מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח ביקורת חמור בנושא מימון הבחירות המקדימות, הפריימריז, שנערכו במפלגות השונות לקראת הבחירות לכנסת ה־20. מחלק מהממצאים עולה חשד לכאורה לביצוע עבירות פליליות.
המבקר שחשף ממצאים חמורים, הודיע שהדוח מועבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
חריגה בהוצאות הפריימריז: קנס של 30 אלף שקל הוטל על בנט
המבקר פרסם שני דוחות ביקורת, בנושא פריימריז. הדוח הראשון מתמקד בתוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר המפלגה במפלגות: האיחוד הלאומי-תקומה, הבית היהודי, הליכוד ומרצ.
על יו"ר הבית היהודי, שר החינוך, נפתלי בנט הוטל קנס בסך 30 אלף שקל. בדוח צוין שהוצאותיו של בנט חרגו מתקרת ההוצאות שקבע חוק וההכנסות חרגו מהאיסורים והמגבלות הקבועים חוק.
עוד נטען שבנט לא ניהל את חשבונותיו על פי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה. "הדבר התבטא בכך שלא צירף אסמכתאות בגין שירותים שקיבל במסגרת מערכת הבחירות. על כן לא ניתן לקבוע אם הסכום שציין השר בנט בדוח שהגיש שיקף נכונה את התמורה הראויה בגין שירותים אלה, ואם השירותים האמורים קשורים למערכת הבחירות", מבהיר שפירא.
בהתייחסות נוספת לפריימריז על תפקיד יו"ר המפלגה, דוחה שפירא את טענתו של בנט, כי ההוצאות עבור הפריימריז שהסתכמו בכ-1.2 מיליון נדרשו על מנת לקדם את דמותו ואת תדמיתו וכן למנוע התמודדות של מועמדים נוספים.
שפירא מציין, כי חבר מפלגה נוסף שקל, לפי הפרסומים, להתמודד על ראשות המפלגה. אולם המועמד לא הציג בפועל את מועמדותו, אלא אף פרש לחלוטין מהמפלגה כחודש לפני מועד הבחירות המקדימות. "לפיכך בוודאי לא היווה איום על השר בנט בתקופה הרלוונטית", נכתב בדוח.
עוד קבע מבקר המדינה כי אין מחלוקת על כך שמסע הפרסום של בנט כמועמד בבחירות המקדימות שימש גם את המפלגה כחלק מהתעמולה שלה בבחירות לכנסת. מסע הפרסום, אשר רובו המכריע מומן מכספי תורמים מחו"ל, נועד לשמש את מערכת הבחירות של בנט והן את מערכת הבחירות של המפלגה לכנסת. לדבריו הבעיה נעוצה בכך שלא בוצעה הפרדה. "אי הפרדה בין ההוצאות בבחירות המקדימות לבין מימון הבחירות לכנסת היא הפרה של הוראות החוק וההנחיות הרלוונטיות, מנוגדת לתכלית החקיקה ועלולה ליצור פגיעה של ממש בעקרון השוויון בין המפלגות", מסכם שפירא.
פייגלין קיבל תרומות מעבר למותר
על משה פייגלין שהתמודד על ראשות הליכוד הוטל קנס בסך 10 אלף שקל. מהדוח עולה, כי הוצאות מערכות הבחירות המקדימות של פייגלין הסתכמו ביותר ממיליון שקל, כאשר הגירעון הגיע ליותר מ-400 אלף שקל.
מבקר המדינה קובע כי פייגלין חרג מהחוק בהכנסות שגייס והדבר הדבר התבטא בכך שקיבל תרומות בסכום העולה על המותר.
עוד עולה מהביקורת, שפייגלין לא ניהל את חשבונותיו על פי החוק והנחיות מבקר המדינה, כאשר בין השאר לא צירף אסמכתאות כנדרש וכן כיסה גירעון ממערכת הבחירות הקודמת שלא בהתאם להוראות החוק.
חזן לא דיווח על הוצאות בניהול מערכת הבחירות
הדוח השני של מבקר המדינה מתייחס לביקורת החשבונות של מתמודדים בבחירות במפלגות השונות, לתפקיד חבר הכנסת ה-20.
על ח"כ אורן חזן (ליכוד) הטיל מבקר המדינה קנס בסך 5,000 שקל. שפירא הבהיר שהקנס הוא יחסי לגובה ההוצאה של חזן בפריימריז, המוערכת בכ-25 אלף שקל.
ח"כ חזן הגיש למבקר המדינה תצהיר, לפיו לא היו לו הכנסות והוצאות במסגרת מערכת הבחירות, למעט תשלום דמי רישום למפלגה בסך 7,000 שקל, ששולמו מהונו האישי. "נמצא כי לחזן היו הוצאות הכרוכות בניהול מערכת הבחירות עליהן לא דיווח למבקר המדינה", צוין בדוח.
עוד הוסיף המבקר כי "בהיעדר דיווח לא ניתן היה לערוך ביקורת על חשבונות המועמד ולא ניתן היה לבחון את סך הכנסות והוצאות ואת מקורן וחוקיותן של התרומות שקיבל ששימשו למימון הוצאות הבחירות".
ח"כ אורן חזן. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
ח"כ חזן טען מצידו, כי לא היה מודע לחובה לדווח על הוצאות שהוציאו עבורו אחרים, אבל טענתו נדחתה על ידי מבקר המדינה.
בסיכום הממצאים קובע שפירא שקיים חשד לעבירה פלילית לכאורה, לנוכח תצהיר שקר שהגיש חזן. "מבקר המדינה מוצא לנכון להדגיש, כי בסעיף 292 לחוק העונשין נקבע כי המוסר ביודעין תצהיר שקר לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו מאסר שלוש שנים. הגשת תצהיר שאינו אמת, כדרך שעשה המועמד, היא אפוא גם עבירה פלילית על כל המשתמע מכך", הדגיש המבקר.
חיים כ"ץ השתמש במשאבים של התעשייה האווירית לצורך הפריימריז
ממצאים קשים עלו גם בביקורת על הפריימריז של שר הרווחה, חיים כ"ץ (ליכוד) שהשתמש לכאורה במשאבים של התעשייה האווירית. על סמך דוח רשות החברות הממשלתיות הדגיש המבקר כי נצפו עובדים מגיעים לקלפיות בכלי רכב המוצמדים לעובדי החברה. ההגעה לקלפיות הייתה בכל פעם בקבוצות קטנות של חמישה-עשרה עובדים.
שפירא מציין עוד בביקורת הקשה כי 10 מתוך 115 הקלפיות ששימשו לפריימריז בליכוד ברחבי הארץ, שימשו גם כקלפיות אזוריות, שבהן היה רשאי כל חבר מפלגה להצביע, ללא קשר למקום מגוריו. שתיים מתוך 10 הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי תעשייה אווירית ולמפעליה.
במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה, בחלק מהקלפיות, ובייחוד בקלפיות האזוריות האמורות, נצפו מצביעים רבים שהם עובדי תעשייה אווירית. "מהתצפיות וכן משיחות שקיימו עובדי משרד מבקר המדינה עם חלק ממצביעים אלה עלה, כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם הייתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם לתעשייה האווירית באמצעות כלי הרכב האמורים הוסדרו מראש", ציין עוד שפירא.
בעקבות הממצאים, יצא שפירא בקריאה למחוקק להחיל אחריות פלילית גם על מי שהיה מופקד על נכסי ציבור, בהם נעשה שימוש פסול בבחירות מקדימות, בדומה לנקבע לגבי הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות.
לא ניתן לקבוע אם התרומות שקיבלה רגב עומדות בגבולות החוק
בפרק "תרומות בשווה כסף" התייחס בין השאר, לשרת התרבות, מירי רגב (ליכוד). מהביקורת עולה כי רגב דיווחה על תרומות בשווה כסף בסכומים ניכרים, המהווים כ-20 אחוזים מסך הכנסותיה, בגין מוצרים ושירותים אותם קיבלה ואשר מומנו ישירות על ידי תורמים מכספם.
