אלפי מורדים סורים, בליווי כוחות מיוחדים וטנקים טורקיים, פרצו בשבוע שעבר מתוך שטח טורקיה לתוך אזורים בשליטת דאעש בצפון מחוז חלב. בתוך ימים אחדים, בסיוע ארטילריה טורקית ותקיפות אוויריות של חיל האוויר הטורקי ושל חיל האוויר האמריקאי, השתלטו הכוחות על עשרות כפרים מידי דאע"ש לאורך הגבול הסורי־טורקי. מטרת המבצע הטורקי כפולה: לסלק את דאעש מהגבול ולמנוע יצירה של רצף טריטוריאלי בין שני הקנטונים הכורדיים בצפון סוריה. התערבות זו מסמנת את העמקת מעורבותה של טורקיה בזירה הסבוכה של צפון סוריה, שבה נלחמים בו־זמנית שלל קבוצות מורדים ערביות, דאע"ש, המיליציה הכורדית ומיליציות של משטר אסד.

ההתערבות הטורקית התרחשה על רקע המהלכים והמאמצים הדיפלומטיים של אנקרה לצאת מבידודה הבינלאומי ולשפר את יחסיה עם רוסיה ואיראן, ובשל התפתחויות בצפון סוריה שנתפסו בעיני טורקיה כאיום. הפלישה הטורקית לא הייתה יכולה להתבצע ללא הסכמתה של רוסיה, שמטוסיה מפציצים את האזורים בשליטת המורדים, ולעתים נדירות גם את האזורים בשליטת דאעש, מאז תחילת התערבותה בסוריה בספטמבר 2015.

תזמון ההתערבות הטורקית מבהיר את המטרה העיקרית של המבצע. בעוד דאעש השתלטו על החלק הזה של מחוז חלב עוד ב־2014, הטורקים התערבו רק לאחר שקואליציה של מיליציות בשם "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים", שבה יש דומיננטיות למיליציה הכורדית (ה־YPG), החלו להתקדם לאזורים אלו מכיוון דרום. הטורקים מעוניינים למנוע יצירת רצף טריטוריאלי של שני חלקי האוטונומיה־בפועל של הכורדים בצפון סוריה (אזור אחד מהגבול עם עיראק ועד נהר הפרת, ואזור שני סביב העיר עפרין). יצירה של רצף טריטוריאלי זה לאורך הגבול הטורקי נתפסת בעיני אנקרה כאיום, בייחוד משום שהמפלגה השלטת ביד רמה באוטונומיה, ה־PYD, היא הזרוע הסורית של ארגון הגרילה הכורדי ה־PKK, הפועל בטורקיה מאז שנות ה־80.

טורקיה צפתה בדאגה כיצד המיליציה של מפלגת ה־PYD - ה־YPG ("יחידות ההגנה העממיות") - החלה בספטמבר 2014 לקבל סיוע מן הקואליציה הבינלאומית שנלחמת בדאעש, לאחר המצור שדאעש הטילו על העיר הכורדית קובאני. בזכות אותו סיוע - בדמות אמצעי לחימה, הטמעה של יחידות כוחות מיוחדים אמריקאיים וסיוע אווירי צמוד - התקדמו הכורדים בצפון סוריה נגד דאעש. השטחים שהם כבשו מידי דאעש היו בתחילה כורדיים, אולם בהמשך, בזכות הסיוע האמריקאי, הם השתלטו גם על עיירות ערביות דוגמת א־שדאדי, אל־הול ותל־אביד. בכמה מהכפרים החריבו הכורדים את בתיהם של ערבים, גירשו את האוכלוסייה ומנעו ממנה לשוב לבתיהם. בהנחיה אמריקאית חברו ה־YPG אל מיליציות ערביות מקומיות ויצרו קואליציה ששמה "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים". למרות השם שמעיד על רבגוניות, בפועל הכורדים הם הכוח הצבאי והפוליטי הדומיננטי בקואליציה.

אגוזים קשים לפיצוח

הטורקים כבר הבהירו בעבר כי חצייה של נהר הפרת על ידי המיליציה הכורדית היא קו אדום מבחינתם. האזורים מעבר לנהר הפרת, שעליהם הטורקים, המורדים הערבים הסורים, המיליציה הכורדית ודאעש נלחמים כעת, הם מעורבים מבחינה אתנית, אך רוב התושבים הם ערבים וטורקמנים. האמריקאים הסכימו לדרישה הטורקית ב־2015 והבטיחו כי לא יסייעו ל"כוחות הדמוקרטיים הסוריים" להילחם בגדה המערבית של נהר הפרת. הם עודדו את הכורדים לכוון את מאמציהם דרומה לכיוון א־רקה, בירת המדינה האסלאמית, אך העניין של הכורדים בעיר זו הוא מוגבל. הם מבינים כי עיר ערבית גדולה זו לא תישאר בשליטתם בטווח הארוך, והם לא רואים סיבה להקיז את דמם כדי לשחררה. היעד המרכזי של הכורדים הוא לאחד את הקנטונים בשליטתם. בשל כך, למרות הווטו הטורקי, "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" חצו את נהר הפרת בדצמבר 2015 והשתלטו על אזור מוגבל על הגדה המערבית.

