חלק בלתי נפרד ממשבר שינויי האקלים שהעולם עובר הוא התפשטות המדבר (מִדבור) בגלל שינוי דפוסי המשקעים ומיעוטם באזורים פוריים, ריבוי הבצורות וגלי החום והתארכות העונה היבשה והחמה.
אבל מחקר חדש של אוניברסיטת בן־גוריון, שיוצג בכנס המדבור הבינלאומי השמיני שעורכת האוניברסיטה השבוע, פורס עתיד אחר למדבר, כמו שאנחנו חושבים עליו, בגלל ניצול האדם את המדבר לצרכיו, וזאת לאו דווקא בשורה חיובית לטבע או לאנושות.
במחקר נותחה ההתפלגות העולמית של מדבריות: החפיפה והמגוון שלהם, מידת ההגנה ולחץ השימוש האנושי העתידי בקרקע. עד שנת 2100 מעריכים החוקרים כי מעט מאוד שטחים יבשים טבעיים צפויים להישאר גם תחת תרחישים אופטימיים מאוד בעקבות הרחבת מקורות אנרגיה חלופיים, כמו ביו־אנרגיה ופאנלים סולאריים לאזורים מדבריים, צעדים המאיימים על שלמותם העתידית של המדבריות ועל הישרדותם של מינים מדבריים ומשפיעים הן על בני האדם והן על הטבע.
לכנס המדבור הבינלאומי, שנפתח השבוע במכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, הגיעו יותר מ־250 חוקרים מיותר מ־50 מדינות ומשתתפים בו כאלף מוזמנים מכל העולם.
במחקר נמצא כי שטחים יבשים מוגנים הרבה פחות מאזורים שאינם יבשים, והרבה מתחת ליעדי ההגנה העולמיים. רק 9% מהאדמות היבשות מוגנות בהשוואה ל־16% מהאדמות שאינן יבשות. המדבריות משמשים כביתם של מינים ייחודיים ומגוונים, שרבים מהם רשומים כמאוימים.
"מדבריות לא מוגדרים כשמורות טבע, כמו יערות ומקומות טרופיים, והסיכוי לשמור על המינים ועל בעלי החיים הייחודים שגדלים במדבר הולך וקטן", מסביר ד"ר אמיר לוין, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "מדבריות הם מערכות אקולוגיות רגישות, ושימוש בני האדם בחקלאות ובהקמת חוות סולאריות במדבר גורם לחוסר איזון באדמה, שמביא לדלדול מי תהום ולהמלחת קרקע - מה שמוביל להידרדרות הקרקע לאורך זמן".