"הפלא הגרמני", מונח שהוטבע לראשונה על ידי "הטיימס" בשנת 1950, נולד בעקבות שיקום המשק הגרמני לאחר תבוסת הנאצים. המשטר שלאחר המלחמה הונהג על ידי הקנצלר קונרד אדנאואר ושר הכלכלה לודוויג ארהארד. בגרמניה ובאוסטריה עבדו ביעילות ומסביב לשעון, זכו לסיוע כלכלי אמריקאי (תוכנית מרשל), ולביטחון צבאי אמריקאי, בדמות חיל מצב על אדמת גרמניה. מה שנשאר לגרמנים לעשות היה להנדס, לייצר, גם בעזרת מהגרים מטורקיה, ולייצא.
כבר בשנת 1957 הגרמנים היו בין מייסדי השוק האירופאי המשותף, אביו של האיחוד האירופי של היום, שנועד להגביר את התחרות והיעילות הגרמנית ולנצל היתרון הטכנולוגי של גרמניה ששוקם לאחר קריסת מפעליה במלחמת העולם השנייה. לגרמנים היו עובדים מיומנים, טכנולוגיה גבוהה, כולל צבאית (שהאמריקאים ספגו, לקחו, אימצו, סחבו, כולל מדענים, ללא בושה מהאויב האכזר של אתמול), כולל תעשיית רכב ומתכת ועד לטילים, לתקשורת ולחלל.
הגרמנים התקשו בתחילה להמיר טכנולוגיה צבאית לאזרחית, האמריקאים הפריעו להם, אך לבסוף לאחר ייצוב מטבע חדש, דויטשה מרק, מדיניות מוניטרית אחראית והפחתת מס הכנסה בשיעור דרסטי בכדי לעודד צריכה, המתכון הכלכלי והמשמעת עבדו היטב. הצלחה אדירה, גרמניה הפכה לשם דבר באירופה ולאחר מכן בעולם. המדינה המובסת הייתה למנהיגת אירופה בתחום הכלכלי, כולם נשאו אליה עיניים משתאות. פריון העבודה הגרמני ניצח בגדול.
נחנקו מהגז
עד לפני מספר שנים כאשר דיברתם עם עמיתים בנושאי משק, רמת חיים, בריאות, דיור, הם היו אומרים בקנאה והשתאות, "אבל בגרמניה טוב יותר". ובכן הימים הטובים של גרמניה מאחוריה, השנה המשק הגרמני בקיפאון, כלומר אפס צמיחה, בשנה הבאה ועד 2026 חזויה צמיחה של 1%־2% ובהמשך צמיחה במשך שנים של פחות מ־1% בכל שנה. כלומר התוצר לנפש העכשווי בגרמניה נמצא כיום על 51,380 דולר, בעוד שהתוצר לנפש העכשווי בישראל עומד על 55,540 דולר לנפש, כך על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית העכשוויים. הנתון מדויק, אין כאן שגיאת כתיב או פליטת קולמוס.
אם כך מדוע נוצר קיפאון זה, ומה הם מרכיביו? תחילה יש להזכיר את הגז הרוסי. במשך שנים נהנתה גרמניה מגז רוסי בשפע, מיבוא סדיר עד לפתחה, בצינורות יבשתיים וגם בצינור שהונח על קרקעית הים הבלטי. מחיר הגז היה מוזל ותחרותי לעומת מקורות אנרגיה אחרים. גרמניה כל כך התלהבה מהגז הרוסי עד שהתקבלה החלטה לסגירת תחנות הכוח הגרעיניות בתואנה של איכות הסביבה (מה שלא הפריע לגרמניה לרכוש מצרפת כוח חשמלי בשעות השיא - בצרפת מעל 70% מייצור החשמל הוא גרעיני).
גרמניה השכילה לבנות תעשייה מוטת יצוא אדירה, בתחילה למדינות העולם ובייחוד לארה"ב, המעצמה המנצחת בתום מלחמת העולם השנייה. בהמשך, לאחר שדחפה ליצירת גוש היורו, הגבירה היצוא למדינות השכנות בגוש, המונה כיום 20 מדינות.
היצוא הגרמני מוטה בעיקר מכונות וציוד שהעולם הכיר באיכותו. אחת הרוכשות המהותיות של הציוד הגרמני הייתה סין שבמשך כמה עשרות שנים עשתה שינוי מהותי במבנה המשק שלה וקנתה מגרמניה ציוד תעשייתי כבד.
אגב, במקביל, מארה"ב משכה סין רעיונות, סודות ופטנטים, אם ישירות ואם בגניבה, דרך מאות אלפי הסטודנטים ששלחה לאמריקה ללימודים. הגרמנים וגם האמריקאים, כמו גם מדינות אחרות, היו להוטים להיכנס לשוק הסיני האדיר, שהפך את סין ממדינה עלובה בעולם השלישי, למדינת מתעוררת ועד למדינה מודרנית המאיימת על ההגמוניה האמריקאית.
