מחר, בטקס פתיחת המכביה ה־21 שיתקיים באצטדיון טדי בירושלים ושאליו צפוי להגיע גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, תשתתף נבחרת מיוחדת הכוללת כ־65 עולים חדשים, בהם כאלה שהגיעו ארצה לאחרונה, עם פרוץ המלחמה באוקראינה.

אחד מהם הוא אלכסיי נפלקוב, שחקן טניס שולחן, שעלה ארצה מהעיר חרקוב באוקראינה ב־1 באפריל. "זו הפעם הראשונה שלי במכביה. אני שמח להשתתף וכמובן רוצה לנצח", אומר נפלקוב, 47, כיום מנתניה, שהגיע ארצה עם רעייתו ובנו בן ה־7. "מהתחרויות עצמן אני לא מתרגש. התאמנתי באוקראינה באופן מקצועי בשבע השנים האחרונות. היו לי כבר הרבה תחרויות בעבר. לאחרונה גם חזרתי מתחרות אירופה באיטליה".

כשהחלה המלחמה, הבין נפלקוב שהוא חייב לעזוב. "ישבנו שבועיים במקלטים, הפציצו אותנו", הוא נזכר. "כשמפציצים בתים, זה כמובן מפחיד. הפציצו את בית הספר שלמדתי בו, את הגן שבו הייתי. הכל הופצץ. הבנו שאנחנו חייבים לעזוב, והצלחנו לחצות את הגבול עם פולין. עברנו בוורשה את הבדיקות הקונסולריות ומיד עלינו ארצה".

איך אתה מסתדר בארץ עד כה?
"הגעתי בתחילת אפריל, וכבר ב־21 באפריל ניצחתי באליפות ישראל בטניס שולחן לגיל 40 פלוס. בספטמבר אנחנו מתכננים להתחיל ללמוד באולפן. בינתיים אני מתאמן, אולי אנסה גם לאמן. אשתי נמצאת עם הבן עד שייכנס למסגרת בספטמבר. יש לי הורים שגרים בישראל כבר 20 שנה. מוצא חן בעיניי כאן".

"חוויה לצעוד עם הדגל"

"נבחרת העולים היא נבחרת עצמאית ומתמודדת במכביה כמו כל נבחרת אחרת מכל מדינה", אומר ד"ר איליה מורגולב, ראש משלחת עולים במכביה, המכהן כראש לימודי חינוך גופני במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע. "הקריטריון כדי להיכלל במשלחת העולים הוא פשוט להיות עולה. רובם עולים חדשים, פחות מחמש שנים בארץ. חלק קטן הם עולים ותיקים יותר, שמשלימים קבוצות וכדומה. אפשר לומר שחצי ממשתתפי הנבחרת הם עולים ממש מהשנה האחרונה, בהם כאלה שעלו ארצה בעקבות המלחמה באוקראינה והמצב הגיאופוליטי המורכב שנוצר שם".

לדברי מורגולב, יש בנבחרת כ־65 ספורטאים בענפים שונים, בהם כדורעף חופים, ג'ודו, קראטה, טניס שולחן, סיף, הרמת משקולות ועוד. "הפעילות שלי הייתה מול האיגודים השונים כדי לאתר את הספורטאים הרלוונטיים, ליצור איתם קשר, להסביר ולתווך להם את האירוע, להסביר לקראת מה הם הולכים, לרשום אותם, לעזור להם בכל המערכת הזו. לחלק להם סטים של ביגוד, של תגים, לעשות את כל התהליך הזה ולדאוג שכל אחד מהם יעלה בשעה הנכונה. לכל ענף יש את הלו"ז שלו, וגם הגיבוש שלהם בינם לבין עצמם הוא יותר ברמה הענפית".

כולם מתרגשים לקראת הפתיחה?
"ההתרגשות היא גדולה מאוד, כי לחלק ניכר מהם זו התחרות הבינלאומית הראשונה שהם משתתפים בה. כמו כן, הרבה מהאיגודים הבינלאומיים דורשים תקופת השהיה כשספורטאי עובר מדינה, אז המכביה בעצם נותנת להם פה אפשרות להתחרות. הם לובשים חולצה של ישראל, את הסט של הכחול־לבן עם הטבעות האולימפיות. הם יהיו בירושלים בטקס הפתיחה, וכמובן שבשבילם זה אירוע מאוד מרגש. הם מבטלים ימי עבודה ומוותרים על אירועים אישיים כדי להגיע. זו חוויה לצעוד עם כולם עם הדגל ועם החולצה. ההתרגשות מאוד גדולה".

