הכירו את הישראלים והיהודים שעומדים לצד החרם וה-BDS

חלקם כבר שנים פעילים במאמץ הבינלאומי, אחרים מסתפקים בחתימה על עצומות. אך כולם מדגישים: לא מתנצלים, גם לא מתניה בן ארצי, גיסו של נתניהו

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חרם על ישראל
חרם על ישראל | צילום: AFP
4
גלריה

"אין בעולם חרם אקדמי, עוד לא נולד המדען הישראלי שהלך לאירופה ולא קיבל כבוד מלכים, רק לפני שבוע חזרתי מכנס בצרפת, נתנו שם הרבה כבוד לישראל, כך אומר מתניה בן ארצי, אחיה הבכור של שרה נתניהו והגיס של בנימין נתניהו, פרופ' למתמטיקה באוניברסיטה העברית.

"בשנה שעברה הייתי בשנת שבתון בלונדון, היה אגדה, קיבלתי מלגה אירופאית ענקית, אנחנו מקבלים מענקים ממלגות מחקר אירופאיות בסכומים הרבה יותר גבוהים מהפרופורציות שלנו, בהרבה אוניברסיטאות יש קתדרות ללימוד עברית, לא ראיתי הרבה קתדרות כאלה ללימוד אלבנית".

לפני שנים אחדות חתם בן ארצי על עצומה הקוראת להחרים את מוצרי ההתנחלויות, הוא מאמין בחרם כאמצעי לחץ על הממשלה אבל אינו מבין את התלקחות הסערה האחרונה סביב החרם נגד ישראל. "כמו שמדברים כל הזמן על איראן איראן, אז פתאום התחילו לדבר על חרם חרם. עושים את זה כי רוצים להסיח את דעת ההמון ולא לדבר על הבעיות האמיתיות כמו ההתנחלויות. קל יותר לדבר על חרם אקדמי מאשר על ההתנחלויות. הציבור הנבער קונה את זה כמו שהציבור הלך להצביע כשאמרו לו שערבים נוהרים לקלפיות".

"לשם אני לא אגיע, אבל ברור לי שאין חרם. תרבות השקר פורחת פה. במקום חרם אקדמי תגידי עבודה בעיניים. תעשי חרם אקדמי בגוגל ולא תמצאי כלום פרט לנאומים של גלעד ארדן או ציפי חוטובלי במשרד החוץ".

"המדרון החלקלק הולך אל כל הכיוונים והוא בעיקר פונה אל האוכלוסייה הפלסטינית. ההתנחלויות נהנות ממיטב התקציבים, אנחנו יושבים טוב באוניברסיטה ומרוויחים לא רע אבל דווקא מי שההתנחלויות פוגעות בהם לא יוצאים נגדן. המדרון הכי חלקלק פה הוא ההשקעה בהתנחלויות. זאת יודעת כמה מדרונות חלקלקים קורים פה? אינסוף מדרונות, האחיזה של הדת במדינה, העובדה שערבים לא יכולים לקנות דירות בכרמיאל על אדמות שהיו שלהם, כבישים נפרדים לישראלים ולפלסטינים, אז נוח להיתפס דווקא לחרם".


"אז שתגיע. בשביל צדק צריך לשלם. האם אפשר להכפיף כל ערך לחשש של מה יפגע בכיס?"


"זה אכן מכאיב כמו שזריקה מרופאה מכאיבה. שום דבר אחר לא עוזר. חרם הוא אמצעי לא אלים לשינוי מדיניות לא מוסרית. כל האמצעים האחרים התבררו ככישלון. זה אמצעי חוקי והוא עדיף על מאבק מזויין. הוא לא נועד לפגוע בישראל לשם הפגיעה אלא ליצור מציאות יותר דמוקרטית, מוסרית ושוויונית. העולם מחרים את רוסיה על כיבוש של חודשיים אבל מניח לישראל אחרי כיבוש של חמישים שנה. האיום בחרם בפיפ"א לא פגע בישראל אבל יכול לשנות מהותית את איכות חיי הספורט של הפלסטינים".

תמיכתו של פרופסור עמנואל פרג'ון מהחוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית בחרם כה עקבית ונחושה עד שלפני כמה שנים הוא חתם על עצומה הקוראת להחרים את האוניברסיטה העברית, אותה אוניברסיטה שבה הוא עצמו מלמד. "אני בעד להטיל סנקציות כבדות על כל האקדמיות בישראל", הוא אומר. "למרות שהאוניברסיטה העברית נמצאת בירושלים אין לה קשר למזרח העיר, היא פועלת למען חלק אחד של העיר".

