הייניקן מן בדבלין

כשטל חוטינר נוסע לדבלין הוא מקפיד לשכוח משהו בכל בר שאליו הוא נכנס, כדי שתהיה לו סיבה מספיק טובה לחזור...

כשהגעתי לדבלין, מהר מאוד התברר לי שהמזוודה שלי נשארה בציריך, כך שהייתי חייב לקנות משהו קטן שיהיה לי בינתיים ללבוש. אחרי סיבוב מקדים בכמה וכמה ברים איריים קלאסיים, הלכתי לחנות ענקית וזולה מאוד, סיימתי את הקניות ב-5 דקות בערך והתפניתי שוב לבדוק את הברים של האזור...

אפשר פשוט לשבת על הבר ולשתות הייניקן קטנה - במיוחד אם אתם כמוני בשלב ה"חייב לאגר עכשיו! (צילומים: יח"צ)

אפשר פשוט לשבת על הבר ולשתות הייניקן קטנה - במיוחד אם אתם כמוני בשלב ה"חייב לאגר עכשיו!" (צילום: יח"צ) כשחושבים על דבלין חושבים על פאבים איריים, אויסטרים, מוסיקה אירית מעצבנת, סטאוט והרבה וויסקי אירי. אישית, אני חושב שאחרי כמות התפוחי-אדמה שאוכלים שם בכל מנה האוזניים קצת נסתמות והמוסיקה האירית נהיית פחות מעצבנת. הפאבים המסורתיים מלאים בהרבה מאוד עץ, ריפודים וריהוט כבד, תמונות ומלא ממורביליה קצת מזויפת על כל קיר ומדף ובהרבה בירות מקומיות ושלל מותגי וויסקי אירי. אבל מה קורה כשכל זה מתחיל להימאס והבנאדם מתחנן ללאגר? אחרי סיבוב קטן בחלקים המאוד תיירותיים של דבלין, כולל אזור טמפל בר והפאבים העתיקים והמסורתיים שלו, ועוד סיבוב קטן במדרחוב גרפטון ומלכודות התיירות שלו - ואז ממש כבר צריך לאגר. כמובן שהייתי חייב גם לחזור אל כל מקום שבו שתיתי משהו, בגלל שכל פעם שכחתי את השקית עם הבגדים מתחת לבר. יש שני מקומות שכדאי מאוד להגיע אליהם במיוחד כשרוצים לברוח מהתיירים ולראות דבלינאים אמיתיים ששותים משהו קצת אחר. הראשון , הבר של מלון שלבורן בסנט סטפן און גרין. המלון נוסד בשנת 1824 ושגשג בתחילת המאה ה-20 וזכה להצלחה גדולה כאשר הותקן במלון טלפון ואפילו אחת המעליות הראשונות באי. במהלך מלחמת העולם הראשונה נעצרו חלק מהעובדים הגרמנים של המלון והצבא ריכז פעילות בלובי המלון. בשנת 1922 נערכה פגישה חשובה בראשותו של מייקל קולינס בחדר 122 במלון שמרכזה היה ניסוח מסמך העצמאות והחוקה האירית החופשית. בשנת 2005 שופץ ושוחזר המלון בעזרת היסטוריונים מומחים כדי לנסות לשחזר בצורה הטובה בותר את המלון הקלאסי וההיסטורי הזה. בבר של המלון מתרכזים כל המי ומי של דבלין, יפים ויפות (כן, יש כמה כאלה בעיר...) ואפשר פשוט לשבת על הבר ולשתות הייניקן קטנה - במיוחד אם אתם כמוני בשלב ה"חייב לאגר עכשיו!". במלון גם מסעדת פירות-ים מדהימה שפלטת פירות-הים בת שלוש הקומות (80 יורו) המוגשת בה היא אחד הדברים הטעימים והנעימים בעיר. גם כאן שכחתי את השקית, אבל לפחות לא חשבו שמדובר בחפץ חשוד... עוד מקום שאליו אפשר לברוח אליו מהוויסקי ותפוחי-האדמה הוא הג'ין פאלאס ברחוב Middle abbey 42. אוסף אדיר של סוגי ג'ין - מעל 100 בכל רגע נתון, צוות כייפי ומסביר פנים שמייצר גם קוקטיילים טובים ומודרניים על בסיס ג'ין כמובן, אוכל ברים טוב ונחמד עם כיוון ספרדי ובשר לא רע - וכל זה במבנה ויקטוריאני עתיק. אחרי שטעמתי כמה וכמה סוגי ג'ין ועוד מרטיני אחד על בסיס ג'ין אירי מקורק שנקרא קרימסון, יצאתי החוצה לקור המרענן ורק בקבוק הייניקן קטן החזיר לי את הכח להמשיך לבר הבא. טוב, ברור שמהר מאוד מצאתי את עצמי חוזר לשם, פשוט כי שוב שכחתי את השקית עם הקניות...