רומא דריפסקו  (צילום: פרטי)רומא דריפסקו (צילום: פרטי)

מקווה לראות תוצאות

רומא דריפסקו, 26, שחקן טניס שולחן, הפך אתמול לאב טרי, אך זה לא ימנע ממנו להגיע לפתיחת המכביה. הוא עלה ארצה ממש לאחרונה מדניפרופטרובסק שבאוקראינה, שנה אחרי שהוריו עשו עלייה.

"אשתי ואני הגענו אחרי שפרצה המלחמה", הוא מספר. "ויזה כבר הייתה לנו, וגם ככה היו לנו כבר מחשבות לעלות לישראל. הכל קרה מהר. ב־24 בפברואר התחילו להפציץ את שדה התעופה, ואני גר לא רחוק משם. כל הבית התחיל לרעוד, לקחנו את האוטו והתחלנו לנסוע. אשתי הייתה בהריון, אז שלחתי אותה ראשונה. אני הגעתי קצת אחריה".

כיום גרים בני הזוג בדימונה, היכן שגרים גם הוריו של דריפסקו. "זה לא פשוט", הוא מודה, "הכל בשפה אחרת, אבל כבר התחלתי ללכת לאולפן, ללמוד את השפה. אני מהנדס במקצועי, וכדי למצוא עבודה צריך לדעת שפה. זה כאמור לא פשוט, כי לא למדתי עברית לפני כן".

במקביל ללימודים באולפן, הוא גם מתאמן בטניס שולחן. "אני מתאמן בדרך כלל שלוש פעמים בשבוע. עכשיו לקראת המכביה התאמנתי כל יום ואני מקווה לראות תוצאות", הוא אומר. "זו הפעם הראשונה שלי במכביה, זו תחושה לא רגילה, ומרגשת כמובן. אנשים שכבר השתתפו סיפרו לי שזה משהו בלתי נשכח ואני מקווה גם להרגיש את התחושות האלה".

מישה בולגוב (צילום: פרטי)מישה בולגוב (צילום: פרטי)

גם מישה בולגוב, 26, העוסק בטיפוס ספורטיבי, מתרגש לקראת התחרויות. הוא ישתתף בהן יחד עם אשתו סוניה, אף היא ספורטאית באותו ענף. הוא עוסק בכך 20 שנה, והיא 15. "הכרנו הודות לכך שהתאמנו ביחד, גם היום אנחנו ממשיכים להתאמן ביחד", מספר בולגוב, שעלה ארצה עם רעייתו בסוף מרץ מהעיר סנקטפטרבורג שברוסיה.

כיום מתגוררים בני הזוג בהרצליה. "המלחמה שהחלה הייתה אחת מהסיבות לעלייה", הוא מספר. "חשבנו להגיע לישראל, אבל המלחמה זירזה את ההגעה שלנו. אשתי הולכת ללמוד עברית באולפן, אני מצאתי כאן עבודה כמתכנת, ואנחנו גם מתאמנים לפי היכולת שלנו. לא תמיד זה מתאפשר, אבל מנסים. אני שמח להשתתף בתחרות הזאת בישראל. זה גם מרגש להשתתף יחד עם האישה. ניסיון בהחלט מעניין".

"המכביה היא הזדמנות פז לעידוד עלייה, ובמשך שנות קיומה יצרה סיפורי עלייה מדהימים ומעוררי השראה כאשר כ־5% מהמשתתפים במרוץ השנים בחרו להשתקע בישראל", אומרת שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה. "אני גאה ושמחה שהשנה מארגני המכביה החליטו לשלב נבחרת עולים חדשים כמשלחת בפני עצמה. זהו מסר חיובי וחיזוק ליהודי התפוצות.

"הספורטאים העולים הם גאווה למדינת ישראל, ונמשיך לתמוך בהם במשחקים האולימפיים ובשגרה. כמו כן, כחלק מהמשימה הלאומית לעידוד העלייה, גיבש משרד העלייה והקליטה חבילת הטבות ייחודיות לכלל הספורטאים והספורטאיות של המכביה ה־21 שיתאהבו בישראל ויבחרו להמשיך את המסע כעולים חדשים".