נפתח בדיון עקרוני: למה אנשים מעדיפים היום ג'יפונים שריריים על פני מכוניות מנהלים? למה בכלל מכוניות מנהלים נקראות כך ומשדכים אותן לבנייני משרדים אפרוריים? מדוע הן לא מכונות בפי כולנו "משפחתיות מפנקות המהוות גם בית חם?". קחו את יונדאי סונטה ההיברידית המיוצרת בקוריאה הדרומית, בתקינה אירופית, חייבים להדגיש. מחירה ההתחלתי הוא 165 אלף שקל. לא בשמיים, בטח לעומת אלה של הג'יפונים שמציפים אותנו. ועדיין, תקבלו רכב מפנק, נוח, חסכוני בדלק, ירוק. אתם עדיין עם הג'יפון, נכון?

אין מה לעשות, מדובר בענייני אופנה ועדר. אני זוכר שבילדותי, וזה היה די מזמן, כולם חלמו על רכבים אמריקאיים, חצאי אוניות. כשג'רי סיינפלד רצה לפנק את אביו בשנות ה–90 של המאה הקודמת, הוא טס לפלורידה וקנה לו קאדילק.

זה מה שכולנו רצינו, אבל זמנים משתנים, גם אופנות. הבאה בטח תהיה נסיעה בקומות. בראשונה יישב הנהג, בשנייה ירעישו הילדים, הכי טוב לבידוד רעשים. באמת קשה לי להבין את האופנות האלה. כששאלתי חבר'ה צעירים (בגילם, בגילם) מה הם חושבים על הסונטה, הם אמרו לי מיד שהיא מבוגרת. זה הדבר הראשון שעלה להם בראש, משום שהם שבויים בקונספט.



אני, להפך. ברגע שראיתי אותה בחניה אמרתי לעצמי: יופי, אלגנטיות. מבנה אווירודינמי מתוח על פני 485 ס"מ. כבר בנתון על מרווח הסרנים - רוחב 280 ס"מ - מבינים שגם בפנים אמור להיות נוח. ואכן בפנים נוח, מרווח. מאחור אפשר לשתול שלושה ילדים בגלל בסיס הגלגלים הנדיב. גם הפרונט משדר דרגה ניהולית בכירה: דיפונים בצבע קרם, ריפודי עור, חימום ואוורור המושבים הקדמיים. כל זה ברמת הגימור שבה נהגתי, "לימיטד", שמחירה הוא 180 אלף שקל.

מה שכן, המרחק בין הראש לגג הרכב לא גדול, במיוחד למנהל מורם מעם, אבל גם עבורי, ואני לא מתיימר לשחק כדורסל, בטח לא בגלגול הזה.
גם תא המטען כאן הוא מוגבל, בוודאי יחסית לרכבים משפחתיים מפנקים. 440 ליטר בלבד בגלל הסוללות שתופסות מקום. בשביל נהיגה ירוקה, חלקה חשמלית, צריך לשלם במשהו. אלה היו הליקויים היחידים שמצאתי.



סביבת הנהג מאוד נוחה וברורה. אין הרבה הייטק פה, מתאים למי שאוהב רכבים פשוטים ועממיים. הקונסולה המרכזית חפה משטיקים, מודרנית. מסך המולטימדיה בגודל 8 אינץ' מכיל שלל אפליקציות: מווייז דרך פנגו. יש לו רדיו אינטרנטי עם אחלה פלייליסט. גם בלי לנסוע מבינים שהרכב הזה נועד יותר לפנק מאשר לאתגר.

אין מה לעשות, כאלה הם הרכבים ההיברידיים. אתם הרי מנהלים, כל הדרך למשרד תצטרכו לפתור בעיות לוגיסטיות ולהמשיך בשיחת הטלפון החשובה שהפסקתם אמש. לא ממש תבקשו לקחת את הרכב הזה עד לקצה. ואכן הסונטה מאפשרת נינוחות. הרי בסופו של דבר היא נבנתה כדי לענות על צרכיו של השוק האמריקאי, הלקוח הוותיק.

כיול המתלים הוא על הצד הנעים והרגוע של הסקאלה. גם בידוד הרעשים עושה עבודה נאמנה ומרשימה, למרות הנהיגה ביום חורפי שרק ביקש להכניס לתוך התא המשפחתי את רעשי הרוחות שהשתוללו בחוץ. שמענו, אבל בגבולות הטעם הטוב. סונטה מגיעה אלינו עם מנוע בנפח 2,000 סמ"ק, המשלב מנוע חשמלי עם סוללת ליתיום–פולימר. ההספק המשולב של המנועים הוא 193 כ"ס, עם 37.4 קג"מ, שמושגים כבר ב–1,770 סל"ד.

נהגתי בלא מעט מכוניות היברידיות. בדרך כלל מנוע הבנזין נותן קצת זמן למנוע החשמלי, כדי שירגיע את הנסיעה, יספק פתיח חרישי לפני שהוא מצטרף עם כל הרעש והצלצולים. כאן, בסונטה, מנוע הבנזין מעדיף להצטרף די מהר לפעולה. הביצועים טובים. יש לסונטה תיבה אוטומטית פלנטרית בעלת שישה הילוכים. זה רכב שבכל מצבי הנהיגה שתבחרו (רגיל, חסכוני וספורטיבי) מגיב בצורה טובה ויעילה.