גרמניה שגשגה, אנרגיה זולה ויעד יצוא רעב בדמות המשק הסיני - שילוב מנצח. גרמניה גם פלרטטה עם בריה"מ, ועם פירוקה של בריה"מ פתחה במסע מודגש של השקעות ברוסיה והגדלת הסחר עם הרוסים, תוך הגברת התלות בגז הרוסי, שגרמניה התמכרה לו. כל אזהרות נשיאי ארה"ב לגרמנים במשך שנים, דמוקרטים ורפובליקאים, להפסיק את הפלירט ולהפחית את התלות, נפלו על אוזניים ערלות, בייחוד על אוזניה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל שמיאנה להיענות לדרישה האמריקאית.
כיום הנס הגרמני נגמר. אין יותר גז זול מרוסיה, מקורות גז אחרים יקרים, מחיר האנרגיה יקר. בחורף שחלף שיחק המזל לגרמניה, מזג האוויר היה חם יחסית בשיעור משמעותי וצריכת האנרגיה ירדה פלאים לעומת חורפים רגילים.
גיל הכסף
גם האוכלוסייה הגרמנית מזדקנת. גרמניה סובלת כבר שנים ממחסור בעובדים מקצועיים ועובדים בכלל והעול להחזקת האוכלוסייה המתבגרת גובר, כפי שקרה ביפן. שיעור הזקנים, מעל גיל 65 על פי ההגדרה הבינלאומית המקובלת, - 18.5%, מספר הגרמנים בגיל העבודה המהותי 25־64 מגיע ל־48.4%, לא מספיק בכדי לתמוך באוכלוסייה המזדקנת, אין יותר מקורות לכוח אדם שיזרום למשק הרעב לידיים עובדות מיומנות.
גרמניה יצאה השבוע בקמפיין לגיוס מהגרים, בעלי מקצועות נדרשים. ניתן לציין כי אחת הסיבות העיקריות שיפן נמצאת קרוב לקיפאון בצמיחה מאז שנות ה־90 של המאה שעברה, מעבר לניהול הכלכלי והמוניטרי הגרועים, היא העובדה ששיעור הזקנים ביפן בני 65 ומעלה מגיע כבר ל־29.1%.
פריון העבודה הגבוה של המשק הגרמני, סמל "הנס הכלכלי" של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה נעלם, כך קובעת קרן המטבע הבינלאומית. גרמניה לא השכילה כמו ארה"ב או ישראל להשקיע בתעשיית המידע והמחשוב, ICT, מה שגורר אותה עתה להשתרך אחרי מדינות אחרות בנושא פריון העבודה. חסמי בירוקרטיה, ממשל לא דיגיטלי, הגבלות, אי־תמרוץ מחקר ופיתוח, מחסור בתעשיית הון סיכון מתקדמת, אי־טיפול הולם לצעירים שמחזיקים מניות בחברות סטארט־אפ והון סיכון, כולם פגעו קשות בפריון העבודה בגרמניה.
לא זו בלבד, אומרת הקרן, גרמניה בבעיה, היא חייבת למצוא מקורות תקציביים להשקעות. על פי החוקה, הגירעון אינו יכול לעלות על 0.35%, אבל הממשלה נאלצה לעשות ויתורים בשנים האחרונות, בתחילה בגלל ההוצאות הכרוכות בקורונה. עכשיו ניחתה על גרמניה בעיה נוספת שהיא ניסתה להתעלם ממנה במשך שנים, הוצאות הביטחון. עתה עליה להגביר תקציב הביטחון על רקע האיום המוחשי של רוסיה על מערב אירופה לאחר הפלישה לאוקראינה.
האיום של הדב הרוסי כבר אינו תיאורטי בלבד. לבעיה החדשה בנושא הביטחון יש צד חיובי לישראל שתיהנה בשנים הקרובות מהזמנות של ממשלת גרמניה במיליארדי יורו. קרן המטבע הבינלאומית אומרת כי לגרמניה אין ברירה אלא להעלות הגירעון התקציבי בעוד 1% מהתוצר בכדי לעמוד בצורכי השעה בשנים הקרובות. עוד על גרמניה להגדיל תקציב התמיכה שלה באוקראינה, כדרישת האמריקאים. רק החודש הודיע גרמניה כי תקציב הסיוע שלה לאוקראינה המדממת, השומרת על הגבול המזרחי של אירופה, יהיה 2.7 מיליארד יורו, כולל טנקי הליאופורד המהוללים.
מחירי האנרגיה הגבוהים יחד עם תנאים פיננסיים גרועים של מערכת בנקאית חלשה, המושפעת ממערכת בנקאית חלושה ולא יציבה להחריד של כל אירופה מאז משבר 2008 (והשנה גם ממשבר בנקאות, לפי שעה בזעיר אנפין, בארה"ב), ימנעו חזרה של גרמניה לצמיחה סבירה.
