שר האוצר יאיר לפיד קלע למטרה: בהופעה אתמול בכנס החשב הכללי באוצר הוא אמר בחוש הומור אופייני שהחל מ־1 בינואר החשבת הכללית מיכל בואיינג’ו עבאדי היא שתהיה ראש הממשלה דה פאקטו. לפיד התכוון לכך שהחל מ־1 בינואר 2015 בהיעדר תקציב מאושר, חשבת האוצר תקצה למשרדי הממשלה מדי חודש את חלקם היחסי בתקציב 2014. עד להודעה חדשה, עבאדי ופקידי האוצר הופכים  ל”מבוגר האחראי”.

סידור העבודה הזה יכול להיות מצוין, עד הבחירות. הבעיה היא שהוא לא יכול לעבוד לנצח. שכן בסופו של יום, ראש הממשלה ושר האוצר הם עדיין האחראים לקביעת סדרי העדיפויות, משימה שבה נכשלו בתקציב האחרון. בניגוד לדעות הרווחות מאז כישלון פגישת נתניהו ולפיד שלשום בערב, מבחינה כלכלית, בכלל לא בטוח שהקדמת הבחירות היא רעיון גרוע כל כך. הייתי מרחיק לכת ואומר שבחירות חדשות אפילו עדיפות על פני חוסר הוודאות ואי האמון הבסיסי בין מרכיבי הקואליציה ובראשם ראש הממשלה ושר האוצר. שכן, למרות ההאטה, המשק די חזק כדי להתמודד עם חוסר הוודאות עוד כמה חודשים, עד הבחירות. גם האפשרות להנהגת כלכלת בחירות, שסימניה הראשונים כבר ניכרו בשטח, הוסרה מהפרק אמש, לאחר שראש הממשלה פיטר את שר האוצר.

הממשלה החדשה תגבש תקציב על פי סדרי עדיפויותיה. אם נתניהו הוא זה שירכיב אותה, סביר שהתקציב החדש (שיאושר ביוני 2015 וייתכן שיהיה דו־שנתי) יכלול הוצאות ביטחון  מוגדלות, שימומנו באמצעות העלאת מסים והורדת יעד הגירעון. אגב, חוק התקציב הנוכחי כבר עבר בקריאה ראשונה. מעניין לגלות אם שר האוצר החדש יכיל לגביו את דין הרציפות או שיחליט להשליכו לפח האשפה של ההיסטוריה ולגבש תקציב חדש. ייאמר מיד, שלמרות היתרונות הכלכליים – ברמת המאקרו - של הקדמת הבחירות,  נרגיש פגיעה ברמת המיקרו – בכיס של כולנו, האזרחים. בשלושת החודשים האחרונים היינו עדים לאין־ספור ויכוחים, מריבות, תרגילי סחטנות ופוליטיקה זולה, שהובילו לקיפאון כמעט מוחלט בקבלת החלטות כלכליות.

זה החל בסחבת באישור חוק 0% מע”מ שתקעה אלפי זוגות צעירים שחיפשו דירה והובילה לחוסר ודאות חסר תקדים בשוק הנדל”ן. לא הייתי מוכן להתחלף עם זוג צעיר שבנה על כך שהחוק יאושר במרץ 2014 והוא יחסוך 200  אלף שקלים על דירה חדשה. ההמתנה תיאלץ אותו כעת לשלם אלפי 
שקלים נוספים עבור הדירה. עם הסרת עננת אי הוודאות יסתערו כולם על הדירות. שלא  במקרה, הקבלנים שיגרו אתמול ברכה על סיום דרכה של הממשלה הנוכחית.

המחלוקת על אישור תקציב 2015 לאחר שכבר אושר בקריאה ראשונה, הטרידה במיוחד. מי שלא היססו לפעול היו כלכלני חברת הדירוג פיץ’, ששלפו בשבוע שעבר כרטיס צהוב לדירוג האשראי. נתניהו קיבל מלפיד תקציב שהוא אינו מאמין בו ונאלץ לאשרו בממשלה ובכנסת (קריאה ראשונה) כמי שכפאו שד. רק בימים האחרונים יצא נתניהו מהארון (הכלכלי) וחשף  את משנתו האמיתית: הוא דורש 4.5 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון, שימומן באמצעות העלאת מסים. רק השבוע התברר פתאום שראש הממשלה אלרגי לחוק 0% מע”מ ושמבחינתו אפשר היה לבטלו ולהחיל את הפטור על מוצרי מזון בסיסיים. בוקר טוב נתניהו, איפה היית עד היום? גם הוויכוח על חוק ההסדרים, שהיה השנה מצומק מהרגיל, הסתיים במבוי סתום.
 
רפורמות ששובצו בו, כמו שינוי מבנה פעילות המדען הראשי, חוק האנג’לים (לחברות הייטק), והרפורמות בבריאות, בקרן קיימת לישראל ובהנפקת חברות ממשלתיות – כולן ירדו לטמיון. לא נותר אלא לרחם על שר החינוך שי פירון, שהבטיח רפורמות, קייטנות ושינוי בסדרי העדיפויות התקציביים. תסכולו ברור. שכן עכשיו כל אלה ייאלצו לחכות. ועוד לא דיברנו על המחיר. הקדמת  הבחירות תעלה לנו 1.5 מיליארד שקל, וחצי מיליארד שקל יוצאו עבור חוק מימון מפלגות ותקציב ועדת הבחירות, ומיליארד שקלים נוספים למימון יום השבתון.

כעת גם יוקפא המשא ומתן על שכר המינימום, אלא אם כן תושג הסכמה בין המעסיקים להסתדרות. גם איום השביתה הכללית במשק טרם הוסר. הרפורמות המובטחות בבריאות, כמו קיצור תורים בבתי החולים, יוקפאו אף הן. הרפורמה בתאגידי המים עלולה להיתקע. הקדמת הבחירות גם נותנת מכה קשה למאבק להורדת יוקר המחיה. כל מה שהובטח עד היום, כמו קידום ההקלות על יבוא, הורדת מכסים והכנסת מוצרי מזון לפיקוח – כל אלה ייבלמו. עם זאת, סביר שההבטחות שכבר פוזרו להפחתת  תעריפי המים ב-15% או תעריפי הגז ב-10% אכן יצאו לפועל. בשבועות הקרובים נשמע מהפוליטיקאים מטר של הבטחות ושפע של השמצות (על היריבים), אבל לא צריך להתרגש. יום לאחר הבחירות, כל אלה לא יהיו רלוונטיים, ויישכחו כאילו לא היו מעולם.