ישראל נערכת למימוש האיום של חיזבאללה כי במלחמה הבאה לא יהסס לתקוף את שני הכורים הגרעיניים של ישראל בנחל שורק (חוף פלמחים), לו תפוקה של 2 מגוואט, ובדימונה, שתפוקתו לפי פרסומים זרים בין 50 ל 75 מגאווט). לחיזבאללה יש טילים ארוכי טווח (150 ו-250 ק"מ) שמסוגלים להגיע לשני היעדים האלה. העיתונאי חיים לוינסון פרסם הבוקר ידיעה בנושא זה ב"הארץ".

על רקע זה החלה בשנים האחרונות הוועדה לאנרגיה אטומית (וא"א) לבדוק כיצד ניתן לשפר את המיגון של הכורים מפני פגיעה חיצונית. יודגש כי לא מדובר באיום קונקרטי, אבל גורם בכיר בוא"א ציין כי "אנו לוקחים ברצינות את כל נושא הבטיחות וההגנה". בחודש שעבר התקיים בהרצליה הכינוס השנתי של ועידת הארגונים הגרעיניים (INS). בכינוס הציג פרופסור דוד אורנאי מהמחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת באר שבע דין וחשבון שהוא וצוות חוקרים בתחום ובהם פרופסור יגאל שוחט הכינו. את הדו"ח הזמין משרד האנרגיה ולא הוועדה לאנרגיה אטומית, שאחראית על הכורים בישראל, כחלק מבחינת האפשרות שבעתיד תצליח ישראל לבנות כור גרעיני גדול להפקת חשמל.

יודגש כי האפשרות שישראל תרכוש כור כזה, שתפוקתו כאלף מגאווט נידונה כבר מאז שנות ה-70, אך עד היום ישראל נכשלה במאמציה וזאת משום שאף יצרנית כורים, כולל בארצות הברית, לא היתה מוכנה למכור לה את הכור כל עוד היא אינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני.

לא סומכים רק על מערכות ההגנה האווירית

לפי הדוח של פרופ' אורנאי, שבדק את הסיכונים לכורים גדולים של אלף מגאווט שמייצרת החברה האמריקנית "ווסטינגהאוז" אך הוא יכול להיות רלוונטי לגבי יצרנים וכורים אחרים - סוגיית הפגיעה החיצונית בכורים גרעיניים הוא נושא חדש יחסית שהחל להילמד רק מאז אירועי ה-11 בספטמבר. הדוח אינו עוסק בסיכונים הנשקפים לכורים גרעיניים כתוצאה מהתיישנות המעטפת החיצונית שלהם או מפיצוץ פנימי בליבת הכור שיביא לדליפה רדיואקטיבית, ואף לא מפגיעה חיצונית ישירה כמו מטוס שיתרסק על הקירות או טיל שיפגע בו, אלא בפגיעת של טיל בקרבתו או ממכונית תופת.

אפשר להעריך כי בנוסף להגנה על הכורים בעזרת מערכות ההגנה האוויריות שבאחריות צה"ל - כיפת ברזל, קלע דוד וחץ, עוסקים בוא"א בתוספת מערכות מיגון קרקעיות של קירות חיצוניים, כדי לבלום במקרה שטילים או רקטות יחדרו את שכבות ההגנה האוויריות. 

הכור הגרעיני בשורק הוענק לישראל ב-1960 על ידי ארצות הברית ונמצא בפיקוח בינלאומי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). הכור עתיד להיות מושבת תוך שנתיים משום שבעבר הפסיק ממשל הנשיא ברק אובמה את אספקת האורניום המועשר (93%) הדרוש לתדלוקו ועבודתו. בנייתו של הכור הגרעיני בדימונה הושלמה בראשית שנות ה-60, אך הוא אינו נמצא בפקוח סבא"א בגלל שישראל מסרבת לאפשר זאת ואינה מחויבת לעשות זאת כל עוד היא אינה חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני.

שני הכורים נחשבים לישנים שאורך חייהם תוכנן ל-40 שנים ובמדינות לא מעטות כורים דומים הושבתו. אך ישראל, בגללה מצבה הבינלאומי והמשמעות הפסיכולוגית תודעתית ואסטרטגית-הרתעתית של הפסקת עבודת הכורים, בוודאי זה בדימונה, אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיק את פעילותו. על רקע זה נעשו בעשור וחצי האחרונים שורה של פעולות בעזרת טכנולוגיות שפותחו בעולם, שלטענת וא"א האריכו את חיי הכורים ב-40 שנים נוספות.

דובר וא"א סרב להתייחס לנושא.