הילדה נאם פיטקרקססרי גדלה במקום שבו נר שימש בתור מאור, את המים שאבו מתוך באר, והליכה עם הבופאלו לשדה הייתה חלק משגרת היום. כיום נאם הפכה לנעמי, היא כבר לא ילדה, וגם לא מתגוררת בכפר, אלא בבית מפואר בטיילת של תל אביב, שאליו עברה לאחרונה עם בעלה, חיים הורביץ, מבעלי חברת טבע. ובמקום לצאת לשדה עם הבופאלו, היא עושה עסקים.

בשלוש השנים האחרונות היא השיקה מסעדות תאילנדיות בתל אביב ובברלין, הפכה לבעלים של ספא, וגם הספיקה להשתתף בסדרת הדוקו–ריאליטי "שש אמהות". עכשיו היא מסמנת יעדים חדשים, מרחיבה את עסקי הספא וגם מארגנת תחרות יופי לנשים תאילנדיות הנשואות לישראלים. "חשוב לי לגרום להן להרגיש חלק מהמדינה", היא מסבירה. "אני רוצה שעוד תאילנדיות יחיו טוב כמוני, יחלמו על מקום טוב יותר".



היית ממליצה לגברים ישראלים להתחתן עם נשים תאילנדיות?
"לא אגיד כזה דבר, כי הישראליות יאכלו אותי. שיתחתנו עם מי שהם אוהבים".

אהבה היא מוטיב מרכזי בסיפור סינדרלה של הורביץ. היא נולדה, כאמור, בכפר קטן בתאילנד, בגיל 9 עברה עם משפחתה לבנגקוק, ובהיותה בת 17 החלה לעסוק בדוגמנות ומשחק. בגיל 19 וחצי פגשה את בעלה הראשון, ישראלי שנסע אחרי הצבא לטייל בתאילנד. היא הגיעה בעקבותיו לישראל, גרה בקרוון במושב כפר גלים ועבדה במטע בננות ובחממות.

כעבור זמן מה הם פתחו נודלס קייטרינג בר והחלו להצליח, אבל אחרי שלוש שנות נישואים התגרשו. בתם המשותפת, עדן (כיום בת 20, סטודנטית לתקשורת), הייתה אז בת שנה וחצי. הבעל חזר בתשובה, וגם הילדה התקרבה לדת, מה שיצר נתק ארוך וכואב בינה לבין האם.

הורוביץ. "רגילה לעבוד כל יום". צילום: אסף קליגר

לפני שמונה שנים הורביץ התגיירה, התחברה שוב עם בתה וכיום הן החברות הכי טובות. "התגיירתי כדי להתקרב יותר לאלוהים ולבת שלי", היא מספרת. "מצוות אני לא שומרת, אבל עושה מעשים טובים. זה הכי חשוב. אני גם תורמת בסתר, ולא מעט. מישהי למשל אמרה לי שהיא מאוד מתגעגעת לאחותה שגרה בתאילנד, אז שלחתי לאחות כרטיס טיסה. אני מאמינה באלוהים. מאז שהתגיירתי החיים שלי הפכו להיות מאוד טובים".

מלחמת קיום

אחרי גירושיה, הורביץ (42) עסקה בכל עבודה כדי לשרוד. עבדה כמלצרית, כברמנית, למדה עיסוי תאילנדי מסורתי ועבדה כמעסה בכירה. בשלב מאוחר יותר למדה פסיכותרפיה הוליסטית. ואז הגיע הנסיך על הסוס הלבן. את חיים הורביץ היא הכירה בזמן שעבדה כמעסה בספא של מלון "הילטון" בתל אביב, אבל באותה תקופה לא היה ביניהם קשר אישי. לפני כארבע שנים, אחרי שהוא התגרש, הם נתקלו במקרה זה בזה ברחוב. "חיים שאל אם אני יכולה לעזור לו בארגון הבית החדש שלו", היא מחייכת ונזכרת איך הכל התחיל. "לא ידעתי מיהו, לא הייתי מודעת לייחוס שלו, התחלתי לעבוד בבית שלו, ואז הוא הזמין אותי לכמה דייטים".

מתי הבנת עם מי את יוצאת?
"אחרי כמה פגישות חיפשתי בגוגל לראות מיהו. כשהבנתי במי מדובר מאוד כעסתי עליו, כי הייתי בטוחה שהוא עובד עלי. מה, בן אדם כמוהו ילך עם מטפלת ומנקה? אין מצב. לא עניתי לטלפונים שלו כמה ימים, ואז הוא דפק אצלי בדלת. פתחתי ואמרתי לו: 'אני יודעת מי אתה, אני מאוד כועסת שאתה עובד עלי, אתה בחיים לא תהיה רציני איתי, ואני מחפשת קשר רציני'. הוא אמר: 'אז מה אם אני חיים הורביץ, יש לי אותו לב כמו שלך וגם אני מחפש אהבה'. חיים הוא גבר שבגברים, הוא לא שם על מה שאומרים, אלא הולך בעקבות הלב שלו. הוא אמר לי שאני האחת והיחידה. הזוגיות בינינו מבוססת על כבוד, נתינה והערכה. כל יום אני מראה לבעלי עד כמה אני מעריכה אותו".

הורביץ (56) הוא בנו של מנכ"ל טבע האגדי, אלי הורביץ ז"ל, שהפך את החברה לאימפריית תרופות בינלאומית. התפוח לא נפל רחוק מהעץ, ובנוסף לייחוס המשפחתי הורביץ ג'וניור הוא המייסד של חברת CHealth העוסקת בפיתוח תרופות ושהייתה מעורבת לאחרונה בהנפקות של חברות Galmed Pharmaceuticals ו–Urogen Pharma (שגייסו בנאסד"ק 40 ו–60 מיליון דולר בהתאמה). הוא גם פעיל בקרן דליה ואלי הורביץ, התומכת בארגונים וביזמים חברתיים המעוניינים לפתח תוכניות בתחומי בריאות, הגיל השלישי, חינוך ואמנות. "כשראיתי את נעמי בפעם הראשונה בספא ב'הילטון', בכלל לא תיארתי לעצמי שמספר שנים אחר כך היא תהיה אשתי", הוא אומר. "לא הייתי פתוח לזה וגם לא דיברנו בכלל".

מה גרם לך להתאהב בה?
"הפנימיות המאוד מגוונת ומעניינת שלה. יש בה הרבה חוזק, אבל גם הרבה רכות. יש לה אינטואיציה מאוד חזקה וגם היכולת לחלום. היא גם בחורה עם לב זהב, לטעמי אפילו יותר מדי טובה, ויש בה גם קצת נאיביות ילדותית. חרוצה בצורה בלתי רגילה, רואה את המטרה עד הסוף. השילוב הזה מאוד משך אותי".

אתה מרגיש שהשתנית בעקבות הקשר איתה?
"היא שינתה אותי, זה ברור. היא קצת 'הקלילה' אותי. אני מרגיש כיום משוחרר יותר".

"אנשים חושבים שחיים הוא רק רציני ושקט, אבל כשהוא איתי הוא יכול להיות כמו ילד קטן ויש לו חיוך של ילד קטן. אני אוהבת את התמימות הזאת שיוצאת ממנו החוצה", היא אומרת.

טקס מלכות היופי של הנשים מתאילנד. "חשוב לי שירגישו חלק מהמדינה". צילום:  Nathcayanit Elberg

אהבה נטו

הם התחתנו ב–7.7.2014 בנוכחות 500 אורחים באולם אירועים בנמל תל אביב. 7, אגב, הוא מספר המזל שלה, והיא נצמדת אליו באדיקות בדברים רבים שקשורים בחייה. "חיים הציע לי נישואים על גשר קארל בפראג, ומיד אמרתי לו כן. זו בעצם הפעם הראשונה שהציעו לי נישואים. עם בעלי הקודם התחתנתי כי הייתי בהריון", היא מספרת.

אנשים רבים הופתעו מהחיבור ביניכם.
"מה שחשוב זה רק הלב. אנשים בסוף היום לא הולכים לישון עם כסף או טייטל, את הולכת לישון עם מישהו שאוהב אותך, שמחבק אותך. ביני ובין חיים זו אהבה נטו. אצלנו האהבה מנצחת. והייתה גם דרישה שלי לחתום איתו על הסכם ממון. לא רציתי שהחוק, אם חלילה יהיו בעיות בעתיד, יכריח אותו לתת לי מה שהוא לא רוצה. וזה גם טוב לילדים שלו מהנישואים הראשונים, שיבינו שלא באתי לנצל אף אחד. זה טוב לכולם".

להורביץ שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. לה, כאמור, בת אחת. את הקן המשפחתי הם החליטו שלא להרחיב. את הקשרים עם ילדיו של בעלה היא מגדירה כטובים.

הבילוי המשותף האהוב עליהם הוא נסיעות לחו"ל כדי להתנתק מכל העסקים. "אין לנו יעד מועדף, אבל כל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים לתאילנד לחג המים המסורתי, וכמובן פוגשים שם את המשפחה שלי. כשאבא שלי פגש לראשונה את חיים, התגובה שלו הייתה 'וואו'. הוא לא הפסיק לחבק אותו", נעמי מספרת.

ואיך המשפחה של חיים קיבלה אותך?
"אמא שלו קיבלה אותי טוב מאוד. חיים סיפר לי שהיא מאוד מעריכה נשים שכל הזמן עושות. הוא גם אמר לי שאבא שלו, שלא זכיתי להכיר, היה מאוד אוהב אותי אם היה פוגש אותי".

בני הזוג שונים לא רק ברקע שלהם. "אני צריכה ללמוד מחיים איך להיות שלווה. אני רוב הזמן רגועה, אבל לפעמים במצבי לחץ אני יכולה להשתגע", היא צוחקת. "וחוץ מזה, שנינו אנשים חיוביים, אופטימיים, אנשים של נתינה. אני וחיים עושים הרבה דברים התנדבותיים. אנחנו, למשל, התורמים הגדולים של העמותה לקידום החינוך תל אביב יפו".

הורביץ, כיום ישראלית לכל דבר, לא שוכחת מהיכן באה. דרך עסקיה ועיסוקיה היא מנסה לפאר את תרבות מולדתה. תחרות היופי,Miss Thailand Israel 2017, שיזמה בשיתוף סוכנות יולי, היא דוגמה לכך. התחרות תתקיים בספטמבר וישתתפו בה 19 נשים. היא מציגה לי בסלולרי תמונות של המועמדות, שכבר החלו לקיים חזרות בביתה המרווח והמפואר. הנשים לומדות להתאפר, ללכת על מסלול, לרקוד. הפרס לזוכה במקום הראשון יהיה 10,000 שקל, כולל חוזה בסוכנות יולי. גם הזוכות במקומות השני והשלישי יקבלו סכומים נדיבים. "הכל בא מהכסף הפרטי שלי, ממה שהרווחתי מהעסק, ואני גאה בזה", היא אומרת.

למה החלטת לארגן תחרות כזאת?
"יש נשים תאילנדיות שחיות בארץ באופן חוקי, ואני רוצה לתת להן להרגיש שזה הבית שלהן. ובכלל, אני רוצה שיסתכלו על תאילנדיות ותאילנדים לא כמו על עובדים זרים, אלא כשווים בין שווים. אני מרגישה שיש לי סוג של אחריות כלפי התאילנדים".

