האזינו לכתבה המלאה

המזרחן והחוקר ד"ר אדי כהן נחשב לאלמוני יחסית בציבוריות הישראלית, אבל לכו לעמוד הטוויטר שלו ותגלו 409 אלף עוקבים, כמעט כולם מגיעים מהעולם הערבי. מדובר במכונת הסברה של איש אחד. בוטה, מעורר סערות, שנוי במחלוקת, אבל עם התוצאות קשה להתווכח.

"ברור שאני בוטה, כי זה מה שהערבים אוהבים", הוא הסביר. "זה הסגנון שצריך. זה לא משרד החוץ שאחרי מותו של סופר מצרי אנטי־ישראלי הוציא הודעה של השתתפות בצער, כמדיניות רופסת. אני הפוך, אז ברור שצברתי אויבים. גם אם תשמע את גרסת משרד החוץ הם יגידו שאני פוגע בהסברה, אבל ממש לא. אני מחזק אותה. הרי הייתה לערבים תחושה שאנחנו מתנשאים, לכן אני וחבריי פתחנו איתם בדיאלוג כדי להראות שיש הרבה מהמשותף מבחינה דתית, פוליטית. לפני שלוש שנים הם פחדו לעשות לי לייק, והנה שברתי גם את המחסום הזה".

חשבון הטוויטר של אדי כהן (צילום: צילום מסך טוויטר)חשבון הטוויטר של אדי כהן (צילום: צילום מסך טוויטר)

סיפורו האישי של כהן הוא יוצא דופן. עד לפני 30 שנה הוא גדל והתגורר בלבנון, עבר שם את מלחמת האזרחים העקובה מדם, ראה את צה"ל נכנס לביירות וחווה את מותו הטרגי של אביו, חיים, שנחטף ונרצח על ידי אנשי חיזבאללה באמצע שנות ה־80.

כשעלה לארץ ב־1995, אחרי שהסתובב בצרפת ובמקסיקו, לא ידע מילה בעברית, לא היה מודע להסכמי אוסלו. כשעשה את צעדיו הראשונים עם השפה העברית, הוא זוכר איך ראה באולפן את יאסר ערפאת בטלוויזיה וירד לו האסימון.

"תפסתי את הראש בידיים ואמרתי 'וואו, ברחנו ממנו בלבנון והוא הגיע עד לפה'", נזכר. "הרי כל הלבנונים, גם המוסלמים, אמרו על ערפאת שהוא פני הרשע, איפה שהוא נמצא הוא מביא איתו צרות. אף אחד לא סבל אותו, אבל פה השמאל הישראלי חושב שכל העולם אוהב את הפלסטינים ומתעניין בהם. הפוך, הסוגיה הפלסטינית לא מעניינת אף אחד, רק שכאן מבקשים להיות יותר אפיפיורים מהאפיפיור".

''הלבנונים אמרו שהוא פני הרשע''. יאסר ערפאת (צילום: פלאש 90)''הלבנונים אמרו שהוא פני הרשע''. יאסר ערפאת (צילום: פלאש 90)

כהן, כמו שאמרנו, לא מפחד מסערות. כעת, ערב יום השואה הבינלאומי, הוא מוציא ספר - "המופתי והיהודים", על חלקו של חאג' אמין אל־חוסייני בשואה ומלחמתו נגד יהודי ארצות ערב, שבא אחרי שבשנת 2017 הוציא יחד עם פייר לביא את "השואה בעיני מחמוד עבאס", הלא הוא אבו מאזן.

"כתבתי על עבודת הדוקטורט של אבו מאזן ולמה? כי נדהמתי שאין פה תרגום לעיקרי הדברים", הסביר. "אבו מאזן האשים ששיתפנו פעולה עם היטלר, והספר שלו נמכר בכל מדינות ערב. תשאל ערבים מהי השואה ולא מעט יגידו 'חרטא', ועל זה הוא קיבל תואר דוקטור. הסתמך על מכון מחקר בבגדד וכמה עיתונים. ספר תעמולה".

