שאיתם שוחחנו הגיבו בחריפות למסקנות הדוח: "האלוף במיל' בריק חרג לחלוטין מתפקידו ומסמכותו. הוא שיקף לציבור מצב כאילו צה"ל אינו בכשירות ובמוכנות למלחמה, ללא שיש לו את הסמכות, את כוח האדם המתאים ואת היכולת לקבוע בנושא. על בסיס אלה נתונים, איזה בדיקות ועל פי איזה דו"ח בדיוק משקף לכאורה הנציב תמונה של צבא שנמצא בשפל ואינו מוכן וכשיר למלחמה הבאה. ואם עסק בנושא - מדוע התעלם לחלוטין מתהליכים ומרפורמות שמתבצעות בצה"ל בשנים האחרונות".
 

גורמים צבאיים אחרים הביעו אמש תמיהה שאם העיסוק המרכזי של בריק היה במוכנות הצבא למלחמה הבאה, מדוע לא הציג עד היום דוח מפורט לרמטכ"ל ולמטה הכללי. גורמים אחרים הוסיפו שלצערם, ולצד הכבוד שהם רוחשים לבריק, דרך הצגת הדברים חושפת שיקולים שאינם ענייניים. לדבריהם, נציב הקבילות פגע באמון הציבור בצה"ל, וזאת שלא על בסיס נתוני אמת.
 

“הפחות טוב הולך ומתרחב ויש סכנה שהוא יבלע את הטוב”, התריע בריק, המסיים בעוד כשישה חודשים עשר שנות כהונה בתפקיד וכ־53 שנות שירות בצה”ל ובמערכת הביטחון. בריק (70), שבהיותו מ”פ בחיל השריון איבד רבים מחבריו בקרבות העקובים מדם בתעלת סואץ במלחמת יום כיפור, הדגיש שראה בתפקידיו השונים בצה”ל ובמערכת הביטחון שליחות. “אני מרגיש את עצמי שליח, יכולתי להרוויח יותר”, הוא הוסיף.

חיילים בגבול הרצועה. צילום: דובר צה"לחיילים בגבול הרצועה. צילום: דובר צה"ל
 

בריק מתח ביקורת על היעדר בקרה ומעקב מספיקים בימ”חים (יחידות מחסני חירום): “אחרי קריסת הימ”חים במלחמת לבנון השנייה הושקעו שני מיליארד שקל בשיקומם, אבל בשל היעדר בקרה, שהביאה שוב להידרדרות מצב הימ”חים, הוחלט להשקיע בהם עוד 300 מיליון שקל”. 
 

בריק הדגיש כי מתחוללת פגיעה חמורה מאוד בכושר הפיקוד בצה”ל בשל השימוש המרובה בטלפונים חכמים (סמארטפונים) ובדואר אלקטרוני (מיילים). “מה מג”ד עושה כאשר הוא מקבל בו זמנית שמונה מיילים ממפקדיו?”, שאל הנציב, “המיילים הפכו לרשת חברתית ללא בקרה ומעקב. מפקדים וחיילים מעבירים מסרים בסמארטפונים. הסמארטפון יוצר בידוד ופוגע בתקשורת הבין־אישית. כאשר חיילים נכנסים לשיעור או לפעילות, יש לאחסן את הסמארטפון בתיבה”. לדבריו, במהלך מבצע “צוק איתן” שנערך ברצועת עזה בקיץ 2014 היו חיילים מצוידים בסמאטרפונים שנכנסו לפעילות מבצעית. “הסמארטפון יכול להוות אייקון לאויב”, הזהיר בריק.
 

בריק סיפר שבמהלך ביקוריו הרבים ביחידות צה”ל השונות הבחין כי חיילי מילואים אינם מנקים את כלי הנשק שלהם  בתום אימונים. “היה מקרה של 1,500 כלי נשק מחלידים במכולה”, סיפר נציב הקבילות. “אם חייל לא מפרק ומנקה את הנשק האישי שלו אחרי אימון – איך הוא יתפקד עם הנשק בקרב? מה הוא יעשה בעת מעצור בנשק?”. לדעתו, כאשר חיילי מילואים מוזמנים לחמישה ימי אימונים, עדיף לקצר יום אחד מהאימונים כדי שהחיילים ינקו ויטפלו בכלי הנשק.
 

בריק אף התריע על ההמלצה להפריט את שירותי הרפואה בצה”ל. “היה פיילוט של מיקור חוץ שכלל אלפי חיילים בקריה, בתל השומר ובבסיסים במרכז, ואז מספר ה’גימלים’ (חופשות המחלה) זינק פי חמישה. אמא התקשרה לרופא המשפחה ודרך הטלפון הוציאה ‘גימלים’. עלול להיווצר מצב שחייל קרבי יגיע לחופשת סוף שבוע ורופא המשפחה ייתן לו ‘גימל’. תופעה זו עלולה לגורם לפגיעה קשה בשירות”. הנציב ממליץ לשקם את מערך הרפואה בצה”ל ולכל היותר להוציא למיקור חוץ את שירותי הרפואה עבור המשרתים בקבע. 




