בני בן ה־16 הוא תלמיד כיתה י', ובעקבות מות סבו החל תהליך חזרה בתשובה. בשנה הבאה הבן שלי מתעקש ללכת לישיבה, ואנחנו מאוד מודאגים וחוששים שזה צעד שעלול לפגוע בעתידו. ניסינו לדבר איתו כמה פעמים, להסביר לו שחשוב שיסיים את הבגרויות, אבל הוא לא מוכן להקשיב לנו. כיצד נוכל לסייע לו לבצע בחירות נכונות יותר?
"תהליך חזרה בתשובה בגיל הזה מלווה בדרך כלל בטריגר שגורם לו להתרחש, החל מאובדן ועד לדמות קרובה ומשמעותית שיש לה זיקה לדת או עוברת בעצמה את תהליך החזרה בתשובה. אין ספק, מדובר בסיטואציה לא פשוטה - אנחנו, כהורים, מצפים שהילדים שלנו ילכו בדרך שאנו סוללים להם, יודעים מה אנחנו רוצים עבורם, אבל בכל מה שקשור לבחירת הילד - אם תמשיכו להתעקש איתו, אתם לא תנצחו, רק תפסידו. מהניסיון שלי, מלחמה בנושא חזרה בתשובה תמיד נגמרת בהפסד של הצד שניסה למנוע את זה. ככל שתילחמו בו בנושא הזה, המצב ילך ויחריף. הילדים שלנו צריכים מאיתנו רק דבר אחד – שנדע לקבל אותם ללא תנאי. כמובן, כל עוד מדובר בבחירות לגיטימיות, ערכיות ושאינן פוגעות באחרים. ברגע שאנחנו מתנים את האהבה שלנו בבחירות שהילדים עושים, נגמרה ההורות. אם היית אומרת לי שהילד שלך החליט להיות סוחר סמים ואת רוצה שהוא ימשיך להיות סוחר סמים, אבל גם יסיים את הבגרות שלו, הייתי זועק, אבל פה מדובר בילד שהחליט שהוא יהיה בחור ישיבה. זו החלטתו, תקראי לזה בחירה משמיים, או איך שאת רוצה, אבל זה המצב. לא מדובר בהפרת חוזה, כי הפרת חוזה זו הפרת תנאים, ואין תנאים בהורות. הייתי מציע שתנהלו איתו שיחה, ותנו לו להחליט איך לשלב בין לימודי ישיבה לסיום הבגרויות שלו. תסבירו לו שאתם מבינים את הרצונות שלו, אבל בו־בזמן מעוניינים שיבחן את הסיטואציה שוב כדי לשלב בין כל העולמות. יכול מאוד להיות שאם הוא ילמד בישיבה, הוא יצליח לסיים את הבגרויות שלו בבית ספר אקסטרני. אם הוא יתעקש שלא לעשות זאת, אל תפתחו במלחמה איתו. תהיו בענווה, תגידו לעצמכם שהבאתם אותו לאיפה שהוא נמצא עד היום, ומכאן והלאה אתם עומדים מאחורי כל בחירה שלו. אני מאמין שאם תבחרו בדרך זו, תרוויחו את הילד לעולמי־עולמים".
אחי הגדול בן ה־42 נתפס בעברו גונב כסף מהוריי, מספרי כרטיסי אשראי וצ'קים ואף מכר להם את הרכב ללא ידיעתם. לאחר תקופה ארוכה שבה הוריי נאלצו להחליף את המנעול בבית, הכל חזר למסלול הישר, אבל לאחרונה מבקש אחי לעבור להתגורר אצל ההורים, ואני מודאגת שזה יפגע בהם. מה דעתך?
"כשאדם מגיע למצב שבו הוא גונב מבני משפחתו, מדובר ככל הנראה בקלפטומניה, סוג של הפרעה נפשית, הפרעה בשליטה בדחפים ודחיית סיפוקים. יכול מאוד להיות שהוא אדם בעל קשיי הבחנה בין טוב לרע. אני מאמין שאין לו יכולת להסתכל באמפתיה על סיטואציות שבהן מעורבים אנשים אחרים. הוא מתנהג כמו ילד קטן, שם את עצמו במרכז ומתעלם מכל השאר. ההתמכרות שלו לגניבות דומה מאוד להתמכרות לסמים ולהימורים. כמו שאדם הסובל מבעיית סמים יהיה מסוגל לגרום נזק לקרוביו ואף לגנוב מהם, כך גם אחיך. הוא נמצא עמוק בתוך החולשה שלו ולא מצליח להבין כיצד המצב הקשה שלו משפיע על הסביבה. אח שלך יצליח למצוא בתוכו את הרצון לטפל בבעיה שלו רק כשהוא יבין שאין לו ברירה אחרת. לכן כדאי שתסרבו לתת לו את מה שהוא דורש, תסבירו להורים את חשיבות העניין, תעטפו אותם ותעניקו להם כוחות להתמודד עם המצב. המסר שלכם מול ההורים צריך להיות: 'זה לא נגדו, זה בעדו'. הרי אם הוא היה סוחר סמים, זה לא היה הגיוני שההורים שלך היו מספקים לו סמים, נכון? תנו לו להמשיך לחפש עזרה ממקור אחר עד שהוא יבין בסופו של דבר שכלו כל הקצים, והוא חייב למצוא בעצמו כוחות ולטפל בעצמו. מנגד, אל תגרמו לו להרגיש שאתם זונחים אותו. אם הוא צריך אוכל, תנו לו. אם הוא זקוק לעזרה עם הכביסה, עזרו לו גם. הרי הוא לא מוקצה מחמת מיאוס. יש לו משפחה ולמרות הכל אוהבים אותו, אף אחד לא נגדו, אבל יש דברים שההורים שלו פשוט לא מוכנים שיקרו, ואחד מהם הוא תופעת הגנבות. שיהיה בהצלחה, הלב שלי איתכם, וטוב שיש להורים שלך ילדים כמוך".
ערכה: עדן בן ארי
מתוך תוכניתו של אלון גל, בכל יום שישי ב־8:00 ב־103FM