שנה לא תמימה חלפה מאז שהלך לעולמו נחצ'ה היימן, מגדולי המלחינים של הזמר העברי במאה ה־20, ועמו אבד נדבך חשוב מהפסקול הישראלי. היימן, שהלך לעולמו ב־17 באוגוסט 2016 בגיל 82, חולה ומרושש כלכלית, הותיר אחריו מורשת מוזיקלית אינסופית של קלאסיקות נצחיות, ובהן: "ניצנים נראו בארץ", "כמו צמח בר", "שיר אהבה ישן", "חופים", "אילו כל האהובים", "שיר בארבעה בתים" ועוד ועוד, שהניחו את אבני הפינה של היצירה המודרנית והפופולרית בישראל.

"כולם יודעים שבערוב ימיו אבא שכב חסר כל, כמעט כמו כלב. עם זאת, גם כשלא היה לו גרוש, הוא דאג תמיד להעניק הרבה לאחרים", מספרת בתו, היוצרת והזמרת סי היימן. "כולם הרעיפו עליו אהבה, ולמרות זאת הוא הרגיש בודד".



חרף מצוקותיו הכלכליות, מה שהפך את היימן בשנותיו האחרונות לאביר הזמר העברי – חוץ משיריו הקלאסיים - היה פרויקט חייו: "העמותה למורשת הזמר העברי", פרויקט שהקים לפני 15 שנה. עם פטירתו עבר הלפיד לידיה הנאמנות של בתו. "כשאבא נפטר, אני לא הייתי רק סי - ילדה שנפרדה מאבא - שזו פרידה קשה מנשוא וכואבת בשל עצמה - אלא הייתי גם הבת של המוזיקאי נחום היימן, זאת שצריכה להמשיך את המורשת הלאומית שלו בשימור הזמר, זאת שצריכה לדאוג שהשירים יישמרו ולא ייפלו לתהום הנשייה", היא אומרת. "אני רואה בזה זכות גדולה".



היום תייחד תחנת הרדיו "כאן גימל" יום שידורים מיוחד לזכר פועלו המוזיקלי של היימן, והדובדבן שבקצפת יהיה תוכנית מיוחדת שתגיש סי ב־21:00 לזכר אביה: "שירים וסיפורים מבית אבא". "בתוכנית אספר על אבא, על אישיותו ועל זיכרונות ילדות, וכן יהיו ביצועים מיוחדים לשיריו הגדולים; יישמעו הספד מצמרר של ירדנה ארזי מיום פטירתו ושירים שאבא ואני שרנו ביחד, ואפילו בני האהוב, תומר עפרון, יופיע בביצוע מיוחד ל'כמו צמח בר', שלא הושמע מעולם", היא מספרת. "יהיו הרבה הפתעות מרגשות".


סי היימן. צילום: אילן בשור

איך עברה עלייך השנה הראשונה בלי אבא?
"אני מרגישה כאילו זה קרה רק אתמול. בחודשים האחרונים הגעגועים אליו התעצמו. אני מקבלת חיבוק ענק מהמון אנשים שמרגישים צורך לנחם אותי, אך בעצם לנחם גם את עצמם, כי יש תחושה שדרך שיריו הוא היה קצת אבא לכולם".

איזה מין אדם הוא היה?
"אדם נדיר מכל הבחינות, גם מבחינת הקטבים והתכונות שהרכיבו אותו. הוא חי לבד ומת לבד, ועם זאת דאג להתחבר עם אינספור אנשים, גם זרים לו. היו בו המון נתינה ורגישות כמו של ילד".

עד כמה הוא השפיע עלייך מוזיקלית?
"קודם כל, הוא השפיע עלי בטוטאליות שלו. הוא ידע לבחור טקסטים בקפידה ולהאיר אותם בזרקור, סגולה שאני מיישמת עד היום. הוא השפיע עלי גם בידיעה שכשאתה עולה לבמה, אתה מתנהג כאילו זו ההופעה האחרונה שלך. מאז שנולדתי הוא ייעד אותי למוזיקה, וזו הייתה השפה הכי קרובה שלנו. פעם הוא אמר לי: 'אותי יזכרו בעיקר בשל לחניי, ואותך יזכרו בעיקר בשל הפרפורמרית שבך, שהיא יותר בולטת מהיוצרת המוכשרת שבך'".



את זוכרת את השיחה האחרונה?
"הרשה לי לענות לך לשאלה זו בציטוט קטע שטרם יצא מתוך 'ככה פשוט', שיר חדש שכתבתי והלחנתי לזכר אבא וייכלל בדיסק שיצא בקרוב, 'שירים מבית אבא', שבו אני שרה עם אלעד שודלר: 'ואני הילדה שנשארת תמיד רעבה ושבעה מפירורי אהבה/ ואתה חיית כאילו מחר תמות/ ומתת כאילו תחיה שוב מחר/ ככה פשוט/ באמצע הקיץ/ ככה למות'. השיר מתאר את השיחה האחרונה שבעצם לא קרתה. אבא כבר היה בתרדמת, ואני ישבתי ושילבתי אצבעותיי באצבעותיו ולחשתי לו את מה שרציתי שידע. אני זוכרת שכשבוע לפני שנפטר, צלצלתי אליו ושאלתי: 'מה קורה?' והוא השיב לי: 'את מפריעה לי לעבוד'. על מיטתו היו רישומי שירים וספרי שירה של משוררים ותיקים וצעירים, והוא הוסיף לעבוד על שימור הזמר עד יומו האחרון".

סי היימן, "שירים וסיפורים מבית אבא", 26 באוגוסט, 21:00, "טוקהאוס", התערוכה 3, נמל תל אביב