מה דעתך, אגב, על תיירות המין הישראלית בתאילנד?
"יש גברים שנוסעים בשביל זה לתאילנד, כמו שיש כאלה שהולכים בשביל זה לתחנה המרכזית. אבל זה לא משקף את תאילנד. זו מדינה שמציגה תרבות, כבוד בין אדם לאדם, נתינה, חיוך, אהבה".

הורביץ, שלא מפסיקה ליזום, מסבירה את העשייה הנמרצת בכך ש"אני צריכה להוציא את הפוטנציאל שלי. אני יודעת מי אני, יש לי יכולת. קודם לא היה לי תקציב. עכשיו, כשבעלי מאמין בי ותומך בי, אני מוציאה את כל החלומות שלי החוצה ומגשימה את עצמי. בעלי משקיע בעסקים שלי סכום מטורף, ואני רוצה להוכיח לו שבחר באישה הנכונה".

יכולת לשבת רגל על רגל.
"לא קיבלתי את השפע הזה בגיל 20, קיבלתי בגיל 40. אני רגילה לעבוד כל יום. אם יגידו לי לא לעבוד, זה עונש בשבילי".


הורוביץ במסעדת "ניטן תאי" בת"א. עוצבה ברוח ארמון תאילנדי. צילום: שרון רביבו

עסקיה של הורביץ כוללים כיום את מסעדות "Nithan Thai Tel Aviv" ו"Nithan Thai Berlin" (בשותפות עם איש העסקים הישראלי האני סואלחי), את "sheva spa" ב"הילטון" תל אביב (בעל אופי תאילנדי מסורתי), ואת "sheva Thai spa express" - העסק החדש שפתחה בימים אלה ברחוב דיזנגוף בתל אביב. היא מעסיקה כיום כ–200 עובדים, "והם מרוויחים אצלי מצוין", היא מתגאה. "אני לא חוסכת עליהם. אני הייתי פועלת, אני מבינה מה זה. אין לי פה משפחה חוץ מחיים והבת שלי, והעובדים הם כמו משפחה שלי".

הורביץ אומרת שהיא מעורבת ב–100% בעסקים שלה. "אני מלמדת את הטיפולים בספא, אני מגייסת עובדים", היא מציינת. "בשנה הראשונה במסעדה הייתי שם כל יום - ניקיתי, מילצרתי, הייתי מארחת, עזרתי לעובדים שלי לעשות פוליש, הכל עשיתי".

פינוק לכולם
אנחנו נפגשות בספא אקספרס החדש שלה, שנמצא ממש בישורת האחרונה לקראת ההשקה הרשמית. היא מחלקת הוראות לפועלים, מורה איפה למרוח סיליקון, באיזה מקום לתלות תמונה. בקיצור, ידה בכל.

"הרעיון כאן הוא שהכל יהיה יותר מהיר ועם מחירים נגישים יותר", נעמי מסבירה. "במלון זה רק לאנשים שיש להם כסף, פה זה לכולם. לפני שנה וחצי פתחתי מקום כזה בניו יורק, אבל שם אנשים יותר אוהבים מסעדות ופאבים ולא להירגע. חוץ מזה, עסק שהבעלים לא נמצא בו, לא עובד. זה לא הלך כל כך טוב, אז הבאתי לכאן את כל הציוד מניו יורק. יהיו פה מסאז'ים מכל הסוגים, מחלקת קוסמטיקה, פדיקור, מניקור, מספרה שעושה פן אקספרס, ורוב המטפלות יהיו אסיאתיות. השקענו פה כמעט שני מיליון שקל. כל העיצוב הוא ברוח תאילנד".

בעבר עבדת בספא כמטפלת. תארי את תחושותייך כבעלים.
"בזכות זה שהייתי מטפלת, היום הספא שלי מצליח. אני מבינה הכל. כנראה שזה הסוד, צריך להתחיל מלמטה".

בעסקים, גם כשהכסף ישנו, לא תמיד הכל הולך חלק. כך קרה, למשל, כשפתחה את מסעדת "ניטן תאי" בתל אביב, שעוצבה ברוח ארמון תאילנדי ושבהקמתה הושקעו כ–10 מיליון שקל. היא זכתה ללא מעט ביקורות קוטלות, שנגעו לא רק באוכל, אלא גם בפאר המוגזם של המקום. "כיום אני מודה על כל הביקורות האלו, כי בזכותן הבאתי ארצה מחו"ל את השף המצליח שחף שבתאי, המעוטר בכוכב מישלן", נעמי אומרת. "שחף חזר ארצה בשבילי, והוא עשה שינוי מבחינת האוכל. הוא הפך אותו ליותר אסיאתי עם חומרי גלם תאילנדיים. ללא הביקורות הייתי נשארת עם אוכל תאילנדי כמו שיש לכולם. ואני לא רוצה אוכל תאילנדי כמו כולם, אלא תאילנדי גורמה. אז תודה רבה לכל המבקרים, אוהבת אתכם, תבואו לאכול".

הורביץ בהחלט מודעות לעובדה שקשה מאוד להתפרנס מענף המסעדנות בארץ. יש תחרות, שפים סוגרים מסעדות, אבל היא מאמינה שהקונספט שלה ינצח. "הבאתי לארץ משהו ייחודי, משהו שאין כאן", היא אומרת. "העיצוב הוא כמו ברמה הגבוהה בתאילנד, מארחת תאילנדית קדה לך קידה כשאת נכנסת, והאוכל מצוין".

היא אומנם סוס עבודה, אבל לאחרונה היא מציבה גבולות. "אני עובדת קשה וגאה בהצלחות שלי, מתרוצצת בין העסקים שלי, אוהבת לעבוד", נעמי מספרת, "אבל היום חיים כבר אומר לי: 'עד השעה חמש וזהו'. הוא לא רוצה שאגיע למצב של סטרס. כשפתחתי את המסעדה הגעתי למצב של סטרס והיה לי רע מאוד".

אפרופו קריירה, היית רוצה לראות את חיים מנהל בעתיד את חברת טבע?
"לא, זה ג'ונגל, זו עבודה קשה מאוד. אני רוצה את חיים איתי. מספיק שיש לו חברה משלו, הוא לא חייב לנהל את טבע. בגיל שלנו אנחנו רוצים חיים שקטים. בגיל הזה הוא חייב כבר להירגע".

"כיום אני עסוק מאוד בהשקעות שלי", אומר הורביץ. "לאחרונה הנפקתי שתי חברות והשלישית בדרך. היו הנפקות מאוד מוצלחות, וללכת להנפקה זה כמו ללדת ילד - תופס את הזמן שלי. יכול להיות שבעוד שנה–שנתיים, כשהכל יהיה יציב, אהיה פנוי יותר, אבל כרגע ניהול טבע לא על הפרק".

בגדים מהשוק

הורביץ, כפי שהבנתם, לא מפסיקה לחלום. השלב הבא הוא מכירת זיכיונות של הספא החדש ושל המסעדה. "בעיני ההצלחה הכי אמיתית היא כשמישהו מאמין בקונספט שלך ורוצה לשכפל אותו", היא אומרת. "יש מלא אנשים עשירים, אבל לא כולם הצליחו בעסקים ולא כולם עובדים קשה. אני פותחת מקום בזכות הכסף, אבל מצליחה בזכות עצמי".

באותה נשימה שהיא מספרת על עסקיה, היא גם לא מפסיקה לפרגן לבעלה. "הוא לגמרי מגשים לי את החלומות", היא אומרת. "הוא מאמין ביכולת שלי ובזכותו אני גם מאמינה בעצמי. במסעדה היה מאוד קשה בהתחלה, בכיתי בגלל כל הביקורות, שאלתי אותו מה יהיה אם נסגור. הוא ענה לי ש'המצב הכי גרוע זה עכשיו, כשאת לא מאושרת'. זה רק הראה לי כמה הוא אוהב אותי, שבשבילו זה רק עוד עסק, ושלומדים ממה שקורה. ועובדה שהמסעדה כן התפתחה וכן הצליחה, והיא מלאה כל יום. זה קרה בזכות בעלי שהראה לי שהוא לא מוותר על החלומות שלי גם בשלב שבו אני חשבתי לסגור. חיים נותן לי את החיים הכי טובים, הוא נותן לי להגשים את עצמי, הוא המלאך שלי".

"כשנעמי החלה בעסקים, נתתי לה שתי עצות חשובות", מספר הורביץ. "לזכור שמאחורי כל משבר מסתתרת ההזדמנות הבאה. ושחשוב לבחור את המנהלים שלך לפי היכולות שלהם ולא לפי הישגיהם בעבר. ולכן גם חשוב לתת להם את המרחב לצמוח".

נעמי וחיים הורוביץ. "אי אפשר לא להגיד תודה לגבר הזה". צילום: שרון רביבו

ואיך אתה מרגיש בתור מגשים החלומות שלה?
"זה סיפוק גדול שאתה יכול לעזור לאדם להגשים את החלומות שלו. הפוטנציאל תמיד היה אצלה, והיה צריך למצוא את הדרך לעזור לה לראות את זה. יש לה דמיון יצירתי יוצא מן הכלל. עזרתי לה לא רק כספית, גם כיוונתי אותה כשהיה צריך. השאר זה 100% היא".

"יש לי הרבה ניסיון בעסקים ובניהול, אני קצת מנטור שלה, אבל בסוף זו היא. יש לה עסקים שמצליחים, מרוויחים, היא בהחלט אשת עסקים. מה שהיא עושה זה ניהול יזמי קלאסי, ולומדים את זה בבתי ספר למינהל עסקים. היא באה עם הרעיון ומוצאת אנשים טובים שיכולים להתחבר לחלום הזה וביחד להגשים אותו".

"ההצלחה שלי מדברת בעד עצמה", נעמי אומרת. "מלא אנשים באים לעסקים שלי. המסעדה בברלין הפכה להיות מעוז הפוליטיקאים, הסלבריטאים והחברה הגבוהה. גם בארץ המסעדה שלי הפכה כבר למוסד, וגם מזמינים ממנה הרבה קייטרינג לאלפיון העליון".

אף על פי שהורביץ משתייכת לאלפיון, הפשטות היא חלק ממנה. "את רואה את הנעל הזאת?", היא חולצת נעל ומראה לי, "נכון שזה מהמם? זה עלה לי 40 שקל בשוק של תאילנד. את רוב הבגדים שלי אני קונה בשוק בתאילנד ב–30–20 שקל. אין מצב שאבקר בכיכר המדינה. אני מאמינה שאופנה משתנה, ואם אקנה פריט יקר ואלבש אותו פעם אחת, אז כואב הלב. אני קונה הרבה ובזול, לובשת ואחר כך מחלקת לעובדים שלי. יש לי כמובן גם בגדים טובים ויקרים לאירועים, אבל רוב הבגדים הם מהשוק".

מהו בעצם השינוי המהותי שחל בחייך בשנים האחרונות?
"תמיד עבדתי קשה, רק שהפעם יש לי אמצעים להגשים את החלום. כמו כן, אין בי פחד קיומי יותר".

הורביץ מודה שהיא לא מפסיקה להגיד לחיים תודה. "אני באה ממקום כזה שאי אפשר לא להגיד תודה לגבר הזה. אני לא לוקחת כמובן מאליו את כל הטוב הזה", היא מסבירה ומתחילה לחשוב מה תקנה לו ליום הולדתו המתקרב. "לגיל 55 קניתי לו מזראטי, לגיל 56 קניתי ג'ט סרף, ולגיל 57 אני עוד לא יודעת. אבל בטוח אעשה לו אירוע גדול".