90 יום לבחירות: הכנסת ה-23 התפזרה הערב (שלישי) לאחר שלא עבר חוק תקציב המדינה לשנת 2021 כנדרש וישראל יוצאת למערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים. בשעות האחרונות לכהונתה, אישרה מליאת הכנסת את הצעות החוק המאפשרות תקציב המשכי לשנת 2021 גם בהיעדר חוק התקציב, כדי להבטיח את המשך ביצוע רשת הביטחון הכלכלית בתקופת הקורונה.

יריב לוין נועל את הכנסת ה-23 (צילום: ערוץ כנסת)

עם תום סדר היום יו"ר הכנסת יריב לוין הכריז על פיזור הכנסת בשעה 00:00 וקיום הבחירות לכנסת ה-24 בעוד כשלושה חודשים, ב-23 במרץ 2021. "אנו מצויים בתקופה מורכבת מרובת אתגרים ומחלוקות ואני מוכרח לומר שלצערי הרב לא עלה בידי כולנו למצוא מספיק מהמשותף כדי להימנע מסבב בחירות נוסף", אמר לוין לפני נעילת המליאה.

"אנחנו יוצאים כולנו למערכת בחירות לא פשוטה, קורא מכאן לכל אחד ואחת להימנע מלהחריף את המתחים ולעשות ככל שניתן כדי שמערכת הבחירות תתנהל ותסתיים באופן מסודר וללא גילויי אלימות". החלטת רשמית על פגרת הבחירות תתקבל בוועדת הכנסת שתכונס כבר מחר כדי לקבל את ההחלטות באופן מסודר.

יריב לוין מודיע כי התקציב ההמשכי לא ימנע את פיזור הכנסת (צילום: ערוץ כנסת)

כשעה לפני פיזורה, לוין הקריא את חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת הקובעת כי הצעות החוק עליהן מצביעה המליא, הצעת חוק משק המדינה ויסודות התקציב, קובעות מנגנון עדכון לתקציב המשכי ואינן מהוות חוק תקציב ל-2021 ולכן לא מונעות את התפזרות הכנסת בחצות.

בעקבות הבהרת לוין כי התיקון לחוק לא יפגע בפיזור הכנסת, האופוזיציה משכה ברגע האחרון את כל הנאומים וההסתייגויות, והודיע כי תתמוך בתיקון החוק שיאפשר תקציב המשכי. הצעות החוק עברו בקריאה ראשונה ברוב של 63 בעד, עשרה מתנגדים ו-0 נמנעים ויועברו לוועדת הכספים להכנתן לקריאה שנייה ושלישית. בהמשך, המליאה אישרה את הצעת חוק הבחירות לכנסת ה-24 בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 68 בעד, ללא מתנגדים ונמנעים. 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר הערב הצהרה לתקשורת במליאת הכנסת. הוא החל את דבריו בהתייחסות לקורונה: "אנחנו משנים את ההיסטוריה בחודשים האחרונים. שוחחתי היום ואתמול בלילה עם מנכ''לים של כמה חברות החיסונים הגדולות בעולם. אני לא יכול למסור את הפרטים המדויקים אבל אני יכול לומר שבעקבות השיחות ובעקבות המאמצים ישראל יכולה בפירוש להיות בין הראשונות שיצאו מהקורונה. בנוסף שוחננו ארוכות על סכנת המוטציה שמתפשטת במהירות בכל העולם".

"החדשות הטובות - הם אופטימיים שהחיסונים יהיו אפקטיבים מול הרוטציה. ייתכן שזה אפקטיבי אפילו ב-95 אחוז. חדשות מעולות אם זה יתממש. זה דבר מאוד חשוב לאנושות ולמדינת ישראל. מצד שני, יש גם חדשות רעות. כמו בכל העולם רואים עליה חדה מאוד בתחלואה. אני מצפה מכחול לבן לקבל את ההחלטות הנכונות לטובת אזרחי ישראל למרות הבחירות. עשינו זאת עכשיו בישיבת הממשלה ואני מקווה שימשיכו לעשות זאת גם במצב הבחירות", הוסיף.

לאחר מכן עבר נתניהו להתייחס לדרמה הפוליטית: "לא רציתי והליכוד לא רצה בחירות והצבענו נגד פעם אחר פעם. לצערי בני גנץ חזר בו מהסיכומים בינינו. בפועל הוא גורר את ישראל לבחירות ואני חושב שזה קרה בגלל מאבק פנימי במפלגה שלו. הוא חזר בו בגלל ההתעקשות שלו להמשיך לתת לניסנקורן בניגוד להסכם הקואליציוני לקדם דיקטטורה של פקידי השמאל שהורסים את רצון הציבור. זה לא יכול לקרות".

