"אין בעולם חרם אקדמי, עוד לא נולד המדען הישראלי שהלך לאירופה ולא קיבל כבוד מלכים, רק לפני שבוע חזרתי מכנס בצרפת, נתנו שם הרבה כבוד לישראל, כך אומר מתניה בן ארצי, אחיה הבכור של שרה נתניהו והגיס של בנימין נתניהו, פרופ' למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

"בשנה שעברה הייתי בשנת שבתון בלונדון, היה אגדה, קיבלתי מלגה אירופאית ענקית, אנחנו מקבלים מענקים ממלגות מחקר אירופאיות בסכומים הרבה יותר גבוהים מהפרופורציות שלנו, בהרבה אוניברסיטאות יש קתדרות ללימוד עברית, לא ראיתי הרבה קתדרות כאלה ללימוד אלבנית".

 לפני שנים אחדות חתם בן ארצי על עצומה הקוראת להחרים את מוצרי ההתנחלויות, הוא מאמין בחרם כאמצעי לחץ על הממשלה אבל אינו מבין את התלקחות הסערה האחרונה סביב החרם נגד ישראל. "כמו שמדברים כל הזמן על איראן איראן, אז פתאום התחילו לדבר על חרם חרם. עושים את זה כי רוצים להסיח את דעת ההמון ולא לדבר על הבעיות האמיתיות כמו ההתנחלויות. קל יותר לדבר על חרם אקדמי מאשר על ההתנחלויות. הציבור הנבער קונה את זה כמו שהציבור הלך להצביע כשאמרו לו שערבים נוהרים לקלפיות".


הגיס שלך הוא זה שדרבן את ציבור בוחריו למהר לקלפיות כדי לחסום את הערבים.

"לשם אני לא אגיע, אבל ברור לי שאין חרם. תרבות השקר פורחת פה. במקום חרם אקדמי תגידי עבודה בעיניים. תעשי חרם אקדמי בגוגל ולא תמצאי כלום פרט לנאומים של גלעד ארדן או ציפי חוטובלי במשרד החוץ".


מצאתי הרבה יותר מזה.

"מה שיש זה קריאות שמסבירות לישראל איך להתנהג ופעולות לחיוב ישראל לכבד אמנות שהיא חתמה עליהן. אני תומך בפעולות כאלה אבל חבל לי שהן מופנות לאקדמיה מפני שהאוניברסיטאות בישראל יחסית בולטות לטובה ומהוות מעוזים של חופש ביטוי, יש באוניברסיטאות סטודנטים ערבים, הן מעסיקות בשכר הוגן, חבל שיתחילו דווקא שם".
 

-מתחילים לא רק בחרם האקדמי, גם החרם הכלכלי הולך ותופס תאוצה.

"היהודים הם אלופי החרמות אז שלא ידברו עכשיו על חרמות. היהודים המציאו את המושג חרם ואת הקונספציה. היהודים הטילו חרם על ישו ועל הכנסיות, בצרפת יהודים שרפו את הכתבים של הרמב"ם, בחרם על קובה רק ישראל וארצות הברית השתתפו, בסוף האפרטהייד החרמנו את דרום אפריקה אחרי ששנים מכרנו לה ציוד צבאי. היינו מהראשונים שהחרימו את אולימפיאדת מוסקבה ב-1980 בגלל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. בתוך המדינה עצמה יש הרבה חרמות. את יודעת שיש חרם על הפצה של ספרות מיסיונרית? נניח שאני שלדון אדלסון דתי ואני רוצה לשלוח חומר מיסיונרי, הדוורים יכולים לסרב לשלוח את החומר הזה. רוב חברות המוניות בשבת לא נוסעות בירושלים כדי שהחרדים לא יחרימו אותן ויפגעו בהן כלכלית. יהודים מטילים חרמות על כל דבר אבל כשמטילים עליהם חרם אז הם צועקים. מה אתם צועקים? הטלתם חרם על הקוטג' אבל להטיל חרם על ההתנחלויות זה לא בסדר? זה הרי חרם הרבה יותר אצילי".
 

מה שהתחיל עם חרם על ההתנחלויות נמשך במדרון חלקלק של חרמות כלכליים שונים.