השלטונות המוניטריים בגרמניה יהיו חייבים לפשט ולהבהיר לציבור את מצבם של הבנקים, לא במעורפל כמו היום, וכן להקים את רשת הביטחונות לפיקדונות הציבור שהשלטון המרכזי הציע. אך מדובר במלכודת, כיוון שהאינפלציה הבסיסית עדיין גבוהה, והעלאות ריבית על ידי הבנק המרכזי של אירופה או צמצום מוניטרי מקומי בכדי לדכא האינפלציה, ידכאו גם את הצמיחה.
משום כך לא מומלץ לגרמניה לעבור למדיניות פיסקלית מצמצמת יתר על המידה, אפילו שגרמניה, מסורתית, מאז תום מלחמת העולם השנייה, מקפידה על מדיניות פיסקלית מרוסנת בכדי למנוע הרמת ראש של האינפלציה, הזכורה לרע מימי רפובליקת ויימר, האחרונה לפני עליית הנאצים לשלטון.
הדילמה הגרמנית
במצב הנוכחי, אומרת קרן המטבע הבינלאומית, גרמניה חייבת לעשות שימוש בהון ציבורי להשקעות בתשתיות, כולל לתמיכה באוכלוסייה המזדקנת. שימת לב מיוחדת צריכה לבוא למאמצים לחדש את פריון העבודה שהידרדר בשנים האחרונות, כאמור. הכל מעבר למעבר למדיניות כלכלית יותר ירוקה, שחייבת להיות מוגבלת לכשלי שוק בגרמניה והאיחוד האירופאי, כולל תחנות הטענה לרכב חשמלי, אבל לא מעבר. כך אומרת הקרן.
גם להעלאת מחיר האנרגיה בכדי לחסוך ליום סגריר, תרתי משמע, יש גבול, זה עלול לדכא את הפעילות המשקית, זה כבר מכביד. ההכבדה המוניטרית, כמו בישראל, פוגעת בשוק הדיור הגרמני, לא רק ממחיר הון גבוה יותר אלא גם ממחיר אנרגיה מכביד. יש גם פגיעה בנדל"ן המסחרי, מתברר כי הדיווחים של החברות בתחום, שמניותיהן נפלו בגלל מינוף היתר שנטלו, לא היו בסטנדרט אחיד וברור, קשה היה לבחון או לדעת את היקף המינוף. גרמניה תהיה חייבת לעבור לשיטות אחידות במערכת הבנקאות, בהירות, תקניות והרמוניות בתחום הנדל"ן, יותר גלוי ופחות נסתר. הכל, כולל שיעור המינוף לחברות, יחס שירות החוב של החברה שנוטלת החוב ועלות שיעור החוב.
קרן המטבע צופה עתיד אפור לגרמניה בעיקר בגלל הזדקנות האוכלוסייה, ירידה בפריון העבודה ומחסור בעובדים. מיליון המהגרים שהגיעו לגרמניה בעשור הקודם, בתקופת של מרקל, עקב המלחמות באסיה, האביב הערבי ומלחמות המזרח התיכון, נבלעו ולא נודע כי הגיעו לקרבה של גרמניה.
הכבדה נוספת היא המשך לפיתתה החונקת של האינפלציה במשק הגרמני, אולי השנה האינפלציה תרד ל־4.5% לאחר שכבר הייתה 7.6% באפריל השנה, אבל האינפלציה הבסיסית תישאר גבוהה, מפני שלוקח זמן עד שהירידה במחירי הסחורות בעולם תתורגם לירידה במחירים, בעוד לחצי השכר מכבידים ומונעים ירידה בקצב עלייתם.
גידול תקציבי הוא בבחינת חרב פיפיות: הוא מגביר את הפעילות, נדרש בכדי לעמוד ביעדי האנרגיה והאוכלוסייה המזדקנת, אבל עלול להאט קצב הפחתת האינפלציה. מלכודת. לכן ממשלת גרמניה תיאלץ להפחית את הסובסידיות תוך שינוי מערכת המס, בעיקר בתחום הנדל"ן המעוות את הפעילות המשקית.
פרט להתייעלות בעיקר בכל הקשור בתעשיית המידע, המחשבים, הבינה המלאכותית ונספחיהם, הכל במסגרת משטר ברור ופתוח יותר, גרמניה תיאלץ להתוות תוכנית ברורה להפחית אי־הוודאות הגיאופוליטית שלה בכדי לשוב להיות אטרקטיבית ליעד השקעות.
זה ייקח שנים, מנטליות אין משנים בלחיצת כפתור, אפילו של מחשבים מתקדמים ביותר. הישראלים שחגגו בשוק הנדל"ן והמגורים בגרמניה, כולל המגוחכים שמצאו כי המילקי בברלין זול יותר, קפלו או מקפלים את הזנב וחוזרים בלט לישראל.
אם תצליח גרמניה להתמודד חברתית, כלכלית ומנטלית, ייתכן שתוכל למנוע את היעלמותו של "נס הפלא הגרמני". אם.