השרה רגב. צילום: מרק ישראל סלם
אמנם במסגרת הדוח הכספי של רגב ניתן גילוי לעצם קיומן של תרומות בשווה כסף ונרשמו הוצאות כנגד תרומות אלה, אך שפירא קובע שמהאסמכתאות שצורפו לא ניתן לבחון האם התרומות עמדו בגבולות שנקבעו בחוק, לרבות מבחינת מקורן ושווין.
בהמשך להערות הביקורת, היא הציגה תיעוד נוסף ממנו ניתן היה בחלק מהמקרים ללמוד על שווי התרומות ועל זהות התורמים ולאמת את חוקיותן. בעקבות הממצאים, החליט שפירא להסתפק הפעם באזהרה בלבד, מבלי לנקוט בסנקציה נוספת.
חריגה מתקרת ההוצאות ודיווח חסר
מועמדים נוספים בפריימריז של מפלגות, שקיבלו דוח שלילי וקנסות הם: אבי וורצמן (ח"כ לשעבר בבית היהודי) חרג בלמעלה מ-200 אלף שקל מתקרת ההוצאות. מבקר המדינה הטיל עליו קנס בסך 12 אלף שקל.
על ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הטיל מבקר המדינה קנס בסך 1,800 שקל, בשל חריגה בהוצאות, בעקבות גירעון ממערכת הבחירות הקודמת. קנס בסך 2,000 שקל הוטל גם על ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), בשל חריגה בהוצאות בעקבות מערכת בחירות קודמת. על שמעון ריקלין (הבית היהודי) הוטל קנס בסך 1,500 שקל, מאחר שלא העביר את כל האסמכתאות הנדרשות ולא דיווח על מלוא ההוצאות. גם על ח"כ ג'קי לוי (ליכוד) הטיל מבקר המדינה קנס בסך 1,000 שקל, בטענה שלא שיקף בדוח את מלוא ההוצאות.
על ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) הוטל קנס בסך 7,500 שקל, בשל חריגה מתקרת ההוצאות.
מתחייבים לתקן את הדרוש
השר חיים כ"ץ מכחיש את המיוחס לו בדוח וטוען כי המבקר מסתמך על דוח של רשות החברות הממשלתיות והעומד בראשה אורי יוגב.
מלשכתו של השר בנט נמסר בתגובה כי "השר ילמד את הדוח בכובד ראש עם שובו ממסע ההסברה בחו״ל ויתקן את כל אשר טעון תיקון כדי שהדברים לא יישנו".
חבר הכנסת אורן חזן אמר בתגובה לדוח: "כח"כ צעיר וחדש, שזו מערכת הבחירות הראשונה, אליה הצטרפתי ברגע האחרון, בכוונתי ללמוד את הדוח ולתקן את הדרוש".
מלשכתו של השר נמסר כי היריבות בין כץ ליוגב נמשכת מספר שנים, לאחר שיוגב ניסה להביא להפסקת כהונתו של כ"ץ כמזכיר ועד העובדים של התעשייה האווירית. ממקורבי השר חיים כ"ץ מסרו כי "לצערנו אורי יוגב הצליח להשפיע ולתפור דוח שקרי למבקר המדינה".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קראה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בהתאם להמלצות מבקר המדינה ולמצות את החקירה באופן המהיר ויסודי. "מה שמונח כאן על הכף זה אמון הציבור במשרתי הציבור שלו. הדוח שיפורסם היום הוא חמור ביותר ומצביע על כשל מערכתי, אישי ופגיעה קשה ביושרה הציבורית. מדובר בהתנהלות כספית לא תקינה, דיווח לקוי של נתונים למבקר המדינה וניסיונות טיוח של התנהלות בעייתית בתהליך הפריימריז. אלו ממצאים קשים מאוד שמעידים על שחיתות פוליטית ואולי אף פלילית. הדוח הזה מסמל יותר מכל את התפוררות ערכי היושרה, השקיפות והמנהל התקין במפלגות שבהן נערכים פריימריז ועל כן", אמרה אלהרר.