תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. זו הברכה הנהוגה לרגל השנה היהודית בחודש תשרי, אבל שנת 2014 הייתה טעונה, מעיקה ופלילית כל כך, שטוב שהסתלקה אחרי שגבתה מהעם בציון מחירים גבוהים מדי, רק כדי לשרוד כאן.

הציבור נפל (שוב) קורבן לממשלת פתאים, שלקתה מרצון בכסילות מובנית ולא חדלה לרמות את ציבור האזרחים. לכאורה הוצגה אידיליה. ״האחים״ בנט ולפיד, ״השותפים״ נתניהו וליברמן, ללא המפלגות הדתיות, שחנקו אותנו כלכלית עשרות שנים, נראה היה שהציבור החילוני יוכל להרים ראש מעל קו המים, שמאיימים להטביע אותו תחת הנטל.
אבל המציאות חזקה מכל דמיון. שוב התברר שהתהליך המדיני עם הרשות הפלסטינית בפרט והעולם בכלל, היה הונאה לכל אורך הדרך. היהודים לא התכוונו להסכם, הפלסטינים על כל כיתותיהם בחרו בדרך הטרור, אם בלחימה ואם בשתיקה של הסכמה.

יחסינו עם הממשל האמריקאי התדרדרו לשפל חסר תקדים, עד כדי סלידה של הממשל הדמוקרטי מראש ממשלתנו, שהשתמש בדימויים מהבייסבול. שוב התברר שבני הזוג נתניהו מקיימים אורח חיים נהנתן על חשבון המסים שנגבים מאתנו בחוק. שוב התברר שאירועים שקורים במעון הרשמי של ראש הממשלה מזכירים סטאלג (לכאורה כמובן, הנתונים שפורסמו יגיעו בעזרת השם והשופט לדיון ממצה). לתודעה חדר השם מני נפתלי, רק כדי לגלות שבשלהי השנה, הפרקליטות, שכפופה לרה״מ כשר משפטים, מבקשת לדחות את הדיון עד לאחר הבחירות במרץ 2015. עוד נגיע אליהן.
הכנסת עוררה רחמים ביחסה הפתטי לאזרח. תופעות כמו ח״כ דני דנון וח״כ מירי רגב היו יכולות לככב בסטנד־אפ קומדי, אלמלא היו טרגדיית סיט־דאון. שיא אחד נרשם בכתבה בערוץ 2, כאשר ח״כ רגב הודיעה שהיא מתכננת הפיכה אם לא תמונה לשרה בממשלההבאה (היא כבר בטוחה שנתניהו ירכיב אותה). שיא שני נרשם כאשר זוהיר בהלול, ערבי משכיל, לימד את ח״כ רגב עברית, בשידור ברדיו ללא הפסקה. מה שמעלה את השאלה ההיפותטית: איך זה שרוב הערבים בארץ דוברים את שפת היהודים, ורוב היהודים לא שולטים בערבית. יתרה מכך, בכירי הרשות הפלסטינית ודובריה - דוברים עברית רהוטה, בכירי הממשלה של היהודים - שומעים יידיש. ואנחנו הרי במזרח התיכון, לא בשטייטל במזרח אירופה. רק שאנחנו בטוחים שאנחנו מאור הגולה, כי המורה נחמה אמרה לנו, כי מישהו כתב את זה בראשית המאה ה־19.

ח"כ רגב. זוהיר בעלול לימד אותה עברית (צילום: מרק ישראל סלם) 

אבל איש לא כתב לנו בכתבי האמנציפציה שיהיה לנו מנהיג כמו אהוד אולמרט, עם רל״שית כמו שולה זקן. שנים הם ניהלו ארגון פשע עצמאי, אבל ממש ממלכתי. האיש ששלח אותנו למלחמת לבנון השנייה, שבה נספו 44 אזרחים ו־121 חיילים, ניהל במשך שנים אורח חיים שמזכיר את לאקי לוצ׳יאנוומאייר לנסקי. הוא פשוט קיבל כסף על כל פעולה שביצע כראש עירייה וכראש ממשלה. ושולה, הכה נאמנה במשך 40 שנה, התמכרה לתיעוד מפורט של כל הפשעים האלה, שבהם הייתה שותפה מלאה. ב־11 חודשי מאסר (שבעה נטו, פחות מחורף־קיץ) היא סיימה את הסיפור. ואודי חמודי הוא בסך הכול יהודי קמצן כמו הנשיא האנס שלנו. הוא לא רצה לשלם שכר טרחה לעו״ד, ומשה קצב לא רצה לשלם דמי ״לא יחרץ״ לאורלי רביבו. הנשיא גמר עם שמונה בפנים, אודי המתוק מתפלל שכל כתבי האישום ייגמרו ב־12 שנה. אבל אומרים שהוא היה ראש ממשלה טוב. אז אומרים. אומרים גם שיוסף טרומפלדור אמר שטוב למות בעד ארצנו. הוא אמר עם שלושה קליעים בבטן? באיזו שפה בדיוק? אגב, כאשר שולה תשתחרר בפורים הקרוב, ותלך ל״באבות״ להתיר נדרים, כדאי שתתחפש לסינית. כי היא והבוס, אם היו מושלים במחוז בסין, זה היה נגמר בכדור בעורף. כימה לעשות, הם קצת קשישים בשביל לתרום איברים. אולי בעצם העור עוד שווה משהו, אבל אודי נורא רזה לאחרונה. מעניין מדוע.