במאי 2016, בסיוע אווירי אמריקאי, פתחו "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" במתקפה נרחבת על דאעש בעיר מנבג' ופאתיה. בתוך חודשיים השתלטו הכוחות על אזורים נרחבים ממערב לנהר הפרת. לבסוף, כאשר החלו "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" להתקדם לכיוון מערב (לעיר אל־באב שהוכרזה כיעד הבא לשחרור מידי דאעש) ולעבר הגבול הטורקי, טורקיה התערבה.

עם תחילת המתקפה מתוך טורקיה מיהרו "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" לשעוט מכיוון דרום לעבר הגבול, תוך כיבוש מהיר של כפרים מידי דאעש, כדי לבלום את התקדמות צבא סוריה החופשי והטורקים. כעת התייצב קו חזית בין הכוחות, ולאורכו מתרחשות תקריות אלימות תכופות. כך נוצר מצב שבו צבא סוריה החופשי - שנהנה מתמיכה של ה־CIA, של מחלקת ההגנה האמריקאית ושל טורקיה החברה בברית נאט"ו - מתנגש עם המיליציה הכורדית, שנהנית מתמיכה של מחלקת ההגנה האמריקאית. ארצות הברית, שהייתה להוטה להישגים מול דאעש והתקשתה לאתר בעלי ברית ערבים שיסכימו להיאבק אך ורק בדאעש ולא גם במשטר אסד, החליטה להטיל את כובד משקלה מאחורי הכורדים. הסיוע האמריקאי לא נפסק, בעת ש"הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" בדומיננטיות כורדית השתלטו על אזורים בעלי רוב ערבי ברור, ובכך הגבירו את השנאה והמתיחות בין המורדים הערבים הסורים וה־YPG.

לוחמי המיליציה הכורדית בצפון סוריה. צילום: רויטרס

כעת טורקיה מוצאת את עצמה מעורבת באופן ישיר בקרבות מול הזרוע הסורית של ה־PKK על אדמת סוריה. הכורדים האמינו כי הישענות האמריקאים עליהם במלחמה נגד דאעש תאפשר להם לבסס אוטונומיה כורדית לאורך הגבול הטורקי. במקום זאת, הם התאכזבו לגלות את ממשל אובמה מתייצב לצד הטורקים וקורא לכורדים להסיג את כוחותיהם מהגדה המערבית של נהר הפרת. הכורדים גילו, שוב, כי אין להם בת ברית שתהיה מוכנה לסייע להם לקדם את שאיפותיהם ליצור אוטונומיה או מדינה כורדית.

מהירות ההתקדמות של צבא סוריה החופשי והטורקים, וההתקדמות הבו־זמנית של "הכוחות הדמוקרטיים הסוריים" נגד דאעש, מעידות על ההיחלשות של הארגון, שסופג מפלה אחר מפלה כבר יותר משנה בסוריה ובעיראק. תבוסות אלו, שפגעו בדימוי של דאעש, נוסף על מאמצים טורקיים גוברים למנוע מעבר של לוחמי דאעש לתוך סוריה דרך הגבול הטורקי, הביאו למחסור חמור בכוח אדם בשורות דאעש. לכן הארגון נשען יותר על גיוס בכפייה של אזרחים באזורים שבשליטתו וכן על גיוס ילדים. כוח האדם הירוד מבטיח תבוסות נוספות לדאעש ופגיעה נוספת במוניטין, וכך הארגון נכנס לסחרור כלפי מטה שממנו הוא לא צפוי להיחלץ בשנים הקרובות.

משיחות עם לוחמים בצבא סוריה החופשי שמעורבים במבצע, המטרה הראשונית שלו היא לכבוש רצועה של כמה קילומטרים לאורך הגבול הטורקי, ובכך לאטום את הגבול מפני מעבר של דאעש. השלב הבא של המבצע לא נחשף בפומבי. כדי למנוע את חיבור הקנטונים הכורדיים, על הטורקים ועל צבא סוריה החופשי להמשיך להתקדם לכיוון דרום, אך באזור זה אין לטורקיה יכולת לספק סיוע ארטילרי מתוך אדמתה.

