אחד מהכלים שאיפשרו לעולם להיאבק בנגיף הקורונה והתפשטותו המהירה היא הנהת סגרים ומגבלות נוספות על ההתקהלות. מדינות רבות הנהיגו לפחות שני סגרים, ובמקרים מסוימים (דוגמת סין וניו זילנד) אף יותר מזה. הם השפיעו על האוכלוסייה ברחבי העולם במגוון דרכים, אשר חלקן קשור למצבם הנפשי של האנשים. מחקר חדש חושף את ההשפעה על הסגרים - על הפרימטים בגני החיות ברחבי העולם.
מהנתונים עולה, כי במהלך הסגרים, הקופים בילו יותר זמן במנוחה, כאשר הם בודדים. בנוסף, הם הפגינו יותר התנהגויות מיניות ודומיננטיות, ואכלו יותר - כאשר גני החיות והפארקים השונים היו סגורים. הנתונים מתייחסים למספר סוגי פרימיטים, בהם שימפנזה, שימפנזה ננסי, גורילת השפלה המערבית ובבוני הזיתים, והוא בוחן גם את התקופה בה המבקרים החלו לחזור בהדרגה לגני החיות.
החוקרים גילו עוד, כי עם חזרת המבקרים, השימפנזה הננסי והגורילות בילו פחות זמן לבד, והגורילות נחו פחות. בנוסף, השימפנזים אכלו יותר, והיו פעילים יותר במתחם כאשר גן החיות היה פתוח. לצידם - בבוני הזית הפגינו פחות התנהגות מינית ודומיננטית עם חזרת המבקרים, ובחרו להתקרב לרכביהם בתדירות גבוהה יותר, מאשר נהגו להתקרב לרכבי הסיור כאשר הפארקים היו סגורים.
כאמור, מחקרים העלו כי מינים שונים, ואפילו בעלי חיים בודדים הגיבו בצורה שונה לבני אדם שונים. לדברי המדענים, למרות שקשה לקבוע בצורה חד משמעית האם החוויות הללו היו חיוביות, שליליות או ניטרליות, עבור בעלי החיים הללו, נראה כי השימפנזים והבבונים הושפעו במיוחד מחזרת המבקרים. באופן דומה, מצב בו השימפנזה הננסי והגורילות המבלים פחות זמן לבד - נחשב לחיובי.
עם זאת, השינוי בהרגלי המנוחה של הגורילות עשוי לרמוז כי המבקרים הפריעו להן, כך ציינו החוקרים. הגורילות שינו את האופן בו הן עושות שימוש במתחם המחייה שלהם, דבר שהעלה כי הן מסוגלות לשנות את התנהגותן כדי להפחית גירוי יתר פוטנציאלי, ולהתנהל בצורה יעילה.