אתי אפריאט, המיילדת הוותיקה ביותר בבית החולים הדסה הר הצופים יילדה מעל עשרת אלפים תינוקות במהלך שנות עבודתה. היא החלה את הקריירה שלה כמיילדת בשנת 1985 אתי את הקריירה שלה בתור מיילדת, ועד היום עובדת בתפקידה בחדרי הלידה בהדסה הר הצופים כבר מעל 40 שנה.
"מגיל אפס חלמתי להיות מיילדת וידעתי שזה המקצוע שאני אעסוק בו כל חיי" מספרת אפריאט, שמתארת את חדרי הלידה כביתה השני. "ביום שבו נכנסתי אל חדר הלידה בהדסה ידעתי שאני במקום הנכון והטבעי לי. במשך השנים צברתי המון חוויות מרגשות שחקוקות בלבי ואזכור אותן תמיד, כחלק מהמסע שלי.
עבודה עם נשים ויולדות בפרט היא לא עבודה רגילה ואין יום שדומה לקודמו״, היא מציינת. ״הנשים שמגיעות אלי נמצאות במקום מאוד רגיש, המון פעמים הן מלאות חששות, והתפקיד שלי הוא להקשיב להן, לזהות את הצרכים שלהן - שמשתנים מאחת לשנייה, ויחד להגיע ללידה בטוחה ונעימה. במרוצות השנים, היו לי יולדת שהפכו כמעט למשפחה בשבילי״, היא מתארת בהתרגשות. ״יש יולדת אשר ילדתי אתה ארבע פעמים ברציפות ואת כל אחת מבנותייה יילדתי שלוש פעמים והיד עוד נטויה. אני חלק מהמשפחה שלהן והן לגמרי בלבי. זה התחיל באמא שיילדתי, והיא תמיד אומרת שבכל לידה של אחת מהבנות שלה היא מתפללת שאני אהיה המיילדת ואיך שאנחנו נפגשות בחדר הלידה היא מתקשרת לבעלה ואומרת ואומרת לו "נחש מי פה".
"להיות חלק ממעגל כזה, לאורך כל כך הרבה שנים, זה בשבילי אושר מטורף", היא סיפרה בחיוך. "יום אחד קיבלתי שיחת טלפון מבחורה צעירה שלא הכרתי, היא אמרה לי שהיא רוצה שאני איילד אותה כי שמעה עליי ממכרה, וסיפרה שעברה חוויה לא טובה בלידתה הראשונה בבית חולים במרכז הארץ. שוחחנו עמוקות, ולאחר מכן במשך תקופה היא כל הזמן שמרה איתי על קשר והייתי שם בשבילה בכל רגע".
"מספר שבועות לאחר מכן, ביום שבת הגעתי למשמרת בוקר והיא הייתה שם. למרות שמעולם לא ראיתי אותה - ישר ידעתי שזאת היא והיא זיהתה אותי מייד. יילדתי אותה וזה היה מאוד מרגש עבור שתינו, אחרי התקופה הארוכה שבה ליוויתי אותה מרחוק והייתי אוזן קשבת ויועצת. יצא לי ליילד אותה שוב פעמיים לאחר מכן. כאחות מיילדת אני זוכה בחוויה שאין באף עבודה אחרת. אני יכולה לכתוב ספר על כל החוויות שלי, ואולי בהמשך באמת אעשה זאת", אמרה.
אפריאט קרובה לגיל פנסיה ועדיין בוחרת לעבוד במשמרות שבתות, לילות וחגים. "אני מחוברת לחדר לידה בכל רמ"ח איבריי", אמרה. "כשהיולדת שלי מרוצה ונינוחה והלידה עברה כמו שהיא חלמה עליה - אני הצלחתי. לידה היא חוויה נפלאה, מלאה בעוצמות וברגשות ואני עושה כל שביכולתי לעשות אותה הכי טובה שאפשר. זכיתי ועדיין זוכה להיות חלק מרגע משמעותי להמון נשים ומשפחות ואני חשב ברת מזל מדיי יום״.
וכמיילדת כל כך ותיקה ומנוסה, העיסוק של אתי כמובן לא פסח על בנות ביתה ומשפחתה הפרטית. ״חמשת ילדיי נולדו בהדסה הר הצופים, וזכיתי גם ב -14 נכדים שנולדו גם הם בהדסה הר הצופים, את רובם יילדתי, כמובן״, היא מספרת בהתרגשות. ״זה לא מובן מאליו עבורי שכלותיי ובנותיי בחרו בי ללוות וליילד אותן אני מעריכה את זה ואת הזכות שניתנה לי ומודה על כך תמיד. גם לאחר עשרות שנים, אני מתרגשת בחדר הלידה. מהרגעים הראשונים של החיים, מהמאמץ של היולדת שמתרכז לפרק זמן שדורש את כל האנרגיות והעוצמות שלה, מבכי התינוק ומהחיוך המאושר על פניה. מתרגשת בכל פעם מחדש״.