היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל למקרא, ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, הצליחה באמצעות מאמץ מודיעיני, להחזיר לחזקתה של מדינת ישראל תעודה כתובה על גבי פפירוס מימי בית המקדש הראשון. התעודה כתובה בכתב עברי קדום, שמקורה המשוער באחת ממערות מדבר יהודה. 

מדובר בפריט נדיר, שלא היה ידוע קודם לכן. התעודה כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]...". לפי הכתוב, נראה כי לפנינו שריד של מכתב ובו הוראות לנמען. 'פפירוס ישמעאל' מתוארך למאות שישית-שביעית לפני הספירה, כך שזהו המסמך  השלישי בלבד המצוי בידי מדינת ישראל מתקופה זו. מקור כל השלוש במדבר יהודה, המאופיין באקלים יבש, שאפשר את השתמרות הפפירוס. 

הפרשייה החלה עם פטירתה של חוקרת הכתב העברי ד"ר עדה ירדני ז"ל ביוני 2018. כתב יד שעליו עמלה ואשר לא הספיקה להשלים, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשבדק אחיטוב את כתב היד, הוא הופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון, שלא הייתה ידועה. בעקבות זאת, החל מאמץ משותף של היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ופרופ' אחיטוב, לאתר את מחזיק הפריט ואת מיקומו. 

הפפירוס מטופל במעבדת המגילות של רשות העתיקות (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
הפפירוס מטופל במעבדת המגילות של רשות העתיקות (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

הפעולה המודיעינית צלחה, ואותר מחזיק הפפירוס, תושב מונטנה בארה"ב, שסיפר כי הפפירוס ניתן לאמו בשנת 1965, ע"י יוסף סע'אד, שהיה אוצר מוזיאון רוקפלר בירושלים, וחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מוכר מבית לחם, אשר מכר בעבר אלפי קטעי מגילות מדבר יהודה, בעת ביקורה בארץ-ישראל. כשחזרה לארה"ב, הושם הפריט במסגרת זכוכית.

על מנת לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, כך שזו תחזור לידי המדינה ותשמר בתנאים נאותים המתאימים לממצא כה עדין, הוזמן מחזיק התעודה להתרשם ממעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות בירושלים. בסיום הביקור, השתכנע כי אכן, כאן המקום הראוי ביותר לשימור ולמחקר של התעודה הנדירה, והוא מסר אותה לרשות העתיקות. 

כאמור, יחידת המגילות של רשות העתיקות שימרה את התעודה, ותיעדה אותה במערכת המולטי-ספקטרלית החדשנית, המשמשת לתיעוד וניטור מצב המגילות. בנוסף, על מנת לבדוק את אמינות הפריט, נשלחה דגימה ממנו לבדיקת תיארוך רדיומטרי במכון ויצמן, בה התקבל תיארוך התואם את הקביעה הפליאוגרפית (לפי סוג הכתב), ובכך התחזקה הסברה כי אכן מדובר בתעודה משלהי ימי בית המקדש הראשון. 

הפריט נחקר מדעית ע"י פרופ' אחיטוב, ואת ממצאיו הוא עתיד להציג ביום ה' הבא, בכנס 'מדבר יהודה הראשון' של רשות העתיקות, אשר יתקיים במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

פרופ' שמואל אחיטוב הסביר כי "השם ישמעאל, הנזכר בתעודה, היה שם נפוץ בתקופת המקרא, שמשמעותו "ישמע האל". השם מופיע לראשונה בתנ"ך כשם בנו של אברהם והגר, ולאחר מכן נזכר כשמם הפרטי של אישים שונים במקרא, ובהם גם ישמעאל בן נתניהו, שרצח את גדליהו בן אחיקם. השם מופיע בממצא הפליאוגרפי של ימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה, על גבי בולות (טביעות חותם על פיסות חומר) אשר חתמו תעודות ממלכתיות, כדוגמת בולת "לישמעאל בן המלך".  נראה, כי תעודה זו שימשה כאישור משלוח מישמעאל או אליו".

סקר ארכיאולוגי לחיפוש אחר ממצאים נוספים בעלי חשיבות במדבר יהודה (צילום: איתן קליין, רשות העתיקות)
סקר ארכיאולוגי לחיפוש אחר ממצאים נוספים בעלי חשיבות במדבר יהודה (צילום: איתן קליין, רשות העתיקות)

ד"ר ג'ו עוזיאל מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות הוסיף: "אנחנו מכירים ממצאים רבים המעידים על כך, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים) וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים - כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם תעודות, העשויות חומרים אורגניים –כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל. כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני, יש לנו  אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמנהל של ימי הבית הראשון".

לדברי ד"ר איתן קליין, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות, החזרת תעודה זו לידי מדינת ישראל, היא חלק מהמאמץ המתמשך בו נוקטת היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, להגן ולשמור על נכסי המורשת התרבותית של מדינת ישראל, השייכים לכל אזרחי המדינה, ומספרים את סיפור המורשת ההיסטורית של ארץ-ישראל ותושביה לאורך התקופות. "מקומו החוקי והראוי של פריט זה, הוא ביחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות, ואנו עושים כל מאמץ על מנת לשים ידינו על קטעי מגילות נוספים המצויים בחו"ל ולהחזירם לידי מדינת ישראל", ציין.

שר התרבות והספורט חילי טרופר הוסיף כי "רשות העתיקות, בשיתוף משרד התרבות והספורט, ומשרד ירושלים ומורשת, מובילה מבצעי גילוי עתיקות מרשימים, ומפתיעה כל פעם מחדש בהצלחותיה לאתר אוצרות עבר אבודים. היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות פועלת במרץ על מנת למגר את תופעת שוד העתיקות. זאת, כדי שנוכל להתרשם כולנו מהנכסים הלאומיים של הארץ, ללמוד, ולהעמיק את שורשינו".

שר הבינוי והשיכון ירושלים ומורשת, זאב אלקין הוסיף כי "התגלית החשובה מצטרפת לשורת תגליות ארכיאולוגיות וממצאים רבים שנמצאו בשנים האחרונות באזור מדבר יהודה, כמו מגילות מדבר יהודה. אנחנו  במשרד ירושלים ומורשת  מתקצבים במיליוני שקלים את יחידת שוד העתיקות, מאז כניסתי לתפקיד לפני שנה וחצי, השקענו ביחידת שוד כארבעה מיליון ש"ח  ויזמנו יחד עם רשות העתיקות את סקר המערות במדבר יהודה, הקימנו וועדה בין משרדית לטיפול בנושא הרס אתרי המורשת ביהודה ושומרון ואנו פועלים בכל עת לפיתוח, שימור והצלה של אתרי מורשת בכל רחבי הארץ במאות מיליוני שקלים. נמשיך לחזק ולחבר את הציבור לסיפורי המורשת הלאומית של עם ישראל שנחשפים במערות המדבר, בסלעי הגולן ובכל פינה בארץ".

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות ציין כי "החזרת התעודה הנדירה לידי ישראל,  היא חלק ממהלך כולל שמובילה רשות העתיקות, שנועד מחד - למנוע סחר במגילות שנשדדו בעבר ממדבר יהודה, ומאידך – לעצור את שוד נכסי המורשת כיום במדבר. כחלק מאמץ זה, יזמה רשות העתיקות את סקר מערות מדבר יהודה, שהחזיר את המשילות הישראלית באזור, ופורס מטריה אכיפתית ומחקרית על פריטי המורשת התרבותית המצויים במערות מדבר יהודה".