''האשים ששיתפנו פעולה עם היטלר''. אבו מאזן  (צילום: פלאש 90)''האשים ששיתפנו פעולה עם היטלר''. אבו מאזן (צילום: פלאש 90)

בספרו החדש הוא מתמקד במעלליו של המופתי. "אל־חוסייני השפיע על האחים המוסלמים ולא רצה את היהודים באזור", הוא אומר. "הוא זה שאמר לראשונה 'היהודים נגד האסלאם' והושפע ישירות מהתעמולה הנאצית".

למה הספר יוצא עכשיו?
"התחלתי את העבודה עליו לפני שש שנים, עוד לפני התבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין חוסייני (ב־2015 נתניהו אמר שרעיון השמדת היהודים היה של המופתי - א"ל). יש הרבה דברים לא מוכרים ולא ידועים על מעללי האיש, וזו חובה אקדמית ומוסרית לפרסמם. תשאל ילדים מה הם למדו עליו בבית הספר. אולי בקטנה על המרד הגדול. הבחור, במשך עשרות שנים, פגע וגרם לנו נזק, כולל בתקופה הכואבת של השואה. הרי מה הוא עשה במשך ארבע שנים בגרמניה כשהעם היהודי הושמד? תכננן לרצוח את יהודי ארצות ערב, וב'יד ושם' אף פעם לא דיברו עליו".

למה?
"פוליטיקה. כשיש מכחישי שואה באירופה, ב'יד ושם' מיד פועלים. אמרתי לדינה פורת (ההיסטוריונית הראשית של 'יד ושם' - א"ל) שאני מעוניין להוציא מאמר על הדוקטורט של אבו מאזן. היא אמרה 'מעניין' וכשבאתי לפרסם אמרה 'מעניין, אבל אנחנו לא מתעסקים עם זה'. ש'יד ושם' לא יחקור את הכחשת השואה בעולם הערבי ואת ההערצה שם להיטלר? אין לי דבר נגדם, הם נתנו לי בזמנו מלגה, אבל פה הם עשו פוליטיזציה. מה שכתבתי זו הרי לא פרשנות, זה חומר ארכיוני. אני מנסה להציג דברים כפי שהיו ולא מנסה לטאטא אל מתחת לשולחן. יש אמת שצריכה לצאת לאור. למה 'יד ושם' בורחים מכל מה שקשור בערבים ובפלסטינים? אולי בגלל הפחד שתורמים יברחו?".

מ"יד ושם" נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את אמירותיו של כהן בדבר שיקולים זרים בפרסומים ובמחקר. פרופ' פורת לא שוחחה עם כהן על הנושא ועל כן לא אמרה את הדברים שכהן מייחס לה. מה גם שהחלטות על פרסומי ההוצאה לאור של 'יד ושם' לא מתקבלות על ידי אדם זה או אחר אלא על ידי ועדת פרסומים שפועלת בתוך המכון הבינלאומי לחקר השואה. במקרה האמור, כהן לא הגיש מאמר לכתב העת 'יד ושם קובץ מחקרים', אלא פנה ל'יד ושם' בבקשה לפרסם את תרגום עבודת הדוקטורט של אבו מאזן".

"ל'יד ושם' מדיניות שלפיה אנו לא מפרסמים טקסטים/חיבורים שלמים של אנטישמים ומכחישי שואה - לא 'הפרוטוקולים של זקני ציון', לא 'מיין קאמפף' של היטלר, לא ספרות מכחישת שואה כגון של ARTHUR BUTZ, וכדומה, גם כשזה מלווה במבוא. איננו משמשים במה להפצת הדברים הללו, אך איננו מתנגדים שאחרים יעשו זאת לצרכים לימודיים, תוך נקיטת משנה זהירות. בניגוד לנטען, מכון המחקר של 'יד ושם' פרסם ב־2017 סקירה מקיפה של ראש המכון פרופ' דן מכמן על אדולף היטלר, תהליך קבלת ההחלטות בדרך ל'פתרון הסופי של שאלת היהודים', והמופתי של ירושלים חאג' אמין אל־חוסייני".

''השפיע על האחים המוסלמים ולא רצה את היהודים באזור''. המופתי אל־חוסייני עם חיילי ואפן אס־אס  (צילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה)''השפיע על האחים המוסלמים ולא רצה את היהודים באזור''. המופתי אל־חוסייני עם חיילי ואפן אס־אס (צילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה)

אין אצל כהן פוליטיקלי קורקט, במיוחד כשמדובר באיראנים, בחיזבאללה ובפלסטינים. עמדותיו קשורות אולי לשורשיו בביירות, שבה נולד בתחילת שנות ה־70. "כל לבנוני יספר לך שמשפחתו נפגעה במלחמת האזרחים. אין יום שלא שמעת אז כדורים שורקים", הוא מספר. "זה התחיל ב־75', שלוש שנים אחרי שנולדתי, לכן אני לא זוכר את לבנון שנחשבה לשווייץ של המזרח התיכון".

חיים, אביו של אדי, עבד באותן שנים כרואה חשבון וגם המלחמות של 67' ו־73' לא הניעו אותו לעזוב עם משפחתו את המדינה השסועה. תמיד ראה את עצמו כלבנוני־יהודי ובעיר הבירה ראה את ביתם. המשפחה התגוררה בחלק המערבי, בתוך הקהילה היהודית שהתמקמה בין התושבים המוסלמים, לא רחוק מרובע הדאחייה, שמזוהה כיום כמעוז חיזבאללה.

"למדתי בבית ספר נוצרי", כהן מספר. "כילד, הנוצרים האשימו שהרגתי את ישו והמוסלמים טענו שגנבתי את פלסטין. תמיד הציקו לנו. זרקו אבנים על הבית, ריססו גרפיטי. צעקו לי ברחוב 'תכף נבוא להרוג אותך'. כילד זה הפחיד, אבל דווקא היו פלסטינים שלא פגעו בנו ואפילו שמרו על בית הכנסת".

אתה זוכר את צה"ל נכנס לעיר ב־1982?
"ברור, פתאום ראינו חיילים ישראלים ברחוב. אמרנו להם 'אנחנו יהודים' והם הזמינו אותנו, נתנו לנו אוכל כשר. אני זוכר שקיבלנו קופסאות לוף וממרח שוקולד בשפופרת. אפילו העלו אותי על אחד הטנקים. שמחנו, אבל לא הבנו שזה מזיק שרואים יהודי מקומי עם חייל ישראלי. צה"ל יצא אחרי אירועי סברה ושתילה. אני לא שוכח, גם אחרי עשרות שנים, את הצהלולים שנשמעו בקרב המוסלמים כשבשיר ג'ומאייל נרצח".

יומיים אחרי הירצחו של נשיא לבנון ביצעו אנשי הפלנגות את הטבח במחנות הפליטים של הפלסטינים. "אני אמרתי את האמת על אירועי סברה ושתילה", כהן מבקש להדגיש. "הטבח היה בהנחיית נשיא סוריה, חאפז אל־אסד, וישראל לא קשורה אליו. אסד לא רצה בנוכחותנו בלבנון והוא היה איש מבריק, בניגוד לבנו, החמור. כשג'ומאייל נרצח אסד ביקש מאלי חובייקה, נוצרי שהיה משת"פ שלו, 'לך תנקום בפלסטינים היכן שהישראלים נמצאים'. הוא רצה שהתיק הזה ייפול עלינו. לצערי ישראל לקחה על עצמה משהו שלא היה באחריותה".

