חברי כנסת מהליכוד, הרשימה המשותפת, יהדות התורה ומרצ חברו יחדיו להצעת חוק לביטול חובת הגיוס לצה"ל. בהמשך לפרסום הבלעדי השבוע במעריב אונליין על כינוס משותף בנושא ביטול גיוס החובה לצה"ל שיערך בשבוע הבא בכנסת, ביוזמת חברי הכנסת יהודה גליק (ליכוד) ומוסי רז (מרצ), הגישו השניים ביחד עם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), עיסאווי פריג' (מרצ) ומנחם אליעזר מוזס הצעת חוק לביטול חובת הגיוס לצה"ל.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי לפי חוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו– 1986 כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ושלא קיבל פטור משירות צבאי, מחויב להתגייס לשירות סדיר. נכון לשנת 2017, יותר משליש מהחייבים בגיוס אינם מתגייסים. לשם השוואה, בשנת 1990 עמד שיעור הגיוס על 75%. לדברי סא"ל קרן קרוגר בן-נתן, ראש ענף תכנון ומחקר באגף כח האדם בצה"ל בישיבת ועדת המשנה לכח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל, עולה כי עד שנת 2020, ישנו צפי לירידה באחוז נוסף .

"רעיון צבא העם שייך לנחלת העבר ואינו מתאים לחברה הישראלית כיום. הניסיונות להחיל את גיוס החובה מצריכים משאבים כלכליים רבים מהמשק הישראלי, דבר אשר פוגע בחברה הישראלית ובביטחון אזרחי המדינה", נאמר בדברי ההסבר.

לפי נתוני צה"ל לשנת 2018, חלה עלייה במספר המיועדים לשירות ביטחון המקבלים פטור מגיוס על רקע נפשי משנת 2013 ועד שנת 2017. כמו כן, חלה עלייה של כ-15% במספר החיילים אשר מקבלים פטור תוך כדי השירות במהלך שנים אלו. ריבוי הפטורים יכול להעיד על חוסר ההתאמה של צעירים רבים לשירות בצה"ל. יכולותיו של הצבא לא נפגעות בעקבות זאת.

ח"כ יהודה גליק. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90ח"כ יהודה גליק. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"עודף בחיילים בתפקידים עורפיים"

בנוסף, אומרים יוזמי הצעת החוק, המצב כפי שהוא כיום (קרי, רק כשני שליש מהאוכלוסייה מתגייסים) פוגע בערך השוויון, שהוא ערך מהותי בקיום חברה דמוקרטית. בעוד שהיחידות הלוחמות נמצאות בתפוסה כמעט מלאה ולחלקן אף ביקוש גבוה של מתגייסים, ישנו עודף של חיילים בתפקידים העורפיים.

"יתרה מכך, גיוס החובה פוגע בעיקר בחיילים מאוכלוסיות מוחלשות, בייחוד באלה המבקשים לסייע בפרנסת המשפחה אך נאלצים להתגייס תמורת שכר זעום. רבים מהם נפקדים מהשירות כשהם מעדיפים לעבוד לטובת פרנסת המשפחה, כך שצה"ל משקיע משאבים גם באיתורם ובאכיפת חובת הגיוס".

עוד נאמר בדברי ההסבר כי "נתוני הכליאה בצבא מצביעים על הפגיעה באוכלוסיות אלה: שלושה מתוך ארבעה כלואים בכלא הצבאי מרצים עונש מאסר עקב נפקדות או עריקות; 13% מהכלואים הם בני העדה האתיופית, המהווים רק 3% מכלל החיילים ואחוז נמוך מכך מהאוכלוסייה הכללית; ושליש מהכלואים הם עולים חדשים. ייצוג היתר של האוכלוסיות המוחלשות בכלא הצבאי מראה כי השאיפה לשוויון, העומדת בבסיס תפישת צבא העם מובילה דווקא להעמקת הפערים".

לפיכך, מוצע לקבוע כי אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים יגויס לשירות סדיר בתנאי שלא הביע התנגדות לכך. בכך יהפוך הגיוס לצה"ל לשוויוני. הצעות חוק דומה בעיקרה הונחה בעבר שלוש פעמים על שולחן הכנסת ע"י ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אך לא אושרה.