נת 2015 הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה של מכירות האלבומים בארצות הברית. מפנה שלא ישמח במיוחד את מגלי הכישרונות, אבל יצהיל את עובדי הארכיונים. בשנה החולפת, כך מסתבר מנתוני מכון המחקר נילסן, נמכרו בפעם הראשונה יותר אלבומים ישנים, כלומר בני 18 חודשים ומעלה, מאלבומים עכשוויים. ובמספרים: האמריקאים רכשו 122.8 מיליון אלבומים “ישנים", למול 118.5 מיליון אלבומים חדשים. מדובר, לשם ההבהרה, באלבומים שנמכרו כמקשה אחת - כדיסק/תקליט, או כאלבום דיגיטלי. לא מקבץ של שירים שהורדו בדרכים שונות כדי לייצר אלבום מוגמר.
הסיפור הזה כרוך במגמות תרבותיות רחבות יותר, שבמסגרתן הציבור תופס יצירות עכשוויות כמוצר צריכה נזיל, ולא כקלאסיקות (בהכללה, כמובן). בדיוק כמו שכשאתה רוצה שספר ישן שנתפס כ"חשוב" יישב על המדף שלך, אתה תבחר לצרף דיסק/תקליט “מיתולוגי" לתקליטייה שלך. אגב, אלבום הוויניל הישן שרשם את המכירות הכי גבוהות בארצות הברית בשנה החולפת היה "THE DARK SIDE OF THE MOON" של פינק פלויד.
ויש בנתונים האלה גם בשורה משמחת. הם מוכיחים שהטענות בדבר מותו של האלבום היו מוקדמות מדי. בחציה הראשון של שנת 2015, 48.7% מסך ההכנסות של תעשיית המוזיקה המוקלטת באמריקה הגיעו ממכירות אלבומים. קרוב לחצי. מצד שני, לפחות מחציתם היו אלבומים ישנים. אז תבחרו איזה צד של הירח אתם מעדיפים לראות.
התרעות פיקוד העורף