הצבא היה שם.
"אתה יודע כמה מעשי טבח היו בעיראק כשחיילי מרינס שהו בסביבה? אנחנו מתייפייפים, הבאנו את זה על עצמנו. שאל כל ערבי 'מי גרם לסברה ושתילה?', יגידו 'ישראל, שאפילו הקימה ועדת חקירה'. אנחנו לא מבינים את המנטליות של הערבים. הרי למה עוקבים אחריי בטוויטר? כי אני יודע מה הם חושבים ואיך להתנהל מולם".

כהן זוכר עדיין את הכאוס בימים שבאו אחרי עזיבת הכוחות הישראליים. "באותן שנים זה היה הכי גרוע", הוא אומר. "מדינה בלי רמזורים, דרכים, משטרה. אני נהגתי על רכב כבר בגיל 14. אם פה זה הכוחות של המוראביטון, שם היו המיליציות השיעיות, שם הפלנגות, סורים. היית נתקל במחסום אויב ונשאל 'מי אתה?'. אם נוצרי, יורים בך. אף אחד לא היה מתרחק מהבית, אנשים מתו מהפגזות שלא הבדילו בין דתות. כולם רבו עם כולם".

1985 הייתה השנה שבה חיזבאללה נוסד. "תנועת אמל, השיעית, הייתה חילונית", כהן הסביר. "שתו שם אלכוהול, רדפו אחרי נשים. היה פלג קיצוני שאמר 'האנשים האלה כופרים' וממנו הגיעו עימאד מורנייה וחסן נסראללה. דתיים שקיבלו מימון מהאיראנים".

''פתאום ראינו חיילים ישראלים ברחוב''. צה''ל בלבנון  (צילום: שמואל רחמני)''פתאום ראינו חיילים ישראלים ברחוב''. צה''ל בלבנון (צילום: שמואל רחמני)

ביירות הפכה למקום לא שקט, בטח לקהילה היהודית הקטנה, שבאוגוסט 1984 התעוררה למציאות של חטיפות ורציחות. הראשון היה סלים ג'מוס, המזכיר הכללי של הקהילה היהודית הלבנונית, שנחטף ממכוניתו בסמוך לבית הכנסת וגופתו לא נמצאה מעולם. השני היה חיים כהן, אביו של אדי, שנחטף בחודש מרץ 1985, ממש מתחת לבית. גופתו נמצאה רק אחרי תשעה חודשים.

אדי לא אוהב לדבר על הימים הקשים הללו, אבל יש ברשותו תיק גדול עם גזרי עיתונות מכל העולם שעוסקים בחטיפה. כשנפגשנו, הוא שלף קטע של עיתון "מעריב" מאותם ימים. הכותרת "הוצאנו להורג את יצחק טראב מראשי קהילת יהודי ביירות" ומתחת נכתב "נקמה על גירוש שיעים מכפרם על ידי כוחות צה"ל וצד"ל".

"אבי היה רואה חשבון, שלא קשור לצבא או לפוליטיקה", הוא מספר. "איש פשוט, מעמד בינוני מינוס. הוא נחטף בהפתעה כשיצא מהאוטו, לפני שעלה הביתה. לא שמענו ולא ראינו. זה היה בשעות הערב".

החוטפים ביקשו משהו בתמורה להשבתו?
"הם לא רצו כופר ויש לי אפילו הוכחה. כשאבי נחטף היו בכיסו 300 דולר וזה היה הרבה כסף באותם ימים. כשקיבלנו את הגופה הכסף עוד היה עליו. זו הייתה האמא של האידיאולוגיה".

קיבלתם ממנו אות חיים כלשהו במשך תקופת שביו?
"הם פרסמו תמונה אחת וזהו. ראיינתי את אורי לובראני (מי שהיה מתאם הפעולות בלבנון - א"ל) כמה פעמים, גם בשביל עבודת הדוקטורט, ושאלתי כיצד ישראל ניסתה לסייע באותם ימים. אורי סיפר שהוא ניסה לעזור בפרופיל נמוך במטרה לשחרר את החטופים. הוא אמר 'לא רצינו לבקש בפומבי, כי אז היו אומרים שהמוסד מעורב', והוא צדק. עד עכשיו אין לנו מידע איפה היו החטופים ומה נעשה איתם. את גופת אבי מצאו ברחוב".

משפחת כהן נדדה אחרי רצח האב, שהוכר כהרוג מלכות, לרבעים הנוצריים של ביירות, אבל לאט־לאט התפזרה. כהן ביקש להגר לארצות הברית אבל נדחה על ידי האמריקאים. הוא עבר לצרפת ומשם למקסיקו ובסוף, ב־1995, נחת בישראל, ולא מטעמי ציונות. "בסוף שנות ה־80 אמי פחדה לעלות לארץ", הוא מספר. "היא לא רצתה מלחמות. אני ביקשתי להירשם לאוניברסיטה, אבל במקסיקו לא הייתה דרך והבנתי שבישראל כעולה חדש יעזרו לי לממן את הלימודים. החלטתי ללכת על זה. לא ידעתי מילה בעברית, רק 'שלום, מה שלומך'".

הוא למד מדעי המדינה ומזרחנות. במשך שנים השתייך לקהילת המודיעין, שם ניצלו את כישוריו. כשהשתחרר חשב להציע את שירותיו למשרד החוץ, אבל נדחה. היום הוא חוקר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אבל בעיקר פועל כזאב בודד. התחיל כמסבירן והפך עם השנים לתופעת רשת.

"רוב עוקביי בטוויטר מגיעים ממדינות המפרץ, ואם אספר שסייעתי לא מעט להסכמי השלום, אתה לא תאמין, נכון?", שאל. "עובדה, כבר שנתיים אני עושה את זה. אני מראה לאנשים במדינות האלה את פרצופם האמיתי של הפלסטינים ובמקביל מלמד אותם עלינו. מוכיח שיש בישראל שופטים ערבים בבתי המשפט, ולערבי־ישראלי יש אותן זכויות על פי החוק, והם לא האמינו שיש אפילו מוסלמים שמשרתים בצבא. מבחינתם ערבי־ישראלי זה פלסטיני. כבר שנתיים אני דוחף להם חומרים. השיא הגיע כשהאמירויות שלחו סיוע לפלסטינים דרך נמל התעופה בן־גוריון ואבו מאזן אמר 'לא, תודה'. הצבעתי ואמרתי 'הוא אפילו לא רוצה את הסיוע שלכם'. אני בטוח שסייעתי, אבל אף אחד לא יגיד 'בגלל אדי כהן עשינו שלום'".

אז למה משרד החוץ לא מסתייע בך?
"הם לא אוהבים אותי. תופסים אותי כמתחרה על דעת הקהל וזה לא נכון, כי השיטות שלנו פשוט אחרות. הסגנון שלי לא מתאים, אבל אפשר גם לשתף פעולה מאחורי הקלעים. הם לא מעוניינים ותאמין לי שאני לא פועל לבד. יש איתי מספר אנשים שאוהבים את ישראל ולא אוהבים את מה שעושים לנו. אין לנו מימון. תאר לך שהייתה מסגרת, מה היינו עושים בעזרת כסף. אני, אדי כהן, פטריוט, אוהב את המדינה ואני לא עושה משהו נגדה".

סברה ושתילה (צילום: רויטרס)סברה ושתילה (צילום: רויטרס)

אחת הטענות נגדו היא שבמסגרת מאמצי ההסברה, אין לו בעיה לערבב בין אמת לחצאי אמיתות ולדברים שלא היו, כדי להשיג את מטרותיו. "ברור, הרי יש לי אויבים. אני פרשן ולא עיתונאי שעובד באתר אינטרנט", הוא מסנגר על עצמו. "אני רוצה לכתוב מה שבא לי ולפעמים אני גם לא מצליח בפרשנויות שלי. אמרתי לפני שנה שאסד ייפול בחודש יולי וזה לא קרה, אז התחילו לומר 'הוא משקר'. אני לא עיתונאי, אלא מפרש את מה שאני רואה".

