כנסיית השכל אומנם פרצה לתודעת הקהל הרחב רגע לפני שנות האלפיים עם להיטים כמו “היינו עושים אהבה" ו"למיה יש אקדח", אבל מי שהכיר אותם לפני הפריצה הגדולה, יודע היטב כי קדמו להם שני אלבומים ודרך ארוכה, מתפתלת ומיוחדת שהתחילה בעיר שדרות בסוף שנות ה־80.
הכל החל כשחברי הילדות דוד ראסד (רז), יורם חזן ורן אלמליחיצרו פיוז'ן ייחודי מאהבתם למוזיקת הגל החדש הבריטית לצד המוזיקה הים־תיכונית המקומית. "ההיכרות שלנו התחילה ממש מגיל טרום חובה, מהיסודי", משחזר חזן. "בשלב מסוים בחברות שלנו הקמנו את הלהקה, כשכבר אז רן היה אחראי לכתיבת השירים. כבר על ההתחלה הבנתי שמדובר בכותב שירים מוכשר בצורה בלתי רגילה; וכיום אפשר לומר שלדעתי גם לא מוערך מספיק, בעל איכות שעוזרת לו להפוך את הפזמונאות לשירת משוררים".
מעל ל־25 שנים עברו מאז יצאו חברי הכנסייה לדרכם, ועכשיו הם מוציאים 11 שירים חדשים, על טהרת הטקסטים של אלמליח, במסגרת אלבומם התשיעי, "זה לא אני". אין בו להיטי רדיו פוטנציאליים כמו בכמה מאלבומי העבר, אבל אין ספק שמדובר בתקליט רוק שכיף לשמוע.
"זה לא אני", שיר הנושא, מחזיר אותנו לאותה אהבה ישנה של הכנסייה. אל הרוק הבריטי האפל של שנות ה־80. כמו אלבומיהם של הלהקות מהז'אנר ההוא גם האלבום הזה מאופיין בשירים קצרים, ולכן אורכו פחות מ־40 דקות. כל זה קורה דווקא אחרי שאלבומם האחרון, "הבית כה רחוק" - שהוקלט עם התזמורת האנדלוסית של אשקלון, היה מבחינתם לגמרי בקצה העליון של הסקאלה המזרחית.
"היחס שלנו לאלבום החדש הוא כאל חטיבת שירים. לכן גם היה לנו קשה לבחור מתוכו את הסינגל שיצא לרדיו", מסביר חזן, סולן הלהקה. "השקענו את הנשמה בכל שיר. לא הרגשנו שיר מיותר, או כזה שלא צריך להיות באלבום הזה".
לטובת הקלטת אלבומכם "שורות של אנשים" מ־2011, נסעתם עד לאנגליה. איזה מסע עברתם הפעם בדרך לאלבום החדש?
"הכל התחיל מפרץ יצירתיות שהיה לרן, שפשוט בכל פעם בנסיעות בוואן בין ההופעות היה מפתיע עם שיר חדש. במצב רגיל זה לא קורה אצלו במהירות כזאת. אחרי תקופה מסוימת נכנסנו לחדר חזרות כדי להתחיל תהליך של עיבודים לשירים, עד שהעמדנו 11 שירים חדשים. חודש לפני הכניסה להקלטות, הצטרף אלינו אמיר צורף כמפיק מוזיקלי ושינה לנו את ההסתכלות על הכל".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הוא ממש עזר לנו לטפל בכל הפחדים שלנו. אם זה להתחיל לבנות שיר מאפס במהלך ההקלטות, כשעד היום תמיד הגענו מוכנים לאולפן מצוידים בעיבוד לשירים. ואם זה במקרה שלי לשיר נמוך - כשעד היום השירה שלי תמיד הייתה באזור הגבוה. זה היה תהליך מרתק ומעניין, שלימד אותנו הרבה דברים, ויצר אלבום שלא תמיד נשמע מבחינת הצבע המוזיקלי כמו השירים הרגילים שלנו".
אתם מחזיקים יחד 25 שנים, מעולם לא התפרקתם או הכרזתם על הפסקת פעילות. מה סוד ההישרדות שלכם?
"המרכיבים שהלהקה יוצרת כחבורה גדולים יחד מכל מה שכל אחד מאיתנו ינסה לעשות בנפרד. חוץ מזה, אנחנו מתייחסים לעבודה על אלבום חדש כאל עבודה על אלבום ראשון. מה שגורם לנו בכל פעם לברוא את השירים ללא תלות בדברים שעשינו בעבר. זה עוזר לנו מאוד, בטח כמוזיקאים שחיים בארץ שבה תמיד כל אחד צריך להוכיח את עצמו מחדש מאלבום לאלבום, וגורם לנו להילחם בשיניים כדי להוציא החוצה דבר אמיתי ומשמעותי, שגם יהיה מי שיקשיב לו".
האם ההופעות הפעם יהיו בסימן חצי יובל לקיומכם או הופעות על טהרת האלבום החדש?
"אנחנו עדיין מתווכחים על זה. חלקנו מצדדים בלנגן את כולו - ואז להוסיף שירים מיתר האלבומים. לדעתי, בסוף נבחר את דרך האמצע. נבחר בערך שמונה שירים חדשים, ויחד איתם נשלב את השירים מתחילת הדרך עד לשנים האחרונות".