מעבר לכך, הכוחות הקרקעיים שלהם הטורקים מסייעים - צבא סוריה החופשי - הם לוחמים בינוניים למדי, ואילו באזורים הדרומיים יותר נמצאים שני אגוזים קשים לפיצוח. הראשון הוא העיר הגדולה אל־באב, שבה לוחמי דאעש יכולים להתבצר ולהילחם במשך תקופה ממושכת, והשני הוא העיירה דאבק. עיירה זו היא חלק מרכזי במיתוס המשיחי המייחד את דאעש על פני קבוצות ג'יהאדיסטיות אחרות. על פי הפרשנות שמדגישים בדאעש, בעיירה זו ייערך הקרב המכריע באחרית הימים בין הכופרים למאמינים, ובסופו המאמינים ינצחו. מכאן יש לשער כי הקרבות בעיירה זו יהיו קשים במיוחד.

אזור ללא טיסה

כוחות המורדים שנבחרו למשימת שחרור ג'ראבלוס והאזורים המשיקים לגבול הטורקי הם ברובם מיליציות של צבא סוריה החופשי, קואליציה המאגדת עשרות קבוצות מתונות ברחבי סוריה. העובדה כי המתקפה אינה כוללת קבוצות קיצוניות יותר, שלהן טורקיה מעבירה תמיכה צבאית בחשאי, עשויה להעיד על תוכניותיה העתידיות של טורקיה לחלקת הארץ שתיתפס בידי אותם מורדים.

בכירים טורקים קראו פעמים רבות בעבר ליצירת אזור מוגן, אזור חיץ או אזור ללא טיסה, בסמוך לגבול הטורקי. באזור זה טורקיה מעוניינת להקים מחנות עקורים שבהם יחיו אנשים שנמצאים כעת בסוריה, אך גם לעודד מעבר אליהם של פליטים סורים שחיים כיום בטורקיה. בעוד צפון סוריה שבשליטת המורדים נמצאת תחת דומיננטיות של קבוצות קיצוניות דוגמת ג'בהת פתח א־שאם ואחראר א־שאם, השטח בשליטת המורדים שיתבסס הודות להתערבות הטורקית, שטח שישיק לאזורים בשליטת המורדים בצפון מחוז חלב, יכלול אך ורק קבוצות מתונות. אזור זה מנותק מהרצף הטריטוריאלי של המורדים הסורים בצפון סוריה, מאז ניתקו מיליציות שיעיות, בסיוע אווירי רוסי, את הדרך בין העיר חלב לצפון מחוז חלב בפברואר 2016. ניתוק זה משמעו גם בידוד מההשפעות המזיקות של קבוצות מורדים קיצוניות יותר.

אם כך, השטח שייווצר הוא מועמד אידיאלי לאזור ללא טיסה או אזור מוגן. לא יהיה אפשר להאשים מדינה שתעניק מטריית הגנה לאזור זה בכך שהיא מסייעת לארגונים קיצוניים. בנוסף, זהו אזור שכבר היום מיושב בצפיפות במאות אלפי עקורים שחיים במחנות, בתנאים מחרידים, על הגבול עם טורקיה. מחנות אלו הופצצו בעבר בידי משטר אסד ורוסיה. הטיעון ההומניטרי ליצירת אזור ללא טיסה מעל שטחים אלו הוא ברור.

בינתיים, ההתערבות הטורקית צפויה להאיץ את כיווץ החליפות של דאעש לשטחים מדבריים במזרח סוריה. אטימת הגבול מטורקיה תבטיח כי הארגון לא יוכל להחליף את לוחמיו שנהרגים ונפצעים בשדה הקרב בלוחמים חדשים מהעולם. ההתערבות גם פוגעת בצורה אנושה בשאיפות ההתרחבות הטריטוריאלית של הכורדים על פני כל צפון סוריה.

בטווח הקצר, התערבות זו מגדילה את המתחים בין ערבים לכורדים ולטורקמנים בצפון סוריה, כפי שאפשר לראות בהתנגשויות בין צבא סוריה החופשי ל"הכוחות הדמוקרטיים הסוריים". אך בטווח הארוך, להתערבות יש פוטנציאל דווקא להפחית את המתחים הערביים־כורדיים משום שהיא מונעת מצב שבו מיעוט כורדי שולט על רוב ערבי ממורמר וחסר זכויות פוליטיות, שעלול ביום מן הימים לפנות לאלימות נגד שלטון מפלגת ה־PYD הכורדית. 

אליזבט צורקוב היא עמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית