דוד ליפשיץ (40) נולד וגדל בנתניה, כיום מתגורר בתל אביב, ולו שני ילדים. אחרי השירות הצבאי החל לכתוב מערכונים לטלוויזיה לאלי ומריאנו. בהמשך כתב לתוכניות רבות, בהן "חלומות בהקיציס", "החטא ועונשו", "מסודרים" ועוד. משנת 2003 משמש כותב הראשי של "ארץ נהדרת", שהוא אחד מיוצריה. כמו כן היה שותף בכתיבת התסריט לסרט "זוהי סדום". הוא כתב ויצר, עם אסף גפן, את הסדרה ״שחקן זר״, המשודרת בימים אלה בערוץ 2 (קשת, ימי שני 21:30). הוא חבר קבוע בפאנל יציע העיתונות בערוץ הספורט ומנחה את התוכנית ״העולם כולו נגדנו״ המשודרת בערוץ הספורט.
הסדרה ״שחקן זר״ היא דרמה קומית העוסקת בכדורגלן ישראלי שעובר לשחק במועדון כדורגל יוקרתי בלונדון. הפעם נראה שליפשיץ בורח מקריקטורות הפוליטיקאים. "מילת המפתח ב׳שחקן זר' היא פנטזיה״, הוא אומר. "גם בנושא שבחרנו, שאנחנו מכורים אליו; גם במדינה שצילמנו, שעד היום אני לא מבין למה סבתא שלי סחבה רימונים בחזייה ונלחמה לגרש אותם מכאן; וגם בלעבוד עם מוני מושונוב, שזה משהו שחלמנו לעשות עוד מימי הסרט הערבי של 'זהו זה'. אי אפשר להפריד בין הפוליטיקה לאדם הפשוט. טשרניחובסקי כתב פעם שהאדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, היום אם הוא היה רואה איך אנחנו נראים, הוא כנראה היה כותב שהפכנו להיות תבנית נוף הפוליטיקאים שלנו: גסים, אלימים ומחכים שיסדרו לנו זונות אצל אורן חזן. כפיים״.
ואכן, כפי שאפשר להבין, ליפשיץ נמצא בצד הפחות אוהד נתניהו על המפה. ״כבר ארבע קדנציות שאנחנו מקבלים ממנו שיעור פרטי, והצלצול הגואל אף פעם לא מגיע״, הוא אומר. ״אנחנו נושאים אליו עיניים מקוות כי הוא ראש הממשלה, והוא ראש הממשלה שהיה פה הכי הרבה זמן. מה שאומר שהוא צריך ויכול לעשות כל מה שהוא רוצה ומאמין בו כדי לקחת את המדינה למקום טוב יותר. האם הוא ניצל את זה כדי להביא שלום? האם הוא ניצל את זה כדי לקדם את התושבים בעיירות הפיתוח? את מעמד הביניים? את הערבים בישראל שהפכו למנודים ובוגדים בכהונות האחרונות שלו? אבל זה המצב. יצליח? אהלן וסהלן. ייכשל שוב? נקווה שהפעם המחנה האחר יעמיד אלטרנטיבה ראויה שתוכל להוביל למהפך״.
את העבודה ב״ארץ נהדרת״, הוא דווקא לא משווה לקבוצת כדורגל, כפי שאולי ניתן היה לצפות: ״כל אוהדי הפועל במערכת, ויש לא מעט כאלה, יתבאסו על מה שאני הולך לומר, אבל בעיני 'ארץ נהדרת' מזכירה בהתנהלות המקצוענית שלה את מכבי תל אביב בכדורסל״.
ליפשיץ נמצא בעולם הטלוויזיה כבר מגיל 23 - גיל שמעטים מצליחים בו להגיע לעמדה כה משפיעה. ״ערוץ 2 היה אז יותר בתחילת דרכו, ולא היו הרבה אנשים בעלי ניסיון בטלוויזיה, בטח שלא בתוכניות לייט נייט ובתוכניות על הומור יותר פרוע וצעיר, ככה שלצעירים זאת הייתה באמת תקופה יותר טובה״, הוא אומר. ״זה קצת מקביל לדברים שצעירים עושים היום ברשת״.