אשוואק האג'י חמיד, האישה היזידית האמיצה שהתעמתה באומץ רב עם הגבר ששבה אותה והפך אותה לשפחת מין, היא אשת השבוע שלנו. בעוד נשים יזידיות אחרות פחדו להתראיין בשמן, היא התראיינה באומץ רב, והתגברה על אימת החשיפה בתקשורת, כשהיא מהווה מודל והשראה לבנות עמה במעשה נדיר של אומץ לב והתמודדות עם פחדים.

בתיעוד מצמרר של האירוע הטראומטי, הטיחה חמיד בגבר ששבה אותה האשמות קשות בדמעות ובגוף רועד, ואמרה לו כי חייה נהרסו בגללו וכי היא הייתה יכולה להיות הבת שלו. הגבר שמולה השפיל את ראשו מבושה ולא הביט בה. היא מהווה מודל והשראה לכל אישה שהותקפה באכזריות על ידי גבר.
 

נעמי לנדאו, חוקרת ומומחית לקהילה היזידית מהאוניברסיטה העברית, מסבירה כי "הקהילה היזידית היא קהילה דתית קטנה המרוכזת ברובה בצפון עיראק. הרבה מיתוסים כרוכים בקיומה אפוף המסתורין. קהילה סגורה זו הקפידה למשור על המסורת הייחודית שלה במשך דורות רבים, בהיותה מיעוט דתי ואתני באזורי מגוריה. הקהילה היזידית פרושׂה על פני אזורים גאוגרפים נרחבים, הנחלקים בין שטחיהן של מספר מדינות – כאמור בעיקר בעיראק, אך גם בסוריה, בארמניה ובטורקיה. כמו כן, קיימת קהילה גדולה של פליטים המתגוררים בגרמניה בעקבות פרעות. ישנה מחלוקת בין חוקרים לגבי מקורות הדת היזידית". 


וכנראה שהיא הושפעה מהדתות המונותאיסטיות, וגם מהדתות הפרה אסלאמיות.
"המאפיין החשוב ביותר המייחד את האמונות המונותאיסטיות – האמונה באל אחד – אינו קיים בדת היזידית. אמנם בדת זו קיימת ישות אלוהית ושמה 'אללה', אך לצדה יש כל מיני ישויות עם כוח מופחת שניתן להתפלל אליהן והן בעלות כוחות אלוהיים, ובראשן "מָלֶאכּ טָאוּס" – ישות בדמותו של טווס. על פי המסורת היזידית, אללה ברא שבעה מלאכים וציווה עליהם להשתחוות בפני האדם הראשון. מלאכ טאוס סירב להשתחוות לאדם בגלל שאסור להשתחוות לאף אחד חוץ מאשר לאללה. בעקבות זאת, הוא הפך לחצי השני של אללה. יש חוקרים המציינים כי מדובר ב'אלטר אגו' של האל, המתווך בין האדם לבינו. ההתייחסות לטווס כאל חיה קדושה או כחלק מאלוקים עצמו מוכרת לנו מדתות פרה-אסלאמיות. כת של עובדי הטווס התקיימה בקרב דתות צפון-איראניות קדומות".

מה עורר את השנאה של הארצות השכנות כלפי היזידים?
"בגלל האמונה שלהם ב"מלאכ טאוס" הם נחשבו לעובדי השטן ולעובדי אלילים בידי שכניהם המוסלמים. המוסלמים לא החשיבו את היזידים לחלק מ'עמי הספר', ובעקבות כך דמם הותר כקבוצה שאין להגן עליה וככת שפרשה מן האסלאם. ומכאן ההיתר המעוות של אנשי דעאש להשתמש בנשים כשפחות מין מכיוון שהן כופרות ועובדות אלילים".

מה קרה לעם היזידי כתוצאה מהג'נוסייד של השכנים?
"השפעת הג'נוסייד והאלימות המינית על העם היזידי ידועה כבר בערך כשלושת-אלפים יזידים נמצאים נכון למועד כתיבת מחקרי (חורף 2019) בשבי של דאעש, כמעט מחצית מהם נשים ונערות והיתר בנים. הצבא העיראקי והכוחות הלוחמים הכורדיים ('פשמרגה'), וכן כוחות בין-לאומיים שונים, כשלו בניסיון לשחרור השבויים, או שאינם מביעים עניין עמוק במשימה זו".

מה עושה הקהילה הבינלאומית למען היזידים?
"קיימים ניסיונות לפדות בכסף נשים ונערות שבויות. המחיר של אישה בשבי נע בין עשרה עד עשרים אלף דולרים – סכום שמשפחות פליטים חסרות-כול אינן יכולות לגייס. כמו כן, חלק מהשבויים היזידים נהרגים תוך כדי המלחמה והניסיון לכבוש שטחים מדאעש, ולעיתים אף נעשה בהם שימוש כמגינים אנושיים".

מה מצבה של הקהילה כיום?
"למעשה, ניתן לומר כי הקהילה החזקה שמנתה 400 אלף יזידים באזור סינג'אר, התפרקה ברובה. רוב אנשי הקהילה הפכו לפליטים, אחרים נמצאים בשבי וחלקם נרצחו. רק כ-50 אלף חזרו להתגורר באזור סינג'אר. קיימת הערכה כי 360 אלף יזידים מתגוררים כיום במחנות פליטים בצפון עיראק. הם חיים בתת-תנאים במחנות אלו – באוהלים מתבלים שלא הוחלפו במשך זמן שהייתם שם, עם חשמל שפועל רק מספר שעות מצומצם ביממה, ללא חימום ראוי בחורף או קירור בקיץ הלוהט במיוחד באזור. מערכת הביוב, הרעועה לחלוטין, גורמת לבעיות סניטאריות קשות ולמחלות. החינוך לקוי מאוד במחנות הפליטים וקיימת בעיית עוני עצומה והיעדר תעסוקה. נפגעי הטראומה של דאעש אינם זוכים למענה פסיכולוגי ראוי במחנות הפליטים. קיימות עדויות רבות על נשים שמנסות להתאבד שם. כמו כן, אין גם מענה הולם לטראומות הקשות של הילדים, שעברו התעללויות ושטיפות מוח במחנות האימונים של דאעש. כיום חיים כ-120 אלף פליטים יזידים בגרמניה, 'מולדתם השנייה' – כפי שמכונה מדינה זו בפי רבים. גרמניה היא המדינה שקלטה את הכמות הרבה ביותר של פליטים יזידים לאחר האלימות ההמונית שפקדה אותם".
 
האם המעצמות נחלצו לעזרתם?
"ראיינתי 10 נשים. מוטיב מרכזי שחזר על עצמו בראיונות היה תחושת הבגידה שלהן מהמעצמות שלא נחלצו לעזרתן, ומהשכנים הכורדים, שמבחינתן נטשו אותם ברגע שדעאש כבשו את אזורי מגוריהן".
 
מה ההשלכות של הטרגדיה של היזידים?
"אני יכולה לשער שלעימות של האישה היזידית עם השובה שלה יש השפעה מאוד חשובה על נשים ונערות שנאנסו. כל יציאה פומבית של נשים שנאנסו שובר את מסך השתיקה וההשתקה והבושה של נשים שעברו אלימות מינית בזמני גנוסייד מלחמה ואלימות המונית. כמו כן ההיפוך העמוק של עמדת הכח שבהם הקרבן הופך להיות בעל כח משמעותי מאוד בתהליך ריפוי של נפגע טראומה".