האם נמצאה סוף סוף אלטרנטיבה לכימותרפיה?

אבישי יפת חלה בסרטן העור לפני שבע שנים. הוא עבר טיפול אחרי טיפול, אבל בינתיים שום דבר לא מועיל. "בהתחלה הגידול היה בצוואר, עברתי ניתוח כדי להסיר אותו, אבל כנראה אחת הגרורות ברחה והצליחה להגיע לכתף", מספר יפת.

"עשו לי ניתוח נוסף, אבל גם זה לא עזר, והסרטן המשיך להתפשט. עכשיו הוא בריאות, עברתי עוד שני ניתוחים, אבל המצב רק הולך ומידרדר". במסגרת הטיפול נשלח יפת לכימותרפיה, אבל זו רק החמירה את מצבו.

"הגוף שלי לא הצליח לקבל את הטיפולים, זה לא שיפר את המחלה ורק גרם לי נזק", הוא אומר. "היו לי עצירויות, צמרמורות, התקלפויות של העור וסדקים בו. הרגשתי כמו סמרטוט, הייתי מגיע הביתה ורק מחפש את המיטה. זה שינה לי את כל אורח החיים, עזבתי את העבודה שלי כחשמלאי ולא הצלחתי לנהל אורח חיים תקין, משום שהיו ימים שבהם היה לי קשה מאוד לתפקד.

בינתיים הגידולים רק הלכו וגדלו, אז אחרי כמה חודשים החליטו לעצור את הטיפולים". את התיאור הזה מכירה היטב גם רותי ויויורקה, בשנות ה-70 לחייה, ששתי חברותיה הטובות חלו בסרטן ועברו גם הן כימותרפיה. כשאת בעלה יעקב (77) תקפה המחלה, הם החליטו שהוא לא יעבור את הטיפולים הכימותרפיים. "גילינו שיש ליעקב מלנומה (סרטן העור) באוגוסט 2012", היא מספרת.

"היו לו גרורות על הראש, והוא החל לעבור הקרנות. הגידולים התחילו להצטמק, אבל לא מספיק, ונתנו לו סיכוי של חודש חודשיים לחיות. בבית החולים אמרו שהוא כבר חייב להתחיל בטיפולים הכימותרפיים ושזהו הפתרון היחיד, אבל לא הסכמנו בשום פנים. חברה טובה שלי עברה את זה ונפטרה, השנייה במצב קשה, והחיים שלה לא חיים. היא לא יכולה ללכת עצמאית, אין לה תיאבון. בעיני עדיף לחיות פחות שנים מאשר לחיות ככה".

בלי ברקסים

"כאן אנחנו כבר לא מטפלים בכימותרפיה", טוען פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה, המרכז לטיפול וחקר מלנומה וסרטן העור בבית החולים "שיבא", שבו מטופל גם יעקב ויויורקה, "היעילות של הטיפול הייתה בעייתית מפני שהיא לא נתנה תשובה מהותית לשום גידול סרטני מוצק, אלא רק הפוגה זמנית וחלקית".

"הכימותרפיה לא מבדילה בין תא נורמלי לסרטני, וכך היא פוגעת גם בתאים הבריאים וזה ניכר בתופעות הלוואי הרבות. לפני כעשור התפתחה הבנה של הנושא והתברר שלתא הסרטני יש מוטציות בגנים ספציפיים שאפשר ללמוד, וכך לטפל בכל סוג של סרטן באופן פרטני. לסוגי הסרטן שהצליחו להגיע בהם לפיתוח נוצרו תרופות ביולוגיות שיתרונותיהן הם תופעות לוואי מינוריות יותר ופגיעה קטנה יותר בתאים הבריאים.

לכן יש לזה יעילות גבוהה מאוד. אבל עם הזמן התברר שאת תופעות הלוואי החליפו חסרונות אחרים - התא הסרטני חכם יותר ויודע לעשות מעקפים, למצוא מסלולים חלופיים שיעקפו את המוטציות. לכן לאחר כמה חודשים הגוף עלול לפתח עמידות לתרופה, והיא לא תעזור עוד".

לכן החוקרים נאלצו לחפש את הדור הבא של הטיפולים ומצאו אותו בתרופות האימונותרפיות, המתבססות על חיזוק המערכת החיסונית של הגוף. שיטת הטיפול מגבירה את התגובה החיסונית של החולה, כך שהמערכת החיסונית שלו תדע להילחם לא רק במחלות קלות, אלא גם בסרטן.

"התרופות מסלקות מהגוף את המולקולות שהן 'ברקס' למערכת החיסונית כדי שלא תתקוף את הגוף, וכך בשימוש מבוקר ניתן להרוג את המחלה", מסביר פרופ' שכטר, "כך ניתן ליצור טיפול עמיד לאורך זמן - אין יותר מצב שבו התאים הסרטניים מצליחים לחמוק ממערכת החיסון ולגרום לה להתעלם מהם".

לפני כשנתיים אישר ה-FDA (מנהל התרופות האמריקאי) את התרופה הראשונה בתחום - Ipilimumab, היא הוכחה כיעילה אך לעתים גרמה למחלות אוטו אימוניות, מחלות חיסון ־ עצמי כמו זאבת (לופוס) ו- CITP , כתוצאה מכך שהגוף שתוקף את עצמו פגע בדרך גם בתאים בריאים.

בחודש שעבר אישר ה FDA גם את ה-"קיטרודה", תרופה שניתנת כעירוי, לאחר שנמצא שהיא משיגה במקרים רבים שליטה על המחלה ואף מרפאת אותה."התרופה קיבלה אישור עבור מלנומה", אומר פרופ' שכטר.

"הניסוי הקליני גילה שב- 50% מהמקרים היא מביאה לשינוי ובערך ב- 10% היא אף מעלימה את הגרורות לחלוטין. גם אם הגרורות עדיין קיימות, החולים יכולים לחיות איתן, וזה הופך את הסרטן למעין מחלה כרונית. זו בשורה אדירה".

התרופה החדשה הצילה את חייו של יעקב ויויורקה, שרגע לפני שהוא ואשתו רותי איבדו תקווה, הם שמעו על הפתרון החלופי. "חיפשנו באינטרנט וקראנו על תרופה חדשה - 'קיטרודה' - שנמצאת עוד בשלבי המחקר. הבנו שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שיעקב ייכנס אליו", מספרת רותי, "זה היה בשלב הסופי של המחקר והתקבלנו. הכל קרה בחנוכה ובדיוק כמו בסיפור החג הרגשנו שהגיע האור במקום החושך.

"בהתחלה לא ידענו אם נקבל במסגרת הניסוי את התרופה או תרופה ישנה יותר", ממשיכה רותי לספר, "אבל די מהר התחלנו לראות תוצאות. יעקב כבר היה בכיסא גלגלים בגלל הסרטן שהחליש אותו, ואחרי כמה חודשים התפקוד שלו התחיל להשתפר; עכשיו הוא הולך בכוחות עצמו. הגידול הצטמק ו- 90 ומשהו אחוז ממנו כבר נעלם.

מה שנראה כמו מקרה אבוד ככל הנראה יסתיים בזה שהוא ייצא מזה". גם אבישי יפת התחיל לקבל לאחרונה את התרופה החדשנית. "אחרי הכימותרפיה ניסו עלי גם תרופות ביולוגיות, אבל גם הן לא עשו שינוי", מספר יפת, "גם למחקר של התרופה האימונותרפית הראשונה התקבלתי, אבל היא לא הניבה תוצאות.

כעת, לאחר שהתגלה שהתרופה החדשה מסייעת לחולים שטיפולים אחרים לא הועילו להם, התחלתי לקבל אותה גם כ'טיפול חמלה' לפני כשלושה חודשים. עוד מוקדם לדעת אם זה יעבוד, הערכה ראשונית תהיה רק בסוף החודש, אבל זה נותן לי תקווה חדשה".

תרופה נוספת שאושרה השנה ביפן היא "ניבולומאב" Nivolumab , שלאחר מחקר נמצא כי היא מאריכה את הישרדותם של חולי מלנומה מתקדמת. מלבד ויויורקה ויפת, כמאה חולים נוספים החלו לקבל את הטיפול ב"קיטרודה' ו'ניבולומאב' בארץ במסגרת הניסוי.

גם אחרי שזה הסתיים בהצלחה, עם קבלת אישור מה-FDA ממשיכים החולים לקבל את התרופה, ולצדם ישנם כמה עשרות חולים חדשים במצב קריטי שמקבלים את הטיפול מחברת התרופות MSD המייצרת אותה כ"טיפול חמלה".

עדיין בחיתוליו

שתי התרופות הוגשו כמועמדות לסל התרופות לשנת 2015 , ובימים אלו דנה הוועדה אם להכניס אותן לסל הבריאות, לצד מאות תרופות וטכנולוגיות נוספות. עלותן מוערכת בכ-40 אלף שקל בחודש למטופל, ואם הן ייכנסו, הן יהוו טיפול בקו שני לאלו שהתרופה האימונותרפית הראשונה בתחום שכבר נמצאת בסל לא סייעה להם, כך שצפויים להשתמש בהן כמאה עד מאתיים חולים.

חברי האיגוד הישראלי לאונקולוגיה כבר דירגו את "קיטרודה" ואת "ניבולומאב" כתרופות החשובות ביותר לטיפול בסרטן מבין אלו שהוגשו לסל, ולהמלצותיהם יש בדרך כלל השפעה על החלטות הוועדה.

"מדובר בתרופה פורצת דרך ומצילת חיים, אין ספק שמקומה בסל", טוען גם פרופ' שכטר, "מלבד המלנומה היא מנוסה כיום גם על חולים בסרטן גרורתי אחר כמו ריאות, שתן וצוואר, ובינתיים רושמת הצלחה גם בתחומים האלה.

כרגע זה עוד בחיתולים, לרוב הרופאים אין עדיין הידע באימונולוגיה, ולכן עיקר הפעילות מתרכזת בבתי החולים שיבא והדסה, אבל אם התרופה תיכנס לסל, כולם יצטרכו ללמוד את התחום החדש. זה הולך ומתפתח, ובעתיד זה עשוי לשנות את כל תחום הטיפול בסרטן".