"המדרון החלקלק הולך אל כל הכיוונים והוא בעיקר פונה אל האוכלוסייה הפלסטינית. ההתנחלויות נהנות ממיטב התקציבים, אנחנו יושבים טוב באוניברסיטה ומרוויחים לא רע אבל דווקא מי שההתנחלויות פוגעות בהם לא יוצאים נגדן. המדרון הכי חלקלק פה הוא ההשקעה בהתנחלויות. זאת יודעת כמה מדרונות חלקלקים קורים פה? אינסוף מדרונות, האחיזה של הדת במדינה, העובדה שערבים לא יכולים לקנות דירות בכרמיאל על אדמות שהיו שלהם, כבישים נפרדים לישראלים ולפלסטינים, אז נוח להיתפס דווקא לחרם".

   
בן ארצי, נשוי ואב לשלושה, גר בירושלים, הוא אחיה הבכור של שרה נתניהו. יש לו שני אחים נוספים, אמציה בן ארצי, איש היי טק שמתגורר בתל אביב וחגי בן ארצי, חוזר בתשובה תושב בית אל. הוא נולד ב-48' בקבוץ מחניים, גדל בטבעון, סיים את לימודי התיכון בגיל 15, למד מתמטיקה בעתודה, שירת בסיירת גולני וברפא"ל והיה במשך 12 שנים איש קבע ברפא"ל בתחום עיסוקו, מתמטיקה שימושית.



מתניה בן ארצי ובנו הסרבן. צילום: יהונתן שאול

הוא התחיל לגלות עניין בפוליטיקה אחרי מלחמת ששת הימים. בעבר סיפר שכסטודנט נקלע לעצרת של הימין בירושלים שבוע ימים אחרי המלחמה, האזין לנאומיהם של משה שמיר ושל נתן אלתרמן והבין שדעתו הפוכה לחלוטין ומאז לא השתנתה. זמן קצר אחרי שנתניהו נבחר לראשות הממשלה ב-96' בן ארצי אמר שאין לו בעיה שירושלים המזרחית תהיה בירת פלסטין. הוא אף נמנע מלבקר את אחיו, חגי, בבית אל. בעבר הביע תמיכה בסרבנות. הוא עצמו נשפט בשנת 80' על סירוב לשרת בשטחים אולם לא נידון למאסר.

בנו הצעיר, יונתן, סירב לשרת בצבא מטעמי מצפון ונשלח לכלא. בעבר בן ארצי אמר שנתניהו דווקא מעריך את יונתן. "היו לנו יותר ויכוחים על פוליטיקה", הוא אמר בראיון עיתונאי לפני 13 שנים, "היום אנחנו מתווכחים יותר על תפיסות כלכליות, ממילא הפוליטיקה תיגמר עוד מעט. בעוד חמש או שש שנים יהיה כאן פרוטוקראט אמריקאי וכל השטחים יוחזרו לפלסטינים".


השטחים לא הוחזרו והתמיכה שלך בחרם על מוצרים מההתנחלויות מגולגלת בסופו של דבר על האזרח הקטן.

"את קונה את הקלישאה המקובלת שהחרם על ההתנחלויות יפגע באזרח הקטן. אני לא מבין איך אנשים קונים את זה. איך הצליחו למכור לך את הרעיון שאם איזה אנגלי לא יקנה מוצרים של חברת אהבה מים המלח זה יפגע באזרח הקטן. האזרח הקטן נפגע הרבה יותר מהעברת תקציבים להתנחלויות ומהעובדה שילדיו משרתים בצבא שלוש שנים. לפני מלחמת ששת הימים בנים שירתו בצבא רק שנתיים. ואם כבר מדברים על האזרח הקטן אז למה בכל נושא אחר אומרים שמותר להקריב למען צדק ורק בנושא הזה אסור לדרוש הקרבה כזו?"
 

אולי מפני שאנחנו לא יודעים עד לאן ההקרבה תגיע. בסופו של דבר היא עלולה להגיע גם לכיס שלך.

"אז שתגיע. בשביל צדק צריך לשלם. האם אפשר להכפיף כל ערך לחשש של מה יפגע בכיס?"

הדרך היחידה

 
עשרות רבות של ישראלים ויהודים בכל רחבי העולם תומכים בחרם על ישראל כבר שנים ארוכות. המשורר ואיש החינוך סמי שלום שטרית שנודע במאבקיו למען חינוך שוויוני הוא חבר במועצה המייעצת של  "ג'ואיש וויסז פור פיס", ארגון אמריקאי הקורא, בין השאר, להחרמת חברות כמו היולט פקארד המספקת מידע טכנולוגי לחיל הים הישראלי. 