"אנחנו נגד בחירות, זו החלטה שגויה של כחול לבן אבל אם כופים עלינו בחירות, אני מבטיח שאנחנו ננצח. בעזרתכם, אזרחי ישראל, הליכוד יביא ניצחון ענק משתי סיבות. הראשונה, רוב אזרחי ישראל רואים את המנהיגות וההישגים - מיליונים של חיסונים, מביאים הסכמי שלום היסטוריים. בולמים את האיום האיראני והופכים את הכלכלה לאחת המובילות בעולם", המשיך נתניהו.

"אני יודע שיש קשיים, אני מבין את זה ומקבל את זה, אבל רק אנחנו יודעים איך לטפל בהם. הבאנו ונביא עוד תוכניות סיוע. גם בזה אני מקווה שכחול לבן לא יחסמו אותם מתוך שיקוליים פוליטיים ברגע האחרון שצריך לצאת מהקורונה. הסיבה השנייה שננצח זה בגלל שאו ממשלה של לפיד והשמאל, או ממשלת ימין בראשותנו", הוסיף.

"הסיבה השנייה שננצח היא שההחלטה בבחירות האלה היא ברורה: זאת או ממשלה שתלויה בלפיד ובשמאל, או ממשלת ימין-על-מלא. זאת הבחירה. יש הרבה פוליטיקאים, כל אחד מהם טוען לכתר וטוען שיש לו ניסיון ויכולת להיות ראש ממשלה. רק אתם תשפטו מי מהם פוליטיקאי ומי מהם מנהיג. אבל דבר אחד ברור: אף אחד מהפוליטיקאים האלה לא יוכל להרכיב ממשלה בלי לפיד והשמאל. הם יכולים לתת הרבה הצהרות ״ימניות״, אבל אין להם דרך אחרת להרכיב ממשלה בלי לפיד ומפלגות השמאל. הדרך היחידה להביא ממשלת ימין על-מלא בלי השמאל, הדרך היחידה להגשים את כל החלומות של הימין, זה להצביע לליכוד - רק לליכוד", סיים נתניהו את דבריו.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס מדברת על ההתאמות לקורונה. (צילום: דוברות הכנסת)

מכחול לבן נמסר בתגובה לדברי נתניהו: "נאשם בפלילים עם שלושה כתבי אישום גורר את המדינה לארבע מערכות בחירות. אם לא היה משפט, היה תקציב ולא היו בחירות". שר המשפטים, אבי ניסנקורן, צייץ: "שומע את דברי ההסתה השקריים של נתניהו נגד עובדי ציבור, נאמני שלטון החוק, ותוהה: מאיפה צמחה הטינה האישית שלו למערכת המשפט ולמה היא צצה דווקא בשנה האחרונה. מופע האימים הזה חייב להסתיים".

בני גנץ צייץ בעמוד הטוויטר שלו: ״יותר שקרים ממילים. נתניהו מוציא אותנו לבחירות רק כדי שהוא לא יכנס לבית משפט - כל גרסא אחרת, היא או טריק, או שטיק. ‏נכנסנו לממשלה כדי להגן על הדמוקרטיה, כל נאום כזה רק מחזק את חשיבות המהלך״.

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר בתגובה להצהרת ראש הממשלה: "מסכים עם נתניהו ב-100 אחוז. יש עתיד חייבת להיות המפלגה המובילה להחלפת השלטון, אחרת נקבל אחרי הבחירות עוד ממשלת שחיתות של נתניהו".

נתניהו במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)נתניהו במליאת הכנסת (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כאמור, בעקבות התפרצות נגיף קורונה ובהעדר תקציב מדינה מאושר, ועל מנת לסייע למשק לצלוח את המשבר הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית, נדרשה הממשלה למתן סיוע כלכלי למערכת הבריאות, לאזרחים ולעסקים, מעבר למסגרת התקציב ההמשכי.

הצעת חוק יסוד משק המדינה קובעת הסדרים קבועים לניהול התקציב ההמשכי. במסגרת זו, קביעת המסגרת לתקציב ההמשכי של שנת 2021 תהיה על בסיס מגבלת ההוצאה של שנת 2020 מקודמת במדד המחירים ולא מסגרת חוק התקציב לשנת 2019.

מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי מסגרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, כבר תוקן חוק היסוד בעבר כך שיאפשר את הגדלת ההוצאה הממשלתית התקציבית הנדרשת. 

במסגרת התיקון הנוכחי מוצע להסדיר את אופן התנהלות הממשלה בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב, ועד לאישורו בכנסת של חוק תקציב ובפרט האפשרות להוצאת הסכומים הנדרשים לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה.

מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ נמסר כי השר "מברך על החלטת הממשלה לאשר את חוק יסודות התקציב אותו יזם, שיאפשר תפקוד תקין של מדינת ישראל מראשית ינואר ועד לאחר הבחירות הצפויות ואישור התקציב הבא. משמעות אי העברת החוק הייתה פגיעה אנושה ביכולת מתן השירותים לאזרחי ישראל והסיוע לנפגעי הקורונה, כולל בתחומי הבריאות והכלכלה, החינוך, הרווחה והביטחון ותחומים רבים חשובים".

שר הביטחון בני גנץ אמר לאחר האישור כי "מתוך אחריות לאזרחי ישראל, החלטתי שנאשר היום את החקיקה שתאפשר להקצות תקציב המשכי לשנת 2021 בכדי לאפשר למדינה לתפקד בצורה מינימלית בזמן הבחירות. ראש הממשלה ושר האוצר נהגו בהפקרות פושעת בכך שלא הביאו תקציב מדינה במשך חצי שנה - תוך הפרת הסכם בוטה והכל משיקולים צרים, אישיים ומשפטיים. למרות הציניות הזו - אני לא אתן את ידי לפגיעה באזרחי ישראל. לא זו דרכי, לא זו דרכה של כחול לבן. נמשיך לנהוג באחריות, וכמובן שבמסגרת ההחלטה, לא נאפשר העברת תקציבים למקורבים ולצרכים פוליטיים, אלא אך ורק לצרכים מהותיים של אזרחי ישראל והמשרדים".

ח''כ מיקי זוהר (צילום: עמית שאבי, פול)ח''כ מיקי זוהר (צילום: עמית שאבי, פול)

במהלך הישיבה אישרה הממשלה גם את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפעלת תכנית סיוע וחיזוק העיר אשקלון. התכנית כוללת סיוע בהיקף של למעלה מ-230 מיליון שקלים במגוון תחומים, שיפור תשתיות דיור ותחבורה, עידוד חדשנות ותגבור פעולות חינוך, הפעלת מרכז חוסן ועוד. במסגרת ההחלטה יינתנו תמריצים להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות וכן יוענק סיוע באמצעים טכנולוגיים, כגון: אוריינות דיגיטלית ודיגיטציה בעירייה. כמו כן, העיר אשקלון תוגדר כאזור עדיפות לאומית א' ומפעלים חדשים יועברו לעיר. את ההצעה הוביל מנכ״ל משרד רה״מ בפועל צחי ברוורמן יחד עם משרדי הביטחון, האוצר והכלכלה.

רה"מ אמר לאחר האישור כי "הבטחנו שנסייע לעיר אשקלון ואנו עושים זאת. זו בשורה ענקית לתושבי אשקלון ולראש העיר. הם נמצאים בקו החזית והם צריכים לקבל את כל הסיוע שמגיע להם״.

בנוסף אושרה הצעתו של רה"מ להעברת מענק ביטחוני בהיקף של 34.5 מיליון שקלים לרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון. בנוסף, יוקצו 5.5 מיליון שקלים לטובת תגבור תחנות ההזנקה ביישובי יו״ש.

כמו כן אושרו המלצות הצוות להסרת חסמי הבנייה בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. הצעת המחליטים התקדימית קודמה ביוזמת שר המשפטים אבי ניסנקורן, בשיח משותף עם כל סיעות הרשימה המשותפת והמנהיגים של העדה הדרוזית והצ'רקסית. ההצעה מאמצת את המלצות ומסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, ביחס לקידום הליכי התכנון, הפיתוח, רישום הזכויות והשימוש בקרקעות המדינה באופן מיטבי על-מנת להתגבר על הקשיים הקיימים כיום ביישובי החברה הלא יהודית.