"יודע כמה סרטונים עשו עליי, האיראנים וחיזבאללה? מה אתה רוצה, שישבחו אותי? אמרו שאני שקרן ואיש מוסד. העלילו שאני גורם למלחמות בין הערבים. הרי אני פותח להם את העיניים ואומר 'זה האויב שלכם, האיראנים, חיזבאללה', אז הם מנסים כל הזמן להפיל אותי. שולחים ידיעות לא נכונות ואכן נפלתי מספר פעמים. אמרו 'זה נרצח על ידי האיראנים'. דיווחתי, ואז התברר שהוא התאבד. המטרה שלהם היא לפגוע באמינות שלי".

אתה לא גורם לנזק הסברתי?
"אם חייל ישראלי יהרוג פלסטיני, לא אכתוב על זה. אני לא חייב דין וחשבון. אם צריך להשפיל את נסראללה בעיני הערבים ולהגיד שהוא ברח אחרי פיגוע, אז למה לא? זה לא פייק. אני עם ישראל. מה שמשרת אותנו מנקודת הראייה שלי. אני לא עיתונאי, והקהל שלי הוא ערבי".

הוא מיהר להציג בפניי סקר שערך רק עכשיו בדיוק באותו נושא. הוא שאל את מאות אלפי עוקביו בטוויטר איזה דף ברשת לדעתם יותר אמין, שלו, של משרד החוץ, של סא"ל אביחי אדרעי, שמשמש כראש תחום תקשורת ערבית בדובר צה"ל, או של אופיר גנדלמן, דובר ראש הממשלה לתקשורת הערבית. 12 אלף גולשים השתתפו בסקר, 78% ציינו את החשבון שלו.

"אני לא אומר ש־100% מהערבים אוהבים אותי", הוא אומר. "אבל הסקר מוכיח שנעשה לי עוול על ידי מי שחושב שכל היום אני עוסק בשקרים לערבים. לדעתי אני רק מסייע, אבל השמאל הרדיקלי לא מחבב אותי, ויש אפילו עיתונאי שאמר לכמה בכירים 'מה אתם עובדים איתו? הוא לא מוכר בישראל, אין לו תפקיד רשמי'. זו קנאה ואם יגידו 'אדי כהן שקרן' זה טוב להם".

הבן של נסראללה קורא להחרים את אדי כהן בטוויטר (צילום: צילום מסך טוויטר)הבן של נסראללה קורא להחרים את אדי כהן בטוויטר (צילום: צילום מסך טוויטר)

יש לו לא מעט שונאים בעולם הערבי, אחד מהם הוא ג'וואד נסראללה, בנו של מנהיג חיזבאללה, שביקש מעוקביו להחרים את אושיית הטוויטר מישראל. "עשו עליי איקס וכתבו 'בקרוב מאוד יסגרו לך את החשבון'", הוא מחייך. "יש לי אויבים מקרב חיזבאללה, מהאיראנים, מהשיעים. כל מי שאני יוצא נגדו, אבל זה לא מפחיד אותי, זה דווקא כבוד".

אתה כותב נגדם גם כנקמה על רצח אביך?
"לגבי מה שאני מפרסם נגד איראן וחיזבאללה, יכול להיות שיש שם מניע של נקמה. פגעו בי, אני אפגע בהם, אבל לגבי ארצות ערב או הפלסטינים, אין לי דבר נגדם, יש לי רק נגד ההסתה, מכונת התעמולה והשקרים. ההבדל ביני לבינך הוא שאתה קורא ולכן זה פחות מפריע. אני שומע את השקרים וזה מרתיח".

