לכו תריבו עם איטליה יום אחרי שנבחרת הכדורגל שלה נכשלה בפעם הראשונה זה 60 שנה להגיע לטורניר גביע העולם. זה לא כמו אצלנו, עניין של שגרה אפורה וייאוש מתמשך, שם מדובר באבל לאומי. הדגל מורד אחר כבוד לחצי התורן. אז בכל זאת מתבקשת קצת רגישות במקומות הנמוכים וגם צניעות. בשל כך הסרנו את מעטה הציניות והתנדבנו להיות אחראים על הגשת המטפחת, חיבוק הניחומים, וכמובן מילים כמו "אין כמו פיאט טיפו". כן, ביום כזה חובה לעגל פינות.

רגע, למה בעצם לא? למה ישר לזלזל? אנחנו לא נשווה את הטיפו לרכב־על ממשפחת אלפא וגם לא למשפחתית ממוצעת ומעלה. פיאט טיפו האצ'בק, שמגיעה עם חמש דלתות, מחירה הוא 116 אלף שקל. והיא עושה את עבודתה נאמנה - על הקביעה הזו קשה לערער.

טיפו היא הרי לא עולה חדשה, היא שם מוכר בנוף שלנו. הייתה כאן בסוף שנות ה–80, קצת בשנות ה–90, ואז נעלמה מעינינו, כי הקונצרן האיטלקי הפסיק לייצר אותה. אלא שהגעגועים למותג השפיעו כנראה על משרדי ההנהלה בטורינו. לפני שנתיים המפעל בבורסה שבטורקיה החזיר את הרכב לפס הייצור כדי לנסות לעשות קאמבק רציני - בכל זאת, בברזיל הייתה תקופה שבה הוא נחשב לשוס.



אז הנה אתם עומדים מול הטיפו החדשה, עורכים סיבוב היכרות מקיף. אולי לא תיפלו מהרגליים מהמראה, אבל העיצוב לטעמי הרבה יותר אטרקטיבי מגרסת הסדאן, הזולה יותר, שגם היא הגיעה ארצה. תג מחיר נמוך ב–10,000 שקל, ואתם הרי מכירים את הקונה הישראלי: מלך המבצעים הוא שמו השני. ומה לעשות, אנחנו אומת הסדאן. כמה מאיתנו יוצאים מהקופסה ובאמת מסכימים לשנות? תיזכרו בעדרי המאזדה 3 שחנו פה ואחרי זה בג'יפונים שכבשו כל פינה טובה.


אבל טיפו האצ'בק היא בהחלט אופציה שכדאי לבדוק אותה, אם אלה סדרי הגודל שאתם מחפשים, בטח בקטגוריית המחיר. היא שונה במראה החיצוני, באופי שהיא משדרת, בכל זאת אירופית. בשאר הנתונים היו לנו כמה השגות, אבל בואו לא נהיה חזירים, אנחנו מציעים לכם רכב עממי וככה תשפטו אותו.

מבט מבפנים. צילום: יח"צ

אז אני דווקא יכול לספר שהאיטלקים, שהם כאמור אומני העיצוב והאסתטיקה, ניסו להוציא כמה שיותר מנתוני הפתיחה הצנועים. יש שילוב חומרים מעניין במושבים, בדיפון הדלתות. יש מסך מולטימדיה צף בגודל 7 אינץ' שיוצא מהדשבורד והוא אלגנטי ובהחלט נוח לתפעול.

ההגה סובל לטעמי מעודף מתגים, וטכנופוב כמוני לא מת עליו. ואם נהיה ממש קטנוניים, אז איכות הפלסטיקה לא מי יודע כמה. ראינו טובות ממנה. גם תא המטען יכול להוות בעיה מבחינת האגרנים שבינינו. מדובר ב–380 ליטר בלבד (520 בגרסת הסדאן), אבל חייבים לציין שהתא עמוק ומאורגן היטב, ויש גם לא מעט תאי אחסון ברכב שיכולים לקלוט 12 ליטרים נוספים.

בכלל, טיפו היא מכונית נוחה. הישיבה בה מרווחת. בסיס הגלגלים באורך 264 ס"מ הוא בהחלט סביר, ולכן גם הנוסעים מאחור יישבו בכיף - ולשם היצרן מכוון. מכונית שתשמש את החמולה, לא רכב של פאן, בטח לא ספורטיבו, שם הגרסה שבה נהגנו. אין מצב, זה לא רכב ספורט, הוא אפילו לא בן דוד רחוק של אלפא רומיאו. מי שחובב ריגושים ופוזל לנהיגה עצבנית - כדאי שידפדף כבר עכשיו לעמוד הבא.