הלאה. מהבחינה הביטחונית רימו אותנו (כרגיל), ושוב כנופיה גדולה של מחבלים חשפה כאן ליקויים ומחדלים (מנהרות למשל) שחייבו ועדת חקירה ממלכתית, והיא הייתה שולחת את כל ההנהגה כאן אל דפי ההיסטוריה. אבל שיקרו לנו ועדיין משקרים שניצחנו. שני שלישים מהארץ הזו היו תחת איום צינורות במסווה של טילים פרימיטיביים שעפו באוויר, אבל השביתו את אשדוד ודרומה עד לגבול עזה לחודשיים; ואיבדנו 74 נשמות טהורות, בגלל מחדלים של ערימת אנשים שטופי אגו שמלאים בעצמם ובטוחים שהשמש גרה אצלם בחלחולת. אז נכון שחיל האוויר המהולל שלנו גרם נזק עצום ברצועת עזה, אבל האם מוחמד דף מת? או שנדע רק בקמפיין הבחירות או במלחמה הבאה, שעוד נגיע אליהם.סיפרו לנו שאנחנו מעצמת גז, אבל התברר שרק צדיק בסדום כמו הממונה על ההגבלים, ד"ר דייוויד גילה, הציל את הציבור מעושק, שכבר התרגלנו אליו. קרנות הפנסיה התדלדלו, בגלל טיפוסים כמו נוחי דנקנר ויצחק תשובה, אבל שום דירקטור שנתן להם את כספנו לא הגיע למשפט ולא נכלא. אנחנו הפלבאים ממשיכים לשלם את המחיר.
והמעניין ביותר הוא שקולקציית האפסים שניהלה כאן את העסק פחות משנתיים -ופשעה בנו - מעוניינת להמשיך בתפקיד הקלגס. איש לא לוקח אחריות למחדלים. מערכת הבריאות קורסת, אין די מיטות אשפוז לקראת שיא החורף, וזקנים ימותו כמו כלבים במסדרונות המחלקות הפנימיות מזיהומים שונים. כן, כן, אנחנו לא בדיוק סופרים את הדור שבנה כאן את המדינה ואת שרידי השואה; ובכל קובצי excels של בכירי האוצר מצפים כבר להסתלקותם. הלו, הם עולים המון כסף, תרופות ואוכל. מה יהיה? אולי נשלח אותם להתפגר בקוטב. כן, זה נחוץ, כי גם להיקבר כאן שש אמות מתחת לפני האדמה זה בלתי אפשרי. היום קוברים בקומות ובמחילות פיצה.
יש אצלנו כ־80 אלף עורכי דין מורשים, 21 אלף רבנים מוסמכים, אבל כמעט אין פועלים יהודים בחקלאות ובתעשייה. בשביל זה יש עובדים זרים, אם אנחנו לא כולאים אותם בגטו במתקן חולות. אז מה אם בית המשפטהעליון קבע שזו פגיעה בסיסית בחופש האדם ובחירותו? יש את מירי רגב, דני דנון, מיכאל בן ארי, איתמר בן גביר, ברוך מרזל ועוד פסולת אנושית, שמבינים בזה טוב יותר מבית המשפט. איזה נפל ביולוגי או כשל לוגי (תחליטו אתם) בשם בנצי גופשטיין קובע כאן שליהודייה אסור להתרועע עם גוי, מקים ארגון להב"ה; ושום רשות אכיפה לא מעלימה אותו מעין הציבור באיקסים. הוא במעצר בית, ואלוהים יודע מה הוא מתכנן, כי הוא מדבר אתו. אתנו ממש לא. אגב, לאיקסים אנחנו שולחים רק מרגלים, ובסוף הם מתאבדים. באסה, רק שלושת אלפים מקורבים יודעים מדוע. והציבור? מה פתאום?