למה התנגדת להעברת חיסונים נגד קורונה מישראל לפלסטינים?
"מה זאת אומרת לתת להם? קודם כל שאנחנו נקבל. פה המחלוקת ביני לבינך. החיסונים האלה לא הולכים למטרות הומניטריות, אלא לאבו מאזן, אשתו ולמקורבים. ככה זה במדינות ערב. הפלסטינים קודם כל מכחישים שקיבלו מאיתנו חיסונים ומוסיפים שאנחנו מונעים מהם. כאילו אתה נותן לי לאכול ואני מרביץ לך. זו הפראייריות שלנו. אנחנו לא מנצלים את הדברים להסברה ובגלל זה אני נגד. רוצים חיסונים? תבקשו במסמך רשמי ולא בעל פה או בשיחת טלפון. אותי מעניין בסוף מה הם אומרים לעם שלהם, ולכן צריך בקשה והוכחה מי קיבל את החיסון. הם לא יעשו זאת בגלל כבוד ואגו, כי הם רוצים לרקוד על שתי חתונות. הולכים לאיראנים ולקטארים 'ישראל לא נותנת לנו', בוכים ומגבירים את העוינות בקרב עמם. אני לא אכזר. תן להם, אין בעיה, אבל עניי עירך קודם".

מה חשבת על זה שסאיב עריקאת טופל בהדסה עין כרם לאחר שנדבק בקורונה?
"הוא כל השנים צעק 'ישראל מדינת אפרטהייד'. הוא לא עבד עליי אלא על העם שלו. אם בחרו לתת לו במקום ליהודי־ישראלי שהיה זקוק לטיפול, אז זה לא טוב. לא באופן אוטומטי צריך לתת. קודם כל הצרכים שלי, אחרי זה אחרים. תן לו, אבל שישלם מחיר".

''לא עבד עליי אלא על העם שלו''. סאיב עריקאת (צילום: AHMAD GHARABLI.GettyImages)''לא עבד עליי אלא על העם שלו''. סאיב עריקאת (צילום: AHMAD GHARABLI.GettyImages)

כהן הפך עם הזמן גם למרואיין פופולרי ברשתות ובתוכניות בערבית. כשהשתתף בפאנל ואחד המרואיינים כינה את מלך סעודיה "בן זונה", הוא קם בהפגנתיות ועזב את האולפן, מהלך שכנראה העניק לו כמה נקודות זכות.

"כולם אומרים שעשיתי את זה בכוונה, אבל ממש לא", הבהיר. "אם הוא היה אומר שמלך זימבבואה כזה, גם הייתי קם והולך. זה קשור למנטליות. אני ימני ולא מסתיר את זה. מציירים אותנו כמצביעים כמו עדר, נגד השלום. אני לא אומר שאין קיצוניים, אבל אני אגיד לך מה, אנשי ימין יותר קשובים לדת והם גם לא מאמינים לערבים. אומרים 'אפילו 40 שנים בקבר, אל תאמין לערבי'".

מדהים שאתה חושב ככה אף שבאת משם.
"מי שבא מארצות ערב, הוא קצת כמו ערבי. תביא ערבי, תנהל איתו שיחה, הוא יסובב אותך. אם ידבר איתי, אני מיד אעלה על השקר. אני מכיר את התרבות ואתה לא. כששמעון פרס שמע מערפאת 'אנחנו רוצים שלום', הוא כמעט חווה אורגזמה. קח מישהו כמוני ואני ישר הייתי אומר 'שקרן', ולא מגזענות. אומרים עליי 'מלכלך על הערבים, מפיץ פייק ניוז'. לא, הערבים אוהבים מישהו כמוני שאומר להם את האמת".

איך אתה מסביר את זה שדווקא נתניהו, ראש ממשלה ימני, הביא כעת הסכמי שלום?
"יש כמה פקטורים שלא קשורים רק לאיש עצמו: התעצמות איראן, הסכם הגרעין שעשה אובמה. עוד לפני ההתקרבות, הסעודים היללו את נתניהו. אחד העיתונאים שם כתב 'נתניהו הוא אריה שנלחם בקונגרס'. ממתי ערבים משבחים מנהיג ישראלי? אם העיתונאי הזה לא היה מקבל אור ירוק מלמעלה, היו חותכים לו את הראש. אז הגיע נשיא אמריקאי עם ביצים, ותוסיף את קשריו האישיים עם ראש הממשלה - ומגיעים לתוצאות כאלה. אין ספק שחייבים לתת מילה טובה לנתניהו, למרות שאני לא מסכים עם הרבה דברים שהוא עשה".

