ימים ספורים לפני שישראל צריכה להחזיר את מובלעת צופר, אותה חכרה ל-25 שנה בהסכם השלום מ-1994, נראה כי הושג הסדר לגבי השטח שבערבה ומלך ירדן עבדאללה מסכים להאריך את החכרת השטח לישראל. על פי פקידים בכירים, הדיונים בנושא נמשכים, וכרגע מסתמנת הארכה בצופר בעונה חקלאית נוספת - תקופה של כחצי שנה - כדי לדון במודלים עסקיים עתידיים. מי שעסוק בנושא הם בכירי משרד החוץ ואנשי המטה לביטחון לאומי. לגבי אי השלום בנהריים, אין עדיין הסכמה בין הצדדים.
ירדן מכחישה את הדיווחים בישראל. על פי סוכנות הידיעות הרשמית "פטרה", משרד החוץ בעמאן מסר כי ההחלטה שהתקבלה בסוף השבוע, לסיים את הסכם ההחכרה של צופר ושל אי השלום בנהריים, היא סופית. דובר המשרד, סופיאן סלמאן אל קודה, אמר כי ישראל ביקשה לקיים התייעצויות, כפי שנחתם בהסכם לפני 25 שנה, אולם השיחות מתקיימות על סיום ההכחרה ולא על חידושה ומעבר לשלב הבא.
הודעת המשרד תואמת את דבריו של שר החוץ הירדני, איימן אל ספאדי, בסוף החודש שעבר, לפיהם, ארצו לא תאריך את החכרת השטחים לישראל. "יש שיחות, אבל לא לגבי הארכת החכירה, אלא לגבי השלב הבא", אמר אז ספאדי בראיון לטלוויזיה הירדנית.
בניגוד לצופר, לגבי נהריים עשויה להיות לירדנים בעיה להחזיר את השטח לידיהם, משום שהוא אמנם נמצא בריבונות ירדנית, אך שייך בעלי השטח הם ישראלים. אלי ארזי, מחקלאי אשדות יעקב, המעבד את אדמתו בנהריים, אמר בתגובה לרזי ברקאי ורינו צרור בגלי צה"ל, כי לחקלאים בנהריים, בניגוד לצופר, יש בעלות פרטית על האדמה עשרות שנים לפני הסכם השלום. "המלך יכול למנוע מאיתנו כניסה לנהריים", אמר ארזי, "אבל לא לשלול את הבעלות וזכויות הקניין שלנו בקרקע".
ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) הגיב לפרסום ואמר כי "יש לברך על המאמץ להאריך את ההסכם לגבי צופר, זאת במסגרת אינטרס משותף ישראלי-ירדני לביסוס היציבות באזור בפרט טרם פרסום תכנית השלום של הנשיא טראמפ. מקווה שימצא פתרון גם לנהריים, שם יש לישראלים זכות קניינית על השטח. ראוי להדגיש כי הסכם השלום משקף איזון אינטרסים בין המדינות וכל שינוי שלו עלול לפגוע באמון הציבור בדרך השלום ובפירותיו. מציאת הסדר שיתבסס על עקרונות ההסדר ההיסטורי יאפשר באופן כן ואמיתי לשני הצדדים ליהנות מפירות השלום".
התרעות פיקוד העורף