נתוני הדוח: 59% מקבילות החיילים נמצאו מוצדקות

7,002 קבילות הוגשו בשנת 2017 על ידי חיילי צה”ל – עלייה של כ־5% לעומת השנה הקודמת. כך עולה מהדוח השנתי של נציב קבילות החיילים במשרד הביטחון אלוף במיל’ יצחק בריק, המסיים את תפקידו בתום עשר שנות כהונה. נמסר כי 59% מהקבילות שהגישו חיילים בחובה, בקבע ובמילואים נמצאו מוצדקות.
 

3,734 מהקבילות הוגשו אשתקד על ידי חיילים בשירות חובה (53.33%), שיעור דומה לקבילות שהוגשו ב־2016. 632 קבילות נוספות הוגשו על ידי חיילים בשירות מילואים והן היוו 9.3% מכלל הקבילות, גידול של כאחוז לעומת השנה הקודמת. מספר הקבילות של חיילים בשירות הקבע הסתכם ב־789 - 11.27% מכלל הקבילות, ירידה של כ־1.1% לעומת 2016. מספר הקבילות שהתקבלו מאוכלוסיית המיועדים לשירות הביטחון היה 1,475 והן היוו שיעור גבוה יחסית של 21.07% מכלל הקבילות – גידול של כחצי אחוז לעומת השנה שלפני כן. 
 

בריק מתריע בדוח על ירידה ברצון להתחייב לשירות קבע, בפרט במערך הטכנולוגי, שלדבריו חשוב ביותר בשדה הלחימה העתידי. הוא מתח ביקורת על המשמעויות של מודל “הקבע הצעיר” – מודל שירות הקבע החדש בצה”ל, הקובע תחנת יציאה נוספת לאחר 14 שנה בקבע לקצין שלא יקודם לדרגת סגן אלוף. לדבריו, קצינים רבים חוששים מתחנה זו ומיציאה לאזרחות ללא רשת הביטחון הפנסיוני.
 

“במערכים הטכנולוגיים רבים מהצעירים האיכותיים אינם ממשיכים, וקצינים בכירים מעידים לפני שבאופן זה נפגעת תשתית הידע, דבר שיהיה קשה לתקנו. למודל ‘הקבע הצעיר’ חלק גדול מאוד במצב שנוצר”, מזהיר בריק. “תופעה זו מתרחשת גם במערכים הקרביים ותומכי הלחימה ואני נאלץ לומר בצער שנראה כי צה”ל אינו מודע באופן מספק להשלכות מרחיקות הלכת של עניין זה והפיקוד הבכיר יותר אינו נכנס דיו בעובי הקורה”.
 

הנציב הדגיש בדוח את הבעיות הקשות שחווה הצבא בשל הקיצוצים הנרחבים, למשל במקרים שבהם מפקדים מקבלים נפח משימות גדול מדי ביחס להיקף כוח האדם העומד לרשותם. “נוצר מצב של חוסר הלימה בחלק מהמערכים בין המשימות המוטלות על הקצינים, הנגדים והחיילים לבין היקף כוח האדם והמשאבים העומדים לרשותם”, הוא מזהיר. “עקב המצב החמור שנוצר, חובה על מקבלי ההחלטות להיכנס בעובי הקורה ולבחון כל מערך ומערך ולהתאים בין כוח האדם לאחר הקיצוץ לבין הפעילות והמשימות שיש לבצע".
 

מדובר צה”ל נמסר בתגובה: “סגן הרמטכ”ל, אלוף אביב כוכבי, מוביל הליך סדור להעמקת הבדיקה ולטיפול בפערים שהועלו בדוח. בצה”ל לא מזוהה מגמה של ירידה ברצון הקצינים לשירות קבע ארוך במערך הקרבי ולאוכלוסיית הקבע הראשוני בלחימה. בנוסף, בשנת 2017 שיעור מאריכי שירות הקבע בחתימה שנייה עלה ב־7% בהשוואה לשנים קודמות בקרב עתודאים טכנולוגיים, לצד העלייה בחתימה בכלל המערכים. צה”ל משקיע מאמצים רבים בהשארתם בשירות קבע של קצינים וקצינות, מתוך הכרה בחשיבות הנושא. בצה”ל לא מזוהה מגמה של ירידה ברצון הקצינים לשירות קבע ארוך במערך הקרבי ולאוכלוסיית הקבע הראשוני בלחימה".