"זה כמו לדרוש מהנאנסת בפרשה של משה קצב לא ללכת למשטרה אלא לפנות עם התלונה שלה לעוזר של הנשיא. לביקורת פנימית אין ערך. למה משרד המשפטים חוקר את המשטרה ולא המשטרה עצמה? ביקורת פנימית איננה ביקורת אלא לחישות. אם אין ביקורת חיצונית זה כאילו שלא עשית כלום".


"לפוליטיקאים מאוד אכפת. תראי איך שנתניהו מתרגש מחרם. תראי איך הפוליטיקאים מתרגשים מסימון המוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. ישראל היא מדינה מאוד קטנה ותלויה בקבלתה בעולם. אנחנו אפילו חלשים יותר מכפי שהייתה דרום אפריקה כשהוטל עליה חרם. יש פה אוזניים רגישות לביקורת אמיתית ולסנקציות והרגישות הזאת יכולה להביא לריכוך המדיניות הישראלית בעניין השטחים והאוכלוסייה הערבית. לא יהיה שינוי עמוק אבל החרם עשה כאב ראש ופוגע בשאיפות הלא רציונליות של ההנהגה ולא באזרח הקטן. אני באמת חושב שזה עוזר אחרת לא הייתי עושה את זה. ואני לא אפסיק עד שלא נגיע לשוויון חוקי מוחלט בין כל האזרחים שישראל שולטת עליהם ולא אכפת לי אם זו מדינה אחת או שתיים או שלוש".

"במקום לשאול שאלות על חרם לכי לשאול את נתניהו הזחוח למה הוא מחרים את דעת הקהל העולמית כולל ארצות הברית הנדיבה עד אינסוף", כתב לי בשבוע שעבר שטרית במייל.

"החרם כבר אפקטיבי", טוענת פלד אלחנן, "והחוק נגדו מוכיח עד כמה הפוליטיקאים משקשקים ממנו וזה ניצחון גדול". ב-2011 נחקק ביוזמת דליה איציק וזאב אלקין החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם הקובע שקריאה פומבית לחרם תרבותי אקדמי או כלכלי על אדם רק מחמת זיקתו למדינת ישראל הוא בגדר עוולה אזרחית. ראובן ריבלין התנגד לחוק בטענה שהא הופך את חופש הביטוי לעוולה אזרחית וסותם פיות. עתירה לבג"צ נדחתה לאחרונה אם כי בג"צ ביטל את הסעיף בחוק שאיפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק.

הרב האמריקאי בראנט רוזן שהשווה את מאבקה של תנועת החרם בי.די.אס למאבק של השחורים בשנות הששים בארצות הברית ובעיקר למלחמתם בהפרדה כפי שבאה לידי ביטוי באוטובוס במונטגומרי, הסביר בבלוג שלו מדוע תמך בחרם של האגודה ללימודים אמריקאים על מוסדות אקדמיה ישראלים. "ישראל מונעת מפלסטינים חופש אקדמי על בסיס קבוע. כשהעולם מתאבל על מותו של נלסון מנדלה ייטב לנו אם נזכיר לעצמנו את הדרכים בהן תנועות עממיות יכולות לסייע למערכות מוסדיות שלכיבוש להגיע לקיצן".

"זה שאנחנו יהודים לא אומר שאנחנו תומכים באופן אוטומטי בישראל".

"אני חש חמלה לגבי ישראלים אבל לא לגבי האלקטורט הישראלי שבאופן עקבי בוחר ממשלות שלא מקדמות צדק ושלום".

למתניה בן ארצי יש סיפור קטן לסיום. "אדם ירד מנכסיו והיה זקוק להלוואה. 'שלח את אשתך אלי ואתן לה הלוואה', הציע לו אדם ממקורביו. האישה הלכה לקחת את ההלוואה והתעכבה בביתו של המלווה שלושה ימים. כשחזרה בעלה גירש אותה והמלווה נשא אותה לאישה. המתרושש פרץ בבכי ובאותו רגע יצאה בת קול ואמרה על זה ייחרב בית המקדש. אנחנו גוזלים את הפלסטינים בצורה דומה. בואו נדבר על הדברים האלה ולא על החרם".

תגיות:
חרם אקדמי
/
BDS
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף