תרגום משפטי – מי באמת זקוק לו?

עבור האדם הממוצע, מרבית הידע על מערכת המשפט מגיע מסדרות אמריקאיות, בהן מככבים שחקנים יפים מידי, המעמידים פנים שהם עורכי-דין מרדניים המצליחים למצוא חורים קטנים במערכת החוק האטומה ומבטיחים בכך ללקוחותיהם הצלחה כלכלית ומשפטית. לרוע המזל, היכרות מעמיקה עם חייהן הרומנטיים של דמויות פיקטיביות המתדיינות במשפטים פיקטביים במערכת חוק זרה, אינה מסייעת בידי מתרגמים ואנשים מן הישוב במלאכת התרגום של טקסט משפטי לשפות זרות, או לעשות עסקים עם לקוחות הממוקמים במדינות אחרות וכפופים למערכת חוקים זרה. כך קורה שלעיתים קרובות, קרובות מידי אפילו, מגיע בעל עסק אל מעמד חתימת החוזה עם לקוחות או עם ספקים זרים, ובידיו לא יותר מהבנה מעורפלת של החוק והיכולת לצעוק "Objection, your honor!", דבר שלעיתים רחוקות בלבד יכול לסייע לו במו"מ עסקי.

למשל, לאחרונה התגלעה לה מחלוקת בקרב מתרגמים בדבר תרגום המילה Disclaimer. המילה Disclaimer מהווה טקסט משפטי הצהרתי בו הדובר מצהיר ומסיר מעליו כל אחריות למקרים ואירועים מסויימים, ומבהיר את גבולות אחריותו המשפטית. בתחילה, נעשה שימוש בביטוי "כתב-וויתור"; אך לרוע המזל, ביטוי זה מתאר את המושג המשפטי Waiver, והוא מתאר מסמך חתום עליו חותם אדם המוותר מראש ומרצונו החופשי על זכויות משפטיות מסויימות שלא ניתן לוותר עליהן בכתב הצהרה פשוט. ההבדל הוא דק, אך חשוב – והוא חשוב במיוחד בעת תרגום וכתיבת מסמכים משפטיים. תרגום לא נכון של המילה Disclaimer יכולה לגרום לבלבול משפטי רציני, דבר שהיה עלול לסכן חברות ועסקים שתרגמו אותו בצורה מוטעית. למשל, לו היה אדם תובע חברה על אובדן זכויות, אובדן זכויות שלפי החוזה היה מצריך שימוש בכתב-וויתור; ואיך ידעו השופט והתובע, אם הכוונה היא ל-Disclaimer או ל-Waiver? טעות שכזו, שיסודה בתרגום קלוקל, עלולה לעלות לבעל העסק בסכומי עתק.