נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, פרסם היום (רביעי) בשעות הבוקר המוקדמות (שעון ישראל) הודעה ארוכה בה הספיד את שמעון פרס ונפרד ממי שהוא קרא לו ידידו האישי. בהודעה ארוכה, ויוצאת דופן, חלק אובמה את רגעיו עם פרס, וחזר על מחויבותו להשגת שלום והחזון המשותף אותו חלקו. אובמה לא פירט האם יגיע להלוויה, שצפויה להתקיים ביום שישי. לאחר מכן הודיע אובמה כי יגיע להלווייתו של הנשיא לשעבר פרס. 



בהודעה עצמו נכתב: "יש מעט מאוד אנשים שאפשר לחלוק איתם השקפת עולם, אנשים שחולקים את ההיסטוריה ההומנית של העולם, אנשים שמשנים ומרחיבים את המוסר העולמי. פרס היה אחד כזה, הוא למד מהו שירות ציבורי וכמה זאת פריבילגיה לשרת את האנשים. מישל ואני בשעה זאת כואבים את מותו של האבות המייסדים של ישראל, אסיר תודה שאני יכול לקרוא לו חבר שלי.



"תמיד אהיה אסיר תודה על כך שאני מסוגל לקרוא לשמעון ידידי. ביקרתי אותו לראשונה בירושלים כשהייתי סנטור, וכשביקשתי את עצתו, הוא אמר לי שאנשים בדרך כלל אומרים שהעתיד שייך לצעירים, אבל האמת היא שההווה שייך לצעירים. את העתיד תשאירו לי, יש לי עוד זמן", והוא צדק.



שמעון פרס. צילום: פלאש 90שמעון פרס. צילום: פלאש 90



אם זה היה במהלך השיחות שלנו בחדר הסגלגל, או שצעדנו ביחד ביד ושם, או כאשר הענקתי לו את העיטור האזרחי הגבוה ביותר של אמריקה, מדליה החירות, שמעון תמיד היה נצחי, הוא הונחה על ידי החזון של כבוד האדם ושל ההתקדמות, הוא הצליח לחבר בין אנשים צעירים מכל רחבי העולם, כי הוא ידע שהם יכולים לשאת קדימה את האידיאליים של צדק ושיוויון.



פרס היה התמצית הישראלית והראה אומץ במאבק לעצמאות. האופטימיות שלו היתה משותפת גם לסוניה אשתו. הם עזרו להפריח את השממה, והראו התמדה שהובילה אותו לשרת את עמו בכמעט כל תפקיד בממשלה ברחבי מדינת ישראל. אף אחד לא עשה יותר ממנו במשך שנים כה רבות, במשך כל זמן קיומה של מדינת ישראל. הוא עבד עם כל נשיא מאז ג'ון פ. קנדי, ואף עשה יותר מכל אדם אחר כדי להמשיך ולבנות את הברית בין ישראל לבין ארצות הברית, ברית שאותה הפך לבלתי שבירה וחזקה יותר מאי פעם.



שמעון מעולם לא ויתר על האפשרות לשלום בין ישראלים לפלסטינים, גם לא לאחר שברון הלב בתל אביב, בו נלקח יצחק רבין. 'חברים יקרים', הוא אמר לנו במהלך ביקורי בישראל לפני שלוש שנים: 'אחרי כל מה שראיתי בחיים, הרווחתי את הזכות להאמין שהשלום בהישג יד', אני לא יכול לחשוב על מחווה יותר גדולה מזאת שנמשיך את מחויבותינו להשגת שלום. אנחנו יודעים שזה אפשרי, המחשבות שלנו עם ילדיו ומשפחתו, וכל מי שאהב והעריץ את שמעון פרס.



"האור כבה, אבל התקווה ששמעון פרס הציף באנשים תמשיך לבעור לעד. שמעון פרס היה חייל של ישראל ושל העם היהודי, למען הצדק והשלום, והאמונה שהאדם יכול להיות נאמן לאמיתות שלו, עד הרגע האחרון הוא שמר על המורשת הזאת. על המתנה הזאת של הידידות, אני אומר תודה רבה (בעברית), שמעון".