בכל שנה אני מקבלת מאות פניות לתרומות, אבל מי שמבקש רק כסף, הסיכוי שיהיה שיתוף פעולה עמו הוא מאוד נמוך", אומרת אנתיאה קסל, מנהלת אחריות חברתית בחברת ההייטק "אפלייד מטיריאלס" (Applied Materials). קסל מבהירה שכיום ישנה מגמה מאוד בולטת, שלפיה חברות רוצות לא רק לתת כסף, אלא למקסם את התרומה שלהן - למנף את הפרויקט שעבורו הן תורמות גם דרך שילוב הידע שלהן והמשאב האנושי.
תקציב התרומות השנתי של "אפלייד מטיריאלס" עומד על כ־700 אלף דולר בשנה. אם פעם הפילנתרופים היו מסתפקים במתן צ'ק שמן, הרי שכיום העולם הזה השתנה."הקונספט היום זה 'לתת חכה במקום דגים'", מחייכת קסל, "כלומר לא רק לתת את הכסף, אלא גם ערך מוסף. המגמה עכשיו היא לנסות למצוא תוכניות שנותנות פתרונות ארוכי טווח וכלים לאוכלוסיות מוחלשות. כשנותנים רק צ'ק, ערך התרומה הוא מאוד מוגבל. את נותנת כסף ל־X, בונים בזה Y, וכאן זה נגמר. ברגע שחברה היא שותפה מלאה לעשייה של עמותה כלשהי, אפשר למנף את התרומה הכספית למשהו יותר גדול".
גוף נוסף ש"אפלייד מטיריאלס" תורמת לו הוא הארגון "פעמונים", שנותן סיוע בתחום כלכלת משק הבית באמצעות ייעוץ, ליווי כלכלי, הפצת ידע וכלים, הרצאות ותוכניות לחינוך פיננסי בכל הארץ. "אנחנו מממנים את הפעילות של 'פעמונים' באזור רחובות", מספרת קסל, "ובנוסף, יש לנו עובדים שמלווים בעצמם משפחות דרך התוכנית".
קסל מציינת ש"יש לפעמים גם הרבה ציניות בכל העניין הזה של תרומות. יש אנשים שיגידו שחברות עושות זאת בשביל יחסי ציבור וקידום שיווקי. גם אם חברה נהנית מתדמית חיובית, זה רק רווח שולי, כי עדיין העשייה שלה היא אמיתית ומשנת מציאות".
"יש בארץ שכבה ותיקה ומוכרת של פילנתרופים", אומרת אביטל גוברין, סמנכ"לית פיתוח משאבים וקשרי חוץ בארגון World ORT קדימה מדע, המקדם חינוך מדעי־טכנולוגי. "שמות כמו עופר ואריסון חרוטים על בנייני אשפוז, אצטדיונים, מוזיאונים ומחלקות באקדמיה, אבל אצולת הממון המוכרת כבר מצאה לפני שנים את הנישות המרכזיות שלה לתרומה".
גוברין מוסיפה כי כיום לבוא עם יוזמה חינוכית חדשה לרוב הפילנתרופים הוותיקים זה כמו "לחרוש בשדה חרוש, והאתגר האמיתי הוא למצוא תורמים חדשים יחסית".
World ORT קדימה מדע גייס בעשור האחרון יותר מ־300 מיליון שקל לפילנתרופיה. מדי שנה מגייס הארגון 10 מיליון דולר בממוצע. כ־70% מהכסף מגיע מתורמים מחו"ל, והיתר מתורמים ישראלים. זאת מתוך יותר מ־16 מיליארד שקל כספי פילנתרופיה שמושקעים עכשיו בארץ, סכום כמעט דמיוני. מחציתו מגיע מחו"ל והיתר מעשירי ארצנו. על פי הדוח השנתי של מכון המחקר של בנק קרדיט סוויס השווייצרי מהשנה שעברה, בישראל חיים 105 אלף מיליונרים, מתוכם 18 מיליארדרים. לכאורה, כר נכבד לפילנתרופיה.
כשגוברין מדברת על מציאת תורמים חדשים, היא מתכוונת לרוב לדור ההייטק, שהרי הראש היהודי לא מצמיח רק פטנטים, אלא גם מיליונרים חדשים. המיליונרים הללו הם בעצם התקווה החדשה של מגייסי המשאבים.
"נוצרה שכבה של מיליונרים חדשים, חלקם הגדול בוגרי האקזיטים, אבל אלה הם פילנתרופים מזן אחר", מסבירה גוברין. "אנשים שהמציאו פתרונות
ופטנטים מאפס, אנשים יצירתיים, עם חזון וכוח יזמי עצום. הם לא יסתפקו בלשלוח צ'ק להקמת מחלקה בבית חולים. זה דור של יזמים שרוצה להגשים באמצעות התרומות שלו את החזון שלו ולהשפיע על דמותה ועתידה של מדינת ישראל. אלה אנשים שצמחו בעצמם ממערכת החינוך, לפעמים קיבלו סיוע מהמדינה, ויש להם רצון להחזיר טובה לחברה, אבל בדרך שלהם".
כאמור, הפילנתרופים החדשים מחפשים השקעה עם תועלת, עם אימפקט. "הם רוצים לדעת שיש שינוי אמיתי, לראות כיצד ההשקעה שלהם תשפיע על העתיד", מבהירה גוברין. "יותר ויותר תורמים ואנשי עסקים מביאים איתם עם התרומות גם ערכים מהמגזר העסקי. ההתייחסות שלהם להשקעה פילנתרופית היא כמו להשקעה עסקית, רק שבמקום תשואה פיננסית יש תשואה חברתית. התורמים גם רוצים להיות מעורבים יותר, רוצים שיקשיבו להם, רוצים להיות מעורבים באיתור הבעיה ובמציאת הפתרון. הם מביאים את הניסיון שלהם. בעצם, התורם מביא איתו אחריות ומעורבות".
התרעות פיקוד העורף