מיליונים של תיירים ותרמילאים שביקרו בעבר בנפאל לא יזהו אותה היום. ממדי ההרס באתרים המוכרים להם עצומים. ההערכה הראשונית של אונסק׳׳ו, ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו׳׳ם, מצביעה על הרס נרחב למקדשים עתיקים בבירה קטמנדו ונזק לפארק הלאומי של סגר-מאטהה שבו נמצא האוורסט.



בימים שבהם העולם מוציא למדינה משלחות להצלת חיים, אונסק׳׳ו משגר משלחת חירום של מומחי שימור ושיקום. הכוונה כאן ברורה: אתרי המורשת חשובים לא רק להיסטוריה של נפאל אלא גם לעתידה של המדינה הענייה, שמושכת תיירים רבים ומתבססת בין היתר על הכספים שאלה, הזרים, משאירים אצלה.



תמונות הלוויין מאזור האסון אינן משאירות מקום לאופטימיות. גם הדיווחים מצד צוותי סיוע, עיתונאים ובלוגרים מקומיים אינם מעודדים.



נראה כי נפאל ספגה מכה לא רק בנפש וברכוש. 15% מהכנסותיה מגיעים מתיירות. במדינה אתרי מורשת ייחודיים שכמותם לא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם. ארכיאולוגים, מדריכי טיולים ומומחים מעריכים כי הנזק עצום. מורשת היסטורית של אלפי שנים קרסה לאבק בתוך שניות.



נועם בן משה, אקולוג ומדריך טיולים מומחה לנפאל מטעם חברת "איילה גיאוגרפית", אומר כי הנפאלים יתקשו לשקם את הנזק: "בעמק קטמנדו קיים הריכוז הגבוה ביותר בעולם של אתרי מורשת מוכרים על ידי אונסק׳׳ו - שבעה אתרים בשטח קטן יחסית. מה שמיוחד עבור המטיילים באתרים האלה הוא שלא מדובר באתרים מוזיאליים אלא במקדשים פעילים, בתי מלאכה שבהם עדיין עובדים צאצאים של שושלות עתיקות, ופסלים המפוזרים ברחבי העיר כחלק ממרקם החיים. גם השילוב של אמונות בודהיסטיות והינדואיות ייחודי לנפאל, וכמובן הארכיטקטורה הנווארית, שהיא צורת אמנות ייחודית. עשרות מקדשים וארמונות בסגנון זה נמצאים בעמק קטמנדו. הנפאלים אומנם חרוצים ומלאי גאווה במורשת שלהם, אבל אני בספק אם מדינה ענייה כל כך, נטולת תשתיות מודרניות, שעיקר הייצוא שלה הוא עובדים זרים לבניין וסיעוד, תוכל לשקם את הנזק בכוחות עצמה".



המורשת המפורסמת של עמק קטמנדו כוללת שבע קבוצות של מבנים היסטוריים, המייצגים טווח רחב של הישגים אמנותיים. האתרים כוללים כיכרות מקדשים, מבנים בצורת כיפות שמעליהם מגדל אבן, ומקדשים שבהם התקיימו עד לרגע הרעידה טקסי תפילה מסורתיים. חלק מהמבנים שקרסו הם בני למעלה מ-1,700 שנים.




מגדל דהרהרא בקטמנדו לפני שנפגע. צילום: באדיבות חברת איילה גיאוגרפית


תחשבו על ירושלים
על פי ההערכות של אונסק״ו, חלק ניכר מהמקדשים ומהאתרים ההיסטוריים בעמק קטמנדו נפגע קשה או נהרס לחלוטין. עיקר הנזק נרשם בכיכרות הדורבר בפטן, קטמנדו ובקטפור, שנהרסו כמעט לחלוטין.



המורשת של נפאל, ובעיקר אתר השימור העולמי של הפארק הלאומי סגרמאטהה, שבו כאמור נמצא הר האוורסט, ספגה פגיעה קשה. באונסק״ו מעריכים כי אתרי מורשת אחרים, לו-מביני וצ׳יטוואן, ספגו נזק מינימלי. העיר לומביני, הנמצאת 250 קילומטרים מקטמנדו, היא מקום הולדתו של בודהה ואחת מארבע הערים הקדושות לבודהיזם. גם היא מושכת אלפי מבקרים מדי שנה.



בן משה מחזק את הערכות האו"ם באמצעות דיווחים שהוא מקבל מחבריו הנפאלים בשטח. "אחרי ששמעתי על האסון התחלתי לחפש את החברים שלי במדינה", הוא מספר. "לשמחתי, מצאתי את כולם בריאים. אחד מהם, חבר טוב המתגורר בפטן, סיפר לי על ממדי ההרס בכיכר דורבר, הכיכר המרכזית בעיר, שבה נמצאים המקדשים העתיקים. הוא אמר שכדי להבין מה קרה אני צריך לדמיין חורבן של העיר העתיקה בירושלים, על כל המבנים ההיסטוריים והדתיים שלה".

מזכ״לית אונסק״ו, אירינה בוקובה, אמרה כי "אנחנו מניידים את המומחים שלנו לנפאל ומעבירים לה סיוע בזמנים קשים אלה, על מנת להגן על המורשת הלאומית שלה. משלחת מומחים בינלאומית תעריך את הנזקים ותציע ייעוץ וסיוע לממשלה הנפאלית ולקהילות המקומיות לגבי שימור והגנה על האתרים, בדרך לשיקום עתידי". בוקובה הוסיפה כי היא בהלם למראה היקפי הנזק.


המרוץ להגנה על אתרי המורשת, שעשוי להיראות שולי ביחס להצלת חיים מיידית, הוא קריטי עבור היום שבו נפאל תחזור להיות מדינה הזקוקה כמעט נואשות לכספי התיירות.

גורם בארגון סיוע בינלאומי אמר כי "ברגעים כאלה כל אחד מאיתנו עושה הכל כדי להציל חיים ולעזור בשיקום תשתיות ובתי מגורים, וגם להבטיח שבעוד שנה, או שנתיים, הנפאלים יוכלו להשתקם גם כלכלית. חלק גדול משיקום הוא לא רק פיזי אלא גם נפשי ומוראלי. שיקום אתרי מורשת ודת היסטוריים חשוב מאוד לאומה".

בין המבנים שנהרסו ברעידת האדמה האחרונה נמצאים מקדשי הינדו בני מאות שנים. אחד המפורסמים שבהם הוא מגדל דהרהרא דמוי המגדלור בקטמנדו שנבנה ב־1832 עבור מלכת נפאל. הוא היתמר לתשע קומות בגובה של 60 מטרים וקרס בתוך שניות, והפך באחת למלכודת מוות עבור לפחות 100 מבקרים ששהו בו. עשרות מקדשים אחרים התמוטטו על ראשי מבקרים וקברו מאות תחתם.

זו אינה רעידת האדמה המשמעותית הראשונה שפוקדת את נפאל. המדינה ידעה אסונות טבע בעברה בשל מיקומה על שבר טקטוני. זה קרה גם ב־1833 וב־1934. הרעידה הקודמת גבתה את חייהם של 8,500 בני אדם וגרמה להרס עצום של בתים ואוצרות תרבות.

אי היציבות השלטונית של נפאל, בצירוף הדירוג הסוציו־אקונומי הנמוך שלה, אינם תורמים ליכולות שלה להיערך לאסונות טבע. נפאל מדורגת במקום ה־144 מתוך 187 ממדינות העולם במדד הפיתוח הבינלאומי. מחצית האוכלוסייה חיה מתחת לקו עוני.

נפאל נמצאת על גג העולם: שמונה מתוך עשר הפסגות הגבוהות בעולם נמצאות בתחומה. הר האוורסט ורכס האנפורנה מושכים מדי שנה מאות אלפי מטיילים ומטפסים מקצועיים. ואולם היעדר התשתיות מונע כמעט כל סיכוי להשקעות זרות או פיתוח. נכון להיום, נסמכת נפאל על הקהילה הבינלאומית, המממנת כ־60% מהוצאות הפיתוח שלה. רעידת האדמה עלולה להפוך את התלות הזו לכמעט מוחלטת.


אין מקום לאופטימיות. מקדש הרוס בבקטפור. צילום: רויטרס

קשה לעכל

האם הכל אכן אבוד? למרות הערכות של מומחים וארכיאולוגים כי הנזק הוא בלתי הפיך, וכי לא ניתן יהיה לשקם את ההריסות, מתברר כי גם בשתי רעידות האדמה הקשות הקודמות שידעה נפאל נהרסו מקדשים ומבנים היסטוריים, והם נבנו מחדש.

איתי שביט, מדריך טיולים ותיק בחברת "עולם אחר", חזר רק לפני שבוע וחצי מנפאל. הוא מתכוון לשוב אליה, ולהוציא קבוצת מטיילים לקטמנדו כבר באוגוסט הקרוב. "התיירות בנפאל מתחלקת לשניים - טבע ואתרי מורשת", שביט אומר, "רוב התרמילאים הצעירים מגיעים על מנת לטייל בטבע, בהרים ובאגמים. אני מניח שהם יחזרו יחסית מהר מאוד לשם, כי הם פחות מעוניינים באתרי מורשת כמו מקדשים, ולכן האסון יפריע להם פחות. ראיתי את התמונות מאתרי התיירות והנזק באמת גדול מאוד, אבל לא מדובר בהרס מוחלט. לצד מקדשים שקרסו, יש כאלה שעדיין עומדים. אני מגייס עכשיו כספים לבנות בית חדש לסבל ותיק שעמו אני עובד שנים. ביתו נהרס ברעידה. מאות מטיילים שמכירים אותו כבר פנו כדי לסייע לו. אני מעריך שנראה בתקופה הקרובה גם מגמה של תיירים שמגיעים דווקא למקומות כמו נפאל, מתוך עיקרון, כדי לפרנס את אלה שנפגעו הכי קשה. סוג של שיקום דרך תיירות".
 
גם בן משה מקווה שהנזק אינו בלתי הפיך: ״בכל פעם שאני מגיע לנפאל, אני מתרגש מחדש. בכל פעם אפשר לגלות בה משהו חדש. קשה לעכל שדבר כזה נהרס. הליך השיקום ייקח זמן, אבל אני מאמין ומקווה שהתיירים יחזרו לטייל במדינה ויתרמו לכלכלה שלה".