היה רגע שבו נהגתי בכביש המהיר, ככה בסבבה. די סמכתי על כבוד היברידיותו שלא ידרדר אותי לדרכים רעות. אבל ברגע שהסתכלתי על הצג הבנתי שסמכתי על הברנש הלא נכון. גם במצב אקונומי, החסכוני, הרכב לא פיגר מאחור. שלא לדבר על מצב ספורט, שבו גם חובבי האתגר יוכלו להרים גבה. אומנם לא ספורטיבי רצחני, אבל מצליח לקחת את 1,630 הק"ג שלו מ–0 ל–100 קמ"ש בתוך 9.3 שניות.

ביונדאי מתגאים שבסונטה החדשה יש מחשב דרך שמנהל באופן חסכוני את המערכות השונות. כך אפשר לזהם פחות. במיוחד מדווחים שם על חיסכון של 23% בצריכת הדלק לעומת הדגם היוצא. זה, כמובן, גם הודות למנוע ה–GDI, הזרקת דלק ישירה, שהוא חסכוני יותר, בטח כשהנסיעה אטית ובפקקים. חיסכון בדלק הוא נקודה מרכזית כשבאים לבחון מכוניות היברידיות. נתוני היצרן התגאו בליטר בנזין על כל 22.7 ק"מ. אני יותר התקרבתי ל–15 ק"מ לליטר. אז נכון שיש הבדל בין תנאי מעבדה ליום מבחן מאומץ, אבל התוצאות האמיתיות הן איפשהו באמצע. בכל מקרה, הרכב חסכוני, אין מה לדבר, וכמובן רחוק מלהיות מזהם (דרגה 2, ירוק כהה).

כמו שאמרנו, זהו רכב שיימדד במה יש לו להציע מסביב, פחות במומנט, מהירות ואחיזת כביש, אף על פי שאפשר להגיד בסיפוק שאחיזת הסונטה יציבה מאוד. מדובר ברכב שתפקידו להסיע, לפנק בנהיגה ארוכה, לא לגרום לכם לצאת אחרי שעתיים מקופלים עם כאבי גב וצוואר, ואת זה הסונטה עושה מצוין.
הרכב הזה מספק בשפע אבזור בטיחותי עשיר, שזוכה לציון 7. בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי רכבים בשטח מת, בלימה אוטונומית בזמן חירום והתרעה קולית במקרה שסטיתם מהנתיב.

זהו הדור השביעי של הסונטה. הראשון נמכר רק בקוריאה הדרומית. החל מהדור השני הוא כבר הופץ לכל העולם. בארץ נמכרו עד היום 4,160 רכבים כאלה. היבואנית משוכנעת שהמגמה תימשך עם השדרוג הנוכחי, שאכן מציב מכונית מנהלים ראויה ומעלה. תהיה לה אומנם יריבה היברידית רצינית כמו קיה אופטימה, אבל סונטה נותנת בראש עם לא מעט מעלות. המחיר האטרקטיבי מציב אותה בעמדת זינוק, ולא רק עבור חברי דירקטוריון בכירים. 

גלגלים רזרביים

על פי דוח איגוד יבואני הרכב, 39,019 מכוניות חדשות נמסרו בחודש ינואר. מדובר בירידה לעומת החודש המקביל בשנת 2017, אז נמסרו 45,210 רכבים חדשים. יונדאי שומרת על המקום הראשון בטבלה, כמו בשנה שעברה, לאחר שמסרה 6,297 רכבים חדשים. במקום השני נמצאת קיה עם 4,368 רכבים, ושלישית טויוטה עם 3,063. כל השלוש אומנם רשמו מכירות יפות, אבל עדיין נמוכות ביחס לתקופה המקבילה. היחידה מבין חמש הראשונות שרשמה עלייה לעומת ינואר 2017 היא מאזדה, שמסרה 2,799 רכבים. 

אוויס חנכה השבוע מתחם שירות מרכזי חדש בלוד. במהלך האירוע הודיעה החברה על מוצרים חדשים, ביניהם שירות השכרה על בסיס יומי של רכבי יוקרה או רכבים אמריקאיים, כאלה שאפשר לקחת לאזור הקצה. אפשר למצוא בקטלוג שברולט קמארו אימתנית במחיר 1,500 שקל ליום, לא כולל מע"מ. וגם מרצדס C180 ויגואר XE במחיר 1,062 שקל, לא כולל מע"מ. זה מה שנקרא משפחת מלוכה ליום אחד.

ביום שישי שעבר נערך באצטדיון בראשון לציון גמר אתגר הנהיגה "קליאו צ'אלנג'", שבמסגרתו התחרו 34 נהגים שעברו חצי שנה של אימונים אינטנסיביים תחת חסותו של נהג המרוצים ראם סמואל. למקום הראשון הגיע מור מושקוביץ, בן ה–28, שנהג ברנו קליאו טורבו.