ועכשיו, ממש לפני המלחמה הבאה, קולקציית הכלומה ומאומה הולכת לבחירות. הוצאה ישירה, פעוטה ממש, מכספנו בסך של כ־500 מיליון שקל. אז תדע כל אם עברייה, כפי שאמר מנהיג צנוע שלא מוכר כאן, דוד בן גוריון (גר בצריף בשדה בוקר, בלי נרות, גלידה, בריכות, מיטות במטוסים, לא לקח את פולה רעייתו לשום מקום), שבניה ובנותיה מופקרים, כי אין כסף למגן להם את כלי הרכב המשוריינים. אז חלקם ימותו בקרב הבא, אחרים אם יקרה להם נס, רק ישאירו רגל או יד, או את שניהם, כי זה מחיר הדמוקרטיה, ועושים פוליטיקה בכסף הזה שמיועד להגן על בנינו ובנותינו. ובדמוקרטיה, מפלגותמתנהלות כמו ארגוני פשע מאורגן. בערים מסוימות הפשע המאורגן כבר מנהל את העיר. אבל יהיה בסדר, עסקת טיעון מקלה והכול יהיה סבבה. אין עוד מדינה ברמת אוכלוסייה זהה לישראל (כשמונה מיליון נפש) ששופטיה מרשיעים כל כך הרבה ראשי עיריות ונבחרי ציבור בעבירות שחיתות. אבל אנחנו הרי עם נבחר, לא? אולי באמת כבר לא?
גם ״הבאבות״ מתנהלים אצלנו כמו ארגוני פשע, אבל אם הם מלשינים יפה (לא כתוב ״ולמלשינים לא תהא תקווה״?) סוגרים איתם עסקה של שמונה חודשים בכלא, בתנאי פנסיון תורני של חמישה כוכבים,
כולל התייחדות. חס וחלילה שלא יקיימו את המצווה.
כן, אף שישראל, כמו הודו וקוסטה ריקה, מתירה לנשים לבחור מ־1948, עדיין יש רק 16 נבחרות בכנסת, אז מה אם אחוז הנשים כאן גדול מזה של הגברים? לחרדיות אסור לכהן גם בכנסת ה־20, כי הרב אמר. הא, שכחתי, הגזענות אצל החרדים קובעת שיאים חדשים: אסור לפרענקיות ללמוד עם אשכנזיות, זה מקלקל להן ולמשפחותיהן את השידוך. כן, בחיי, ב־2014 אנחנו עדיין מקדשים את הערך הנעלה: להיות פרימיטיב בחסות הממשל. וכולם שותקים. גוועאלד, איפה אלוהים כשצריך אותו?
ומה יהיה אחרי הבחירות? כחש ובחש ישלטו בעם. ירמו אותנו, יונו אותנו, ישלחו את מיטבבנינו ובנותינו למות על קדושת הארץ. אז מה אם הייתה לנו ב־66' רק אלופה אחת וכיום משרתות ארבע תא״ל בקבע? נשים אליבא דה מערכת הביטחון זה להתרבות, לא לפקד חס וחלילה. וגם בסולם השכר, אישה משתכרת 67% מגבר באותו מעמד תעסוקתי. כי אצל היאהוד עדיין חיים את המהפכה התעשייתית ביורקשייר.
יהיה כאן הרבה יותר רע, כי העולם מתעב אותנו, ויש לו באמת כמה סיבות טובות. כמות הפליטים הפלסטינים הכפילה את עצמה מאז הכיבוש ב־1967. מה אנחנו חושבים שיקרה כאן? שהעולם ישתוק? אין לעולם בעיות משלו עם האסלאם הקיצוני? רק אנחנו בראש שלו? שוב נתניהו ידבר בקמפיין של עוד עשר שנים על השואה ויכרוך אותה עם האיום האיראני? הלו, תתעוררו כבר ותריחו את הקפה. נמאס להם מאיתנו - הם רוצים לראות תהליך אמיתי עם הסכם ותחילת ביצוע. אבל אין לכם הרי לאן ללכת, אז תלכו לקלפי ב־17 במרץ, תבחרו באותם מטעני אגו, תחלמו על ברלין, לונדון, ניו יורק וסידני כבירות מחדל לילדיכם. כי אנחנו מכורים לשיטה (הילדים ממש לא). אם הממשלה לא תיתן לנו בראש בכל יום, אולי תהיה כאן אנרכיה, וזה מסוכן. אז נקדש את המונרכיה של הזוג המאוס הזה, כי בסופו של יום, מה שיקר הוא זול, ומה שזול הוא יקר. ואת הביוקר אתם כבר הכרתם,לא?