גם אודי אלוני, בנה של שולמית אלוני, חבר באותה מועצה מייעצת. אלוני קרא בעבר להטלת חרם צבאי על ישראל וטען שתנועת הבי.די.אס הקוראת לחרם עושה זאת מתוך "אחווה, שותפות וצעידה ביחד". קבוצת מתמטיקאים ישראלים הקימה את ארגון "חרם מבפנים" שמנע, בין השאר מהפיקסיז להופיע בישראל. הישראלי לשעבר, דניאל בויארין מאוניברסיטת ברקלי, קורא כבר שנים מעל כל במה אפשרית לארצות הברית לעצור את הסיוע לישראל. הישראלית לשעבר, רונית לנטין, שמתגוררת בדבלין, ארגנה כמאתיים חתימות של אקדמאים אירים שקראו להחרים את ישראל ואף סייעה בעריכת מחקר החושף את הקשר בין חברות אירית לתעשיית הביטחון הישראלית במטרה לפעול למען החרמתן של החברות האיריות.

 
רבים מהפעילים הישראלים לא אוהבים את הזרקורים שמופנים לאחרונה אל הנושא. ד"ר קובי סניץ, מתמטיקאי ממכון ויצמן, ממייסדי הארגון חרם מבפנים ומהבולטים בתומכי החרם הישראלים, טורק את הטלפון כשאני שואלת אותו על מעורבותו בהתנעת החרם. "בשלב זה אני לא מעוניינת לדבר", אומרת פרופ' רחל גיורא מאוניברסיטת תל אביב שחתמה על עצומות תמיכה בחרמות על ישראל. "אני לא מתראיינת לעיתונים ציוניים", אומרת נועה שיינדלינגר, דוקטורנטית ישראלית במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת טורונטו ופעילת חרם וותיקה. 

 


קרא בעבר להטלת חרם צבאי על ישראל, הבמאי אודי אלוני. צילום: אריק סולטן

את רעיון החרם במתכונתו הנוכחית הגו ארבעה, זוג בריטים, סטיב רוז היהודי ואשתו והילרי רוז, חיים בראשית, בעבר ראש החוג לתקשורת ולקולנוע במכללת ספיר ומרצה לקולנוע באוניברסיטת מזרח אנגליה ואילן פפה, היסטוריון יליד חיפה, בעבר מרצה באוניברסיטת חיפה והיום מלמד באוניברסיטת אקסטר בבריטניה. 


"ישראל היא מדינה שצריכה שיצילו אותה מעצמה", מסביר פפה, "הציבור הישראלי לא מסוגל ולא יהיה מסוגל לבחור ממשלה שתפסיק את הסבל של הפלסטינים מאז 48'".


והאמצעי לכך הוא חרם שיפגע באזרח הקטן?

"זה אכן מכאיב כמו שזריקה מרופאה מכאיבה. שום דבר אחר לא עוזר. חרם הוא אמצעי לא אלים לשינוי מדיניות לא מוסרית. כל האמצעים האחרים התבררו ככישלון. זה אמצעי חוקי והוא עדיף על מאבק מזויין. הוא לא נועד לפגוע בישראל לשם הפגיעה אלא ליצור מציאות יותר דמוקרטית, מוסרית ושוויונית. העולם מחרים את רוסיה על כיבוש של חודשיים אבל מניח לישראל אחרי כיבוש של חמישים שנה. האיום בחרם בפיפ"א לא פגע בישראל אבל יכול לשנות מהותית את איכות חיי הספורט של הפלסטינים".

  

פגיעה עצמית

תמיכתו של פרופסור עמנואל פרג'ון מהחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בחרם כה עקבית ונחושה עד שלפני כמה שנים הוא חתם על עצומה הקוראת להחרים את האוניברסיטה העברית, אותה אוניברסיטה שבה הוא עצמו מלמד. "אני בעד להטיל סנקציות כבדות על כל האקדמיות בישראל", הוא אומר. "למרות שהאוניברסיטה העברית נמצאת בירושלים אין לה קשר למזרח העיר, היא פועלת למען חלק אחד של העיר".


זאת האוניברסיטה שממנה אתה מתפרנס כבר שנים ארוכות.

