בחירתה של סופי: השחקנית שמספרת איך יצאה מחיים של זנות וסמים

סופי אוסטריצקי לא הייתה צריכה הרבה זמן כדי להיכנס לתפקיד בסרט עטור השבחים "את לי לילה", של אסף קורמן. היא תופסת מהר. יש לה חוכמת רחוב שאף אחד לא יכול לקחת ממנה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
סופי אוסטריצקי
סופי אוסטריצקי | צילום: אריאל בשור
3
גלריה

תחנת השיא שלה בדרך היא התפקיד ב"את לי לילה", שמגולל את סיפורה של חלי (לירן בן שלוש, רעייתו של קורמן, שכתבה גם את התסריט), מאבטחת בת 27, שמקדישה את חייה לטיפול באחותה גבי (דאנה איבגי), הסובלת ממוגבלות שכלית. אוסטריצקי מגלמת בסרט את בעלת המעון, שבו מטופלת גבי.


ולמרות קשיי העלייה, לאוסטריצקי אין בטן מלאה על תהליך הקליטה. "האנשים כאן טובים. אני לא חושבת שבמדינה אחרת הייתי שורדת ברחוב כמו ששרדתי פה. זה לא היה מצליח לי באותה מידה. גם לא התמקדתי במחשבות על קשיי העלייה, זה נראה לי די טפשי. להוריי היה קשה יותר, אבל זה מובן, הם היו כבר מבוגרים, אבל הם הצליחו לא רע בהתחשב בנתונים שהגיעו איתם לארץ – גיל, מקצוע, שפה. במשפחה שלנו לא מקובל התלונן, לכן גם מהם לא תשמעי דברים שכל כך אופנתי עכשיו לדון בהם".

"לא. הסמים לא הגיעו בגלל אף סיבה. רציתי לקחת אותם, בצורה אובססיבית כמעט. לקחתי אותם עוד בתקופת הלהקה הראשונה, אבל אחרי שהתפרקה, זה מה שנשאר לי. סדר היום ברחוב לא ממש שונה מסדר יום של כל אדם שעובד קשה: להרוויח את הכסף, לקנות את מה שצריך, לקחת את מה שצריך, בדרך פוגשים אנשים, מדברים איתם, לפעמים זה פותח אפשרויות, לפעמים מביא לצרות, ואז צריך להתמודד איתם. פשוט תחליפי 'סמים' ב'מצרכים' ו'עבודה בכביש' ב'עבודה במפעל/משרד'. אותו דבר. פחות חשבונות, יותר שוטרים".

"ברחוב ראיתי סוף-סוף ישראל אמיתית כזאת, תל-אביב אמיתית, הקישקע שלה. והתאהבתי עוד יותר בעיר", היא ממשיכה, "שם כנראה רחשתי את נסיון החיים שעזר לי אחר כך לשחק. אז גם פגשתי את אוהד (יתח), שהציע לעשות סרט על חיי ברחוב. הוא רצה שהדוקו שלו יסתיים בהפי אנד, אז נגמלתי, וחזרתי הביתה, ומצאה אותי להקה אחרת, ״תיקון חצות״, שאיתם אני שרה עכשיו. ואז הגעתי למשחק".

"למדתי לחכות במקום. אני ממש אלופה בהמתנות ודוקטור למדעי הייאוש. ולפעמים, כידוע, אם יושבים מספיק זמן על גדת הנהר, יום אחד, אם יתמזל, תראה את גופת אויבך צפה מולך, או שהנהר ישנה את דרכו ותמצא את עצמך בגדה השנייה. זה קרה לי לא פעם ולא פעמיים, אז למה שלא יקרה לי שוב . אני לא אומרת שזה הדבר הנכון, לפחות לא לכולם, אבל אצלי זה עבד. יכול להיות שמחוסר ברירה. לכן מוזר לי לדבר על קשיים".


"אני מברית המועצות לשעבר, אני בת 37, אני מדברת עם מבטא, את חושבת שיש לי אפשרות לשחק מישהי אחרת? זה פשוט הגיוני".

"זאת המסכה שלי, כי אני מאוד חסרת בטחון בחיים. היא נותנת לי כח, המסכה הזאת, אבל יש בה מלא באגים והיא לא תמיד פועלת".

"קשה לי לחיות עם כסף. לכן, שום סכום בעולם לא יספיק לי. אבל, פחות או יותר, התשובה היא כן".

"לא עבדתי על הדמות. אני גם לא ממש יודעת מה זה – לעבוד על דמות, הרי לא למדתי משחק עם כל התיאוריה והפרשנות שלו. דיברתי עם הבמאי, ניתחנו קצת את האופי של הדמות, אבל בעיקר את אופי האחות הגדולה, חלי, ואת היחסים שלה עם גבי. אני לא שחקנית מלומדת. אין לי, מה שנקרא, אסכולה. אני משחקת באופן אינטואיטיבי, פשוט מנסה לחיות את הרגע".

עולם הזוהר והסלבריטאות, שאוסטריצקי התקרבה אליו בעקבות הצלחתה בתחום המשחק, לא ממש מעניין אותה. "אני לא טובה בבילויים. משתעממת מהר. אבל מדי פעם אני כן מבלה. אני דווקא באה לאירועים שמזמינים אותי, הקרנות בכורה וכו׳, אבל אני לא מכירה הרבה אנשים בדרך כלל, ועם אלה שאני מכירה, אין לי לרוב קשרים מספיק עמוקים כדי שארגיש בנוח להיטפל אליהם, אז אני באה והולכת מיד אחרי. אני לא חושבת שאני סלב, אני לא ממש מבינה מה זה הטבות סלבס והשקות. זה נראה לי קצת מוגזם ביחס למציאות".

תגיות:
סמים
/
קולנוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף