בג"ץ הגיב היום (שלישי) לעתירה נגד חוק המסתננים, ופסל את הסעיף המאפשר לכלוא מסתננים למעלה מ-20 חודשים.

"פתרון שבו כרוכה שלילת זכויותיהם של אנשים לפרקי זמן כה ארוכים - אינו מידתי", נכתב בפסק הדין.
 
יחד עם זאת, אישר בג"ץ את החלק הראשון של החוק, הפוסק כי מהגרים לא חוקיים לישראל יוחזקו עד שלושה לאחר שנשפטו.

הארגונים העותרים לפסיקת בג"צ , ביניהם המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, א.ס.ף -  ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, אמנסטי-אינטרנשיונל ו-ARDC - המרכז לקידום פליטים אפריקאים, התייחסו לנושא ואמרו: "בית המשפט הבהיר היום, בפעם השלישית, כי גם הפעם המחוקק לא הקדיש מחשבה ודיון מעמיק לפני שהורה על שלילת חירותם של אלפי בני אדם. בית המשפט קבע כי החזקה ב'חולות' למשך 20 חודשים איננה חוקתית וכי כל מי שכלוא ב'חולות' תקופה העולה על שנה ישוחרר לאלתר. לרשות המדינה עומדת חצי שנה על מנת לגבש הסדר חלופי לתקופת ההחזקה ב'חולות'. בית המשפט הבהיר עוד, כי אסור לקבוע מדיניות שמטרתה לשבור את רוחם של מבקשי המקלט. השופטים גם מתחו ביקורת על הקצב הנמוך של הטיפול בבקשות המקלט ועל אחוזי ההכרה הנמוכים באופן קיצוני".  
 
הם הוסיפו כי "המדיניות כלפי מבקשי מקלט לא יכולה להסתכם בשלילת חירות המונית של חפים מפשע או הזנחה מוחלטת של הנושא. אנחנו קוראים לממשלה להפנות את היצירתיות והמשאבים שהושקעו בכליאה ובניסיונות ללחוץ על מבקשי המקלט להתייאש ולעזוב, להשקעה במדיניות שתוכל להטיב עם מבקשי המקלט ועם תושבי דרום תל אביב גם יחד: הפניית הכספים שיועדו לכליאה בשיפור שירותי הרווחה, הבריאות והדיור במקומות המאכלסים מבקשי מקלט ויצירת פיזור טבעי ברחבי הארץ על ידי הענקת רשיונות עבודה מוסדרים, ותמריצים להעסקה ברחבי הארץ".
 
שקד מפעילה לחץ ציבורי

מוקדם יותר היום, שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) השתמשה בצורה חסרת תקדים בשעות שקדמו למתן הפסיקה בעמוד הפייסבוק שלה כדי להפעיל לחץ ציבורי על השופטים לדחות את העתירה.

"אם שוב בית המשפט יפסול את החוק אזי יוכרז רשמית כל אזור דרום תל אביב יוכרז כמתקן שהייה אחד גדול למסתננים. נוסח החוק שאושר על ידי הכנסת בפעם הקודמת רך מידי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה ועשרות אפריקאים חדרו לישראל" אמרה השרה. כתבה השרה שקד והעלתה לעמוד סרטונים שמראים לכאורה את המהגרים האפריקנים כמטרד מאיים על תושבי שכונות המצוקה. 

בתגובה לדבריה של שקד אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ) שכיהנה בכנסת הקודמת כיו"ר ועדת הכנסת לעובדים זרים שפורקה בינתיים: "עוד לא עברו שבועיים מאז שני פשעי השנאה המזעזעים שנבעו מאווירה של הסתה וגזענות, ונראה ששרת המשפטים לא למדה כלום. מילים יכולות להרוג והפוסטים שמעלה שרת המשפטים הם הסתה לכל דבר. בימים טרופים אלו נבחרי ציבור צריכים לנהוג באחריות ולא כאחרוני הטוקבקיסטים. את האצבע המאשימה על ההזנחה הפושעת של שכונות דרום תל אביב יש להפנות למדיניות הממשלה שממשיכה לעסוק בכליאה ולא בטיפול אמיתי בבעיות החברתיות הקשות". 
מציעים חלופה
 
העתירה הנוכחית נגד התיקון השני של החוק הוגשה לבג"צ כבר בדצמבר האחרון אז אישרה אותו הממשלה בעקבות פסילת התיקון הראשון על ידי בג"צ. היא הוגשה על ידי המוקד לפליטים ומהגרים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם ישראלים נוספים. העותרים דורשים מבג"צ להורות על ביטולו כליל של מתקן השהייה למסתננים "חולות" בדרום וטוענים בעתירה כי אין בתיקון השני לחוק שום מענה לפסיקה הקודמת של בג"צ לפיה השלכתם ללא משפט לכליאה בפועל של בני אדם אינה חוקתית משום סתירתה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 
הארגונים גם מציעים חלופות ואומרים ל"מעריב": "את כל המיליון וחצי שקלים לשנה של תחזוק חולות אפשר להגיע בשיקום שכונות דרום תל אביב. הרי ריכוזם של מרבית השוהים הלא חוקיים שם הוא פועל יוצא של חוסר המעמד שלהם. הם לא יכולים לעבוד או לשכור דירה בכל מקום. הלשכה הזמינה היחידה להם לחידוש רישיונות עבודה זמניים בכל חודשיים כפי שנדרש מהם נמצאת רק במרכז, בבני ברק. מרפאות לא מקבלות אותם, רק רופאים לזכויות אדם בתל אביב כי אין להם ביטוחי בריאות או ביטוח לאומי. הפתרון שאנחנו מציעים למעמד שלהם – בסך הכל 40 אלף איש בישראל – הוא קליטתם לענפי עבודה שאליהם בלאו הכי המדינה מייבאת אלפי עובדים זרים. בבניין, חקלאות, סיעוד. הממשלה יכולה לעודד מעסיקים לקחת אותם לעבודה ואז הדבר יתרום גם לפיזורם בישראל". 
לגישתה של הממשלה מדובר במהגרי עבודה לא חוקיים ככלל. לגישתם של ארגוני זכויות האדם מדובר לרוב בפליטים מאזורי מלחמה שהמדינה לא מוכנה להכיר בהם ככאלה. "70-80% מהמהגרים הלא חוקיים מצפון סודן ואריתראה מקבלים בכל מקום אחר בעולם המערבי מעמד של פליטים. האו"ם הכיר בשתי המדינות האלה כמסוכנות לנמלטים מהן. גם ישראל לא יכולה לגרש אליהן אבל מצד שני, גם אחרי בלימת ההסתננות הממשלה מסרבת להעניק להם מעמד פליט" אומרים נציגי הארגונים ל"מעריב" ומוסיפים: "לא רק שקיומו של 'חולות' הוא לא חוקתי, הוא גם גוזל אנשים ממשפחותיהם ומהקהילה שלהם. בעולם מהגרים מגיעים ונקלטים ישר במתקנים שמנהלים עובדים סוציאלים, ולא סוהרים. כאן אנשים מושלכים למתקן שהוא כלא לכל דבר בדיעבד והוא מנוהל על ידי סוהרים".  
 
 שתי הפסילות עד כה 
החוק הראשון נפסל פה אחד על ידי השופטים משום שקבע כליאה למסתננים בכלא "סהרונים" לתקופה של עד שלוש שנים ללא משפט. אז הגתה הממשלה את מתקן "חולות" בנגב. סוג של הכלאה בין כלא למתקן שהייה פתוח. הרחק ממרכזי הערים הגדולות ועם רישום קפדני של נוכחות שלוש פעמים ביום מה שמחייב את השוהים ללון במתקן. 
התיקון הראשון נפסל בכל זאת ברוב קולות בבג"צ משום שקבע שהייה ללא הגבלת זמן וללא משפט באותו מתקן חולות ואז הגתה הממשלה בתיקון השני, את הגבלת הזמן של תקופת השהייה ב"חולות" למסתננים שהועברו אליו מערי ישראל - לעד 20 חודשים. זאת מתוך מחשבה שמדובר בתקופת 'התשה' במהלכה יתרצו השוהים במתקן ויסכימו ל"גירוש מרצון" למדינה שלישית, בדרך כלל אוגנדה או רואנדה איתן הגיע ישראל להסכמים סודיים בנושא אף שמדינות אלה מצידן נטלו מהמגורשים אליהן את המסמכים המזהים ולמעשה השליכו אותם חסרי כל לרחובות ואילצו אותם להמשיך ולהגר ברחבי אפריקה בניסיון להגיע לאירופה. 
בתיקון השני נקבע עוד כי מסתננים חדשים ייכלאו בכלא סהרונים לעד שלושה חודשים ואז יועברו ל"חולות", ללא משפט, והעתירה מתנגדת גם לסעיף הזה. "הממשלה לא נתנה גם מענה אפילו למה יקרה עם השוהים בחולות מעבר לעשרים חודשים והמשתחררים הראשונים ממנו שמיצו 20 חודשי שהות אמורים להשתחרר כבר בחודש הקרוב. כל התהליך מנוהל על ידי פקידים של רשות ההגירה וסוהרים ללא שום הליך משפטי. דמוקרטיה לא יכולה לנהוג כך" אומרים ל"מעריב" במוקד לפליטים ומהגרים.