"אנשים מרעיבים את עצמם כדי להביע את דעתם. לכל מאבק אזרחי יש תוצאה של פגיעה עצמית. כל מאבק אזרחי כרוך גם בנזק כלכלי. כשהפועלים בנמל אשדוד עושים סנקציות הם פוגעים בנמל. גם רופאים שבתו ופגעו בבית החולים בו הם עובדים. אם נחשוב ככה לא נעשה שום דבר. נכון שקריאה להחרמת האוניברסיטה פוגעת בי אישית, מפני שאם החרם יצליח אני לא אקבל מענקי מחקר אבל אני מאמין שחרם על האוניברסיטה ישפר את מצבה בטווח הארוך. זו פגיעה זמנית שאולי תפגע בי אבל תעזור לילדים שלי".
 

לא יותר נכון לנסות לשנות מבפנים במקום לצאת בקריאה לחרם?

"זה כמו לדרוש מהנאנסת בפרשה של משה קצב לא ללכת למשטרה אלא לפנות עם התלונה שלה לעוזר של הנשיא. לביקורת פנימית אין ערך. למה משרד המשפטים חוקר את המשטרה ולא המשטרה עצמה? ביקורת פנימית איננה ביקורת אלא לחישות. אם אין ביקורת חיצונית זה כאילו שלא עשית כלום".

 


גדל באשדוד, פעל למען חינוך שוויוני בישראל וקרא להחרמת תוצרת ישראלית, סמי שלום שטרית. צילום: יח"צ

פרג'ון, פעיל שמאל ותיק, חתם על עצומת החרם הראשונה שפורסמה בבריטניה ביוזמת הזוג רוז לפני 13 שנים וקראה לקהילה האירופית לא להתייחס אל מדינת ישראל כאל מדינה אירופית בקשריהם המדעיים איתה, "עד שתפעל לפי החלטות האו"ם ותפתח במשא ומתן רציני לשלום עם הפלסטינים". מאז הוא חתם כמעט על כל עצומה שקראה להחרים את ישראל. "ולמרות זאת קודמתי בדרגות באוניברסיטה", הוא מספר. "בוועדות שדנו בקידום שלי היו לא מעט אנשי ימין שבכל זאת החליטו לקדם אותי. אני נפגש מעט מאוד עם אנשים שחושבים אחרת ממני, אבל לעתים קרובות אני מגלה שגם מי שמאוד מתנגד לי מכבד את דעתי".
 

למעלה מעשר שנים אתה מטיף לחרם על ישראל ושום דבר לא באמת השתנה. הנפגעים, אם יש כאלה, הם האזרחים הקטנים. הפוליטיקאים די אדישים לזה.

"לפוליטיקאים מאוד אכפת. תראי איך שנתניהו מתרגש מחרם. תראי איך הפוליטיקאים מתרגשים מסימון המוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. ישראל היא מדינה מאוד קטנה ותלויה בקבלתה בעולם. אנחנו אפילו חלשים יותר מכפי שהייתה דרום אפריקה כשהוטל עליה חרם. יש פה אוזניים רגישות לביקורת אמיתית ולסנקציות והרגישות הזאת יכולה להביא לריכוך המדיניות הישראלית בעניין השטחים והאוכלוסייה הערבית. לא יהיה שינוי עמוק אבל החרם עשה כאב ראש ופוגע בשאיפות הלא רציונליות של ההנהגה ולא באזרח הקטן. אני באמת חושב שזה עוזר אחרת לא הייתי עושה את זה. ואני לא אפסיק עד שלא נגיע לשוויון חוקי מוחלט בין כל האזרחים שישראל שולטת עליהם ולא אכפת לי אם זו מדינה אחת או שתיים או שלוש".

יש כבר הצלחות

 
המתמטיקאים קובי סניץ ממכון ויצמן, עופר ניימן מהאוניברסיטה העברית ורוני ברקן, יסדו את "חרם מבפנים" לפני כשש שנים. מאז הם מנעו מלהקת הפיקסיז להופיע בישראל ב-2010, שנה אחר כך שכנעו את הזמרת הצרפתייה ונסה פרדיס לבטל הופעה בישראל ומחו נגד השתתפות התיאטרון הקאמרי בפסטיבל אמנות בדלהי ב-2012. לפני כשבוע סניץ נפגש עם ג'יבריל רג'וב ביחד עם ישראלים נוספים כדי להבהיר לרג'וב שליוזמת ההשעיה מפיפ"א יש תומכים ישראלים.
 

 איש החינוך והמשורר סמי שלום שטרית פעיל כבר כמה שנים ביוזמות שונות הקוראות להטיל חרם על ישראל. שטרית נולד במרוקו, גדל באשדוד, ניהל את בית הספר קדמה בשכונת התקווה לחינוך שוויוני. היום הוא מלמד ספרות מזרח תיכונית בקווינס קולג' בניו יורק ובמכללת ספיר. שטרית חתם על אחת העצומות הראשונות שקראה להחרים מוסדות תרבות ישראלים כבר לפני 13 שנים, הוא אף חתום על מכתב מ-2009 בעד החרם. "חרם אינו אנטישמיות", כתבו עשרות אקדמאים, "כפי שהחרם על דרום אפריקה לא היה נגד הלבנים".

שטרית אף הפציר, ביחד עם אחרים, במכתב לזמר ליאונרד כהן שלא להופיע בישראל.  "אנו קוראים לך", כתבו סניץ, פרג'ון, שטרית ואחרים, "לצרף את קולך לאנשים האמיצים בכל רחבי העולם שמחרימים את ישראל". שטרית גם חבר במועצה המייעצת של ג'ואיש וויסז פור פיס, ארגון אמריקאי הקורא, בין השאר, להטלת חרם על חברות המשתפות פעולה עם הכיבוש הישראלי. לאחרונה ערך הארגון כנס קיץ לאקטיביסטים הנלחמים בחרם. 
 

"במקום לשאול שאלות על חרם לכי לשאול את נתניהו הזחוח למה הוא מחרים את דעת הקהל העולמית כולל ארצות הברית הנדיבה עד אינסוף", כתב לי בשבוע שעבר שטרית במייל. 


אתה לא חושש שחרם כלכלי על ישראל יפגע באותם אזרחים שבמשך שנים ניסית להעניק להם חינוך שוויוני?

"נתניהו הוא זה שמתאכזר לאזרחי ישראל כי הוא מכין לנו עתיד של בידוד עולמי. הוא החוצפן שמעז לירוק בפני נשיא ארצות הברית. שנה אחת בלי תמיכת האימפריה והפרובינציה הזאת תקרוס תחת מושא גאוותה".
 

 פרופ' נורית פלד אלחנן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית חתמה על רבות מהעצומות התומכות בחרם. "הגיע הזמן שגם האזרח הקטן ידע שיש מחיר לכיבוש ויצא נגדו. איך שלא מסתכלים החרם יעשה רק טוב לכולנו", היא אומרת. פלד אלחנן, בתו של האלוף מתי פלד, ממייסדי מחנה השלום הישראלי, שכלה את בתה, סמדר, בפיגוע במדרחוב בירושלים בספטמבר 97' .

נתניהו, חבר ילדות, שהיה אז ראש הממשלה בקדנציה הראשונה שלו, התקשר לנחם. ביבי, מה עשית. שאלה אותו בכאב פלד אלחנן. עשיתי מה שיכולתי, השיב לה נתניהו. פלד אלחנן אמרה אז שהיא מאשימה את נתניהו ואת ממשלתו. מאז היא נלחמה במדיניות שלו. שנה אחרי מות בתה היא הפגינה נגד השהות של הצבא בלבנון והאשימה את נתניהו שהוא מתנהג "כמו ראש כנופיה ולא כמו ראש ממשלה". תמיכתה בהטלת חרם על ישראל פחות ידועה אם כי פלד חתמה על רוב העצומות בנושא, החל מחרם על מוצרים מההתנחלויות וכלה בקריאה להטיל חרם על ישראל, למשוך השקעות זרות ולהטיל סנקציות.
 

"החרם כבר אפקטיבי", טוענת פלד אלחנן, "והחוק נגדו מוכיח עד כמה הפוליטיקאים משקשקים ממנו וזה ניצחון גדול". ב-2011 נחקק ביוזמת דליה איציק וזאב אלקין החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם הקובע שקריאה פומבית לחרם תרבותי אקדמי או כלכלי על אדם רק מחמת זיקתו למדינת ישראל הוא בגדר עוולה אזרחית. ראובן ריבלין התנגד לחוק בטענה שהא הופך את חופש הביטוי לעוולה אזרחית וסותם פיות. עתירה לבג"צ נדחתה לאחרונה אם כי בג"צ ביטל את הסעיף בחוק שאיפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק.

יהודים נגד ישראל

  משוחררים מכבלי החוק הישראלי,  יהודים בכל רחבי העולם מביעים תמיכה בחרם על ישראל. הסופרת נעמי קליין, למשל, חברה במועצה המייעצת של ג'ואיש וויסז פור פיס, כתבה במאמר ידוע לגארדיאן לפני שנים אחדות: "רק תנועה גלובאלית כמו זו ששמה קץ לאפרטהייד בדרום אפריקה תסיים את הכיבוש". את אחד מספריה בישראל היא פרסמה בהוצאת אנדלוס שלדבריה מעורבת בפעולות נגד הכיבוש. ההכנסות מהמכירות יעברו להוצאה, היא אמרה בביקור בשטחים, "אני מחרימה את הכלכלה הישראלית אבל לא את הישראלים". 
 

  הרב האמריקאי בראנט רוזן שהשווה את מאבקה של תנועת החרם בי.די.אס למאבק של השחורים בשנות הששים בארצות הברית ובעיקר למלחמתם בהפרדה כפי שבאה לידי ביטוי באוטובוס במונטגומרי, הסביר בבלוג שלו מדוע תמך בחרם של האגודה ללימודים אמריקאים על מוסדות אקדמיה ישראלים. "ישראל מונעת מפלסטינים חופש אקדמי על בסיס קבוע. כשהעולם מתאבל על מותו של נלסון מנדלה ייטב לנו אם נזכיר לעצמנו את הדרכים בהן תנועות עממיות יכולות לסייע למערכות מוסדיות שלכיבוש להגיע לקיצן". 

 
טיילור לוויתן מאי.ג'י.וי, אינדפנדנט ג'ואיש וויסז, קבוצה יהודית קנדית התומכת בתנועת החרם בי.די.אס, אומר שהחרם היא הדרך היחידה ללחוץ על ישראל לחדול מהפרות זכיות אדם עקביות. האי.ג'י.וי קידמה את החרם נגד סודה סטרים שייצרה את מוצריה בשטחים, הביעה תמיכה בכנסיה המאוחדת של קנדה שהחרימה מוצרים מההתנחלויות והצטרפה לקמפיין שקרא לפגוע כלכלית בחברת צים על השתתפותה ב"קולוניאליזם הציוני". "ישראל גורמת נזק עצום לעצמה ולאחרים באמצעות חוקים ומדיניות הרסניים וגזענים," אומר לוויתן. "אני מקווה שהבידי.די.אס תפעיל לחץ על ישראל כך שישראל תשנה מהלך ותתחיל ליישם מדיניות שמקדמת צדק ושלום לכל מי שנמצא תחת שליטתה."


כיהודי אתה לא חושש לפגוע במדינת ישראל על ידי תמיכה בחרם?

"זה שאנחנו יהודים לא אומר שאנחנו תומכים באופן אוטומטי בישראל".

 
פרופסור דניאל בויארין, חוקר תלמוד מאוניברסיטת ברקלי, עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, הוא בין היהודים הבולטים התומכים בהטלת חרם על ישראל. בויארין נולד בארצות הברית, גר בישראל במשך 17 שנים ואף שירת בצבא, בטרם שב לארצות הברית. "העובדה שאני יהודי גורמת לי להרגיש טוב יותר את הסבל של הפלסטינים כפי שיהודים סבלו באירופה במהלך השנים".

ומה לגבי הסבל של הישראלים שעלולים להיפגע אם החרם אכן יצליח?

"אני חש חמלה לגבי ישראלים אבל לא לגבי האלקטורט הישראלי שבאופן עקבי בוחר ממשלות שלא מקדמות צדק ושלום".


למה אתה לא יכול להביע את דעותיך בצורה אחרת ולא על ידי קריאה לחרם?

"המטרה בחרם היא לא להביע את דעתך אלא להיות מעורב בהליך פוליטי שיהפוך את הדעות למציאות. אחת המטרות של החרם היא לגרום לאזרחי המדינה להחליף את הממשלה שלהם. לא מי שקוראים לחרם אחראים לנזק שעלול להיגרם לישראל אלא המנהיגים הישראלים במדיניותם הגזענית ואזרחי ישראל שבוחרים מנהיגים כאלה".
 

למתניה בן ארצי יש סיפור קטן לסיום. "אדם ירד מנכסיו והיה זקוק להלוואה. 'שלח את אשתך אלי ואתן לה הלוואה', הציע לו אדם ממקורביו. האישה הלכה לקחת את ההלוואה והתעכבה בביתו של המלווה שלושה ימים. כשחזרה בעלה גירש אותה והמלווה נשא אותה לאישה. המתרושש פרץ בבכי ובאותו רגע יצאה בת קול ואמרה על זה ייחרב בית המקדש. אנחנו גוזלים את הפלסטינים בצורה דומה. בואו נדבר על הדברים האלה ולא על החרם".