השר ניסנקורן אמר כי "במקביל להקלה במדיניות האכיפה, הצעת ההחלטה שאישרנו היום תאיץ את הליכי התכנון וההסדרה ארוכת הטווח, בכדי להבטיח שהישובים יוכלו להתפתח בצורה ראויה וכחלק ממדיניות התכנון הלאומית. מדובר בהחלטה תקדימית ובסוגיה כאובה בחברה הלא יהודית, שלא טופלה שנים ארוכות. אני מברך על העבודה המאומצת של אנשי משרד המשפטים ובראשם המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ וצוותו. המהלך החשוב התאפשר בזכות שיח כן ומקצועי עם חברי הרשימה המשותפת והנהגת הציבור הערבי, הדרוזי והצ'רקסי".

לאחר מכן אישרה הממשלה פה אחד את תכניתו של השר יעקב ליצמן למתן מענקים ברכישת דירה יד שנייה בפריפריה. על פי התוכנית יינתן מענק של 100,000 שקלים לרוכשי דירת יד שנייה בערי הפריפריה, במטרה לחזק את היישובים אשר הוכרו כיישובי עדיפות לאומית הנכללים בקבוצות א1' ו-א2' בתחום הבינוי והשיכון, ביניהם: אילת, קרית שמונה, כפר מנדה, אופקים, בית שאן, דימונה, עכו, נהריה, מגדל העמק, עראבה, כרמיאל ועוד. 

התכנית תעודד את הביקושים לפריפריה וליישובי העדיפות הלאומית ותעניק הזדמנות נדירה למשפחות צעירות חסרות דירה, שכן התכנית מאפשרת אכלוס מיידי בדירות בנויות ומוכנות למגורים. 

מענק של 100,000 שקלים יינתן לכל מי שיוגדר חסר דירה על פי קריטריונים של משרד הבינוי והשיכון אשר לא הייתה בבעלותו דירה בעשור האחרון, ומחיר הדירה הנרכשת אינו גבוה מ-700 שקלים.

השר ליצמן: "אישורה של תכנית המענקים שיזמתי היא צעד נוסף בפעילות למען הפריפריה - מקרית שמונה, דרך עראבה ואילת. במיוחד בעת הזו חשוב לעורר את שוק הדיור ולסייע במענק כספי משמעותי למשפחות צעירות לבנות את ביתן בפריפריה. תודתי לשר האוצר ישראל כ"ץ על הירתמותו לטובת קידום הפריפריה". 

נתניהו פתח את הישיבה בברכות לטיסת הבכורה של אל על למרוקו, והמשיך בכך שהממשלה תצטרך לקבל החלטות חשובות, על אף פיזורה הצפוי של הכנסת היום. הוא הוסיף כי מחר תדון הממשלה באפשרות לסגר שלישי. 

נתניהו בשיחת טלפון עם נציגי המשלחת הישראלית למרוקו

אחריו דיבר גנץ, שאמר: "נצטרך למצוא נוסחה נכונה להתנהגות נכונה בענייני קורונה. מאוד חשוב לקבל הסבר מאוד מדויק, על הפאן השימושי, זה תקציב המשיכי, אנחנו מאשרים תהליכי עבודה של החשב, מה זה אומר? אני מבקש שהתוכניות המפורטות יוצגו בפני הקבינט הכלכלי, בשביל שלשני הצדדים למרות התקופה המורכבת תהיה שליטה על תקציבים ויעודים. אם יש נושאים שצריך לאשר ואפשר במשאל טלפוני אז נאשר אותם, כדאי שנסדר את הנושאים לטובת מדינת ישראל והחברה הישראלית".

נושאים נוספים שמונחים על סדר יומה של הממשלה הם טיוטת חוק יסוד משק המדינה וטיוטת חוק השכר הממוצע. בנוסף תדון הממשלה בנושא הקמת יישובים חדשים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב והאפשרות להטיל סגר על ישראל, בעקבות התפשטות התחלואה בנגיף הקורונה.

ח''כ אסנת מארק (צילום: עמית שאבי, פול)ח''כ אסנת מארק (צילום: עמית שאבי, פול)

כמו כן יתקיימו דיונים בנושא מענה להוצאות מיוחדות לשנת 2020 לרשויות המקומיות באזור יהודה ושומרון, קיום אירועי המכביה ה-21 בקיץ 2022, תיקון החלטת ממשלה בעניין יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית לשנת הכספים 2020, הנושא המרכזי לשנת העצמאות ה-73 למדינת ישראל ותיקון התקנון לבחירת מדליקי המשואות בטקס ערב יום העצמאות.