כמו מה?
"הטיפול בחמאס, בעזה, העברת הכסף הקטארי. אנחנו תמיד נמצאים במגננה. אני לא תוקף אותו, אבל לא מסכים איתו. אני ימין חכם ולא רק 'ביבי, ביבי'. יש הרבה שגיאות שנעשו בכל מה שקשור לעולם הערבי. היחסים עם הפלסטינים, עם המצרים, הירדנים. ברור שאפשר לחזק אותם".

ועכשיו אתה רוצה להיכנס לפוליטיקה?
"אני חבר ליכוד ומזוהה עם עמדות המפלגה. אם תהיה תמיכה של הציבור ויהיו פריימריז, אז כן. יש הרבה אנשים, גם ברשתות חברתיות, שאומרים 'אם תרוץ, אנחנו נתמוך'. אם לא יבחרו, אז לא. אין לי כסף לבזבז ואין לי רשימות ואני לא מקורב. אני נטול קומבינות".

''המופתי והיהודים'' ספרו החדש של ד''ר אדי כהן (צילום: עטיפה)''המופתי והיהודים'' ספרו החדש של ד''ר אדי כהן (צילום: עטיפה)

כהן חבר במרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, עוסק לא מעט בנושא וכותב עליו. "אני רוצה להעלות את המודעות", הוא אומר. "מישהו יודע שביום הראשון למלחמת ששת הימים 400 יהודים הוכנסו לכלא המצרי בגלל שישראל תקפה? לא. אני חוקר למשל את הפוגרומים שהיו במדינות האלה במאה ה־20. הפוגרום הראשון ב־1912 במרוקו שבו נהרגו כ־40 יהודים. ב־34' הפוגרום באלג'יריה, בעיראק ואחר כך במצרים, כשהאחים המוסלמים הטמינו פצצות".

למה הדברים האלה כמעט ולא הגיעו לספרי ההיסטוריה?
"הדור של ההורים לא בא לספר אלא הגיע כדי לשרוד. רצה אוכל, מגורים. הייתה גם קצת גזענות מעורבת והייתה השואה, שהכל התגמד לידה. אני לא מנסה חלילה להשוות, אבל אחד מגיע עם סיפורי שואה ואילו השני בא מעיראק ומספר שהיו לו שם חיים טובים. רבים שיקרו. מה זה חיים טובים? לא רצחו אותם. לא היו חיים טובים ליהודים בארצות ערב, אולי חוץ מיהודי מרוקו ותוניס וזהו. היו פוגרומים, נישול כספים, הפקעות רכוש. גם אני אגיד 'היה לי כיף בלבנון', אבל יהודי בארצות ערב התהלך עם הראש למטה. תמיד היה חשוד שהוא עם המוסד או עם ישראל. היהודים באיראן לדעתך מרוצים בשנים האחרונות? הם יעלו ארצה ויגידו 'היו לנו חיים טובים'".

אתה מתגעגע לפעמים לביירות?
"כל יום אני מתגעגע ללבנון, אבל אני רואה אותה כעת ושמח שאני לא שם. אין אוכל, אין כסף. כל אורח החיים הוא תחת השפעה איראנית. תחשוב שביירות הייתה פעם עיר מדהימה. כל הנסיכים היו מגיעים שם לחופשה. היא הייתה כמו דובאי, פלוס־מינוס, רק עם מזג אוויר הרבה יותר טוב. לכן היו מספיקים לי שבוע או שבועיים של נוסטלגיה והייתי ממהר לחזור". 