ביציאה מהרמזור הרכב לא ישתדל לשפר את שיאו האישי. 110 הסוסים שלו יפהקו, יתמתחו, ורק אז יואילו בטובם לצאת לדרך. מדובר ביחידת כוח צנועה
למדי. מנוע 1,600 סמ"ק, הנעה קדמית, עם מומנט רגוע של 15.5 קג"מ. תרגישו את זה כשתפתחו בנסיעה וכשתנסו להאיץ. במהירות שיוט, בכביש המהיר, הנסיעה התאפיינה בנינוחות. בידוד הרעשים הטוב עשה את שלו, וכיול המתלים הצליח להתגבר יפה על המכשולים, אף על פי שבעיר דווקא הרגשנו את עומק הבורות.

כדי לסכם את האירוע, הייתי אומר שמדובר ברכב שעושה את העבודה. זו ההגדרה הנכונה. זאת אומרת, לוקח–מחזיר, בלי דרמות מיוחדות או רעיונות משוגעים שיגרמו לכם לסטות לדרך עפר. מה שכן, חייבים להדגיש שלרכב יש תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית. יש לי קרובת משפחה שמאז שקנתה
פיאט 500 עם תיבה רובוטית יש לה סיוטים בלילה. זה לא המצב כאן, פה העברת ההילוכים חלקה, אין מה לדאוג.

לטיפו יש מתג סיוע בנהיגה שנקרא "סיטי", שתפקידו להקל בנהיגה העירונית. עד מהירות של 50 קמ"ש הוא מרכך את עבודת ההגה, מסייע בפניות חדות ובכניסה לחניה.

מחירים. צילום: יח"צ

נכנסנו לעיר הסואנת נתניה ביום הומה במיוחד. חלפנו ליד השוק, התברברנו במרכז. ההגה אומנם שידר קלילות, כפי שהובטח, אבל לעתים קלילות יתר. זו הייתה תחושה קצת מוזרה למי שאוהב את ההגה שלו עם אישיות.

יצאנו מהעיר ולא חשבנו להתפרע בסיבובים החדים ובבדיקת אחיזת הכביש בדרכים צדדיות. טיפו אומנם איטלקית, נצר למשפחת אניילי המכובדת, אבל עד כאן. יש לה תפקיד בחיים ומטרה - היא צריכה להביא אתכם בשלום מנקודה א' ל–ג'.

באבזור הבטיחותי טיפו אולי זוכה לציון 3, הלא ממש מרשים מבחינת אנשי הטבלאות, אבל לפחות היא מציעה לנהג בקרת שיוט אדפטיבית, שזה בונוס גדול, ובנוסף בלימה אוטונומית במקרה חירום.

דווקא בצריכת דלק ציפינו לחיסכון משמעותי, הרי מי שקונה מכונית במחיר למשתכן (הכל באופן יחסי, כמובן) - ידו לא קלה על ההדק. בסוף היום הופיע נתון לא מרשים במיוחד במחשב הדרך. טיפו צרכה ליטר בנזין על כל 10.7 ק"מ. ואם אתם ממשיכים לחפור בתחום האפור, אז גם במדד זיהום האוויר מנוע הבנזין הוא לא המבריק בין דיירי החניה. על פי המפרט ציונו 14, והוא צמוד לצבע האדום שבתחתית.

אז נכון, לא מדובר ברכב מושלם, אבל עדיין גרסת הסדאן של טיפו זכתה בשנה שעברה בפרס של המגזין "אוטובסט" כרכב המצטיין ביחס של עלות מול מוצר. 26 השופטים בטח שמו לב לנקודות התורפה שניתן למצוא, אבל עם כל הכבוד, לא באנו להשוות את טיפו האיטלקית לאאודי A4 ואפילו לא לסקודה סופרב. אמרו לי שהרכב פופולרי אצל יוצאי מדינות חבר העמים, הם כנראה יודעים למה.

טיפו, אם כן, שייכת לגזרת המשפחתיות הקומפקטיות, במחיר נוח. לא צריך לדרוש ממנה יותר מדי, תפקידה במערכת הוא להיות אחראית, אמינה - ואת זה היא עושה בהצטיינות ובלי הנחת הלוזרים, שמגיעה החודש לנבחרת איטליה, אללה ירחמה.