ארז אברהמוב (45), תושב פדואל, שטייל לאחרונה בשמורת טבע נחל תבור בגליל התחתון, מצא קמע חרפושית, המתוארך לתקופת הבית הראשון מלפני כ- 2,800 שנים.

"תוך כדי הטיול ראיתי משהו מנצנץ באדמה. בהתחלה חשבתי שמדובר בחרוז או באבן כתומה. אחרי שהרמתי אותה הבחנתי שיש עליה חריטות שמזכירות חיפושית. התקשרתי ודיווחתי על הממצא המדהים לרשות העתיקות", הוא סיפר. לדברי פרופ' אמריטוס אות'מר קיל מאוניברסיטת פריבורג בשווייץ, על החרפושית, העשויה מאבן חצי יקרה בשם קרניאול, מתואר גריפון (חיה מיתולוגית) או סוס מכונף בזמן דהרה, כאשר בעבר חרפושיות דומות תוארכו למאה ה-8 לפני הספירה.

החרפושית בידו של ארז אברהמוב (צילום: ארז אברהמוב)
החרפושית בידו של ארז אברהמוב (צילום: ארז אברהמוב)

"אנחנו מודים לארז, שהפגין אזרחות טובה ומסר את החרפושית הנדירה לאוצרות המדינה", הודיע ניר דיסטלפלד, מפקח ביחידה למניעת שוד ברשות העתיקות -  "הענקנו לי תעודת הוקרה על הפגנת אזרחות למופת. ממצא נדיר שכזה, בוודאי יכול להרחיב את ידיעותינו על העבר". דיסטלפלד סיפר עוד, כי "החרפושית היפה נמצאה למרגלות תל רכש, אחד התלים החשובים בצפון הארץ. האתר המזוהה במחקר עם העיר "אנחרת"(יהושע יט ,19) שבתחומי נחלת שבט יששכר".

החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)
החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)

החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)
החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)

לדברי ד"ר איציק פז, ארכיאולוג רשות העתיקות שחפר בתל רכש, אחד השרידים החשובים ביותר בתל, מתוארך לתקופת הברזל (מאות 6-7 לפנה"ס). בתקופה זו, עמדה במרומי התל מצודה גדולה, שבה נמצאו מתקני רחצה מטויחים, אולמות וחדרי טקסים, שהייתה שייכת לשלטון האשורי, אשר היה, כידוע, אחראי לחורבן ממלכת ישראל. הוא הסביר, כי החרפושית היא סוג של חותם שהשימוש בו היה נפוץ ברחבי העולם העתיק מהאלף ה-4 לפני הספירה ואילך.

ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ובידיו החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)
ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ובידיו החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)

החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)
החרפושית (צילום: אנסטסיה שפירו, רשות העתיקות)