הערב זה יקרה: אמריקה והעולם ייפרדו לשלום מג’ון סטיוארט, שפורש מהנחיית “הדיילי שואו” אחרי 16 שנה. סטיוארט כבר הספיק לחשוף את רשימת האורחים לתוכנית האחרונה, שתכלול באופן צפוי את השמות החמים של הקומדיה – איימי שומר, לואיס סי.קיי ודניס לירי, ותיארך 50 דקות (בניגוד ל־22 דקות בדרך כלל).

פרידה ממנחי טלוויזיה ותיקים כבר הפכה בשנים האחרונות לחלק מהשגרה – ראינו את אופרה וינפרי פורשת, את ג’יי לנו וממש לפני כמה חודשים גם את דיוויד לטרמן, שיצא לפנסיה. המציאות הטלוויזיונית לימדה את הצופים שמתגברים על הכל ושאפילו לאופרה יש תחליף, אבל העזיבה של סטיוארט עדיין כואבת.

הוא לא רק אחד האנשים החריפים ביותר על המסך, המתנגד הנחרץ של רשת פוקס ניוז והתומך הנלהב של ישראל (טוב, בערך), הוא גם, ובעיקר, ממש טוב בעבודה שלו. לא בטוח שהמחליף שלו, קומיקאי דרום אפריקאי בשם טרבר נואה, יצליח למלא את הנעליים הענקיות שסטיוארט מותיר אחריו (התוכנית תחזור בהנחייתו רק ב-28 בספטמבר), אבל הוא בהחלט ינסה. אז רגע לפני שעוד עידן טלוויזיוני מגיע לסיומו, הנה כמה עובדות שאתם צריכים לדעת על “הדיילי שואו”:
1.  אף על פי שנדמה ככה, סטיוארט הוא לא המנחה הראשון של "הדיילי שואו". התוכנית עלתה ברשת קומדי סנטרל האמריקאית ב־1996, בהנחייתו של קרייג קילבורן, שבמשך שלוש שנים העדיף להתמקד בתרבות פופ ובכך הותיר את התוכנית במחוזות בינוניים למדי. הוא עזב את התוכנית כדי להנחות את הלייט לייט שואו ברשת CBS – משרה שסטיוארט עצמו התמודד עליה.

סטיוארט, קומיקאי די בתחילת דרכו, שהנחה עד אז תוכניות אזוטריות שונות, בין היתר ב-MTV, נכנס לתפקיד בינואר 1999 והעדיף להתמקד דווקא בפוליטיקה, כשהרעיון היה לייצר “תוכנית חדשות מזויפת”, או סאטירית, אם תרצו. זה הצליח לו, הרייטינג נסק לשמיים (לפחות במונחים של תוכנית כבלים) והתוכנית הפכה לתוכנית הוותיקה ביותר של קומדי סנטרל, אחרי “סאות’ פארק”.

2.  לאורך כל הדרך, סטיוארט שימש לא רק כמנחה התוכנית, אלא גם כאחד הכותבים הראשיים. הוא גייס לשורותיו עוד ב-1999 את בן קרלין, אחד הכותבים הבולטים של העיתון הסאטירי The Onion, וסטיוארט אמר אחר כך שזו הייתה נקודת המפנה של התוכנית, שהפכה אותה לממוקדת-פוליטיקה. בהמשך, קרלין שימש גם כאחד הכותבים הראשיים של הסדרה המצליחה “משפחה מודרנית” ברשת NBC.
 
3. "הדיילי שואו" זכתה ב-18 פרסי אמי ובשני פרסי פיבאדי. סיקור הבחירות הסאטירי בשנים 2000 ו-2004 עזר למצב את מעמדה, וממוצע הרייטינג שלה עמד על מיליון צופים לפרק – פי שלושה מממוצע הרייטינג בשנים הראשונות של התוכנית, בהנחייתו של קילבורן. סטיוארט זינק לשני מיליון ב-2008. הפרק הנצפה ביותר שלה היה כשברק אובמה – אז רק סנטור – התראיין באותה שנה וגרף 3.6 מיליון צופים. אובמה חזר להתראיין בתוכנית כנשיא מכהן, בשנת 2010.


אורח קבוע. אובמה ב"דיילי שואו". צילום: רויטרס
4.  הסגמנט האחרון של התוכנית כלל תמיד ראיון עם פרסונה מוכרת. סטיוארט שם דגש על ראיונות עם פוליטיקאים וסופרים מאשר סלבז למיניהם, ובין האורחים הקבועים בתוכנית אפשר למצוא את ברק אובמה, ביל קלינטון, ג’ו ביידן, ג’ימי קרטר, טוני בלייר ורבים אחרים.
5.  התוכנית הפארודית-סאטירית “הקולבר ריפור” (ולא ריפורט, כפי שטועים לומר) בהנחייתו של סטיבן קולבר היא תוכנית ספין-אוף של “הדיילי שואו”, שזכתה להצלחה רבה בזכות עצמה. למעשה, קולבר עצמו התגלה ב”דיילי שואו”, לאחר ששימש ככתב של התוכנית. היא עלתה לשידור ב־2005 ובוטלה רק ב-2014, לאחר שדווח כי קולבר נבחר להחליף את דיוויד לטרמן בהנחיית “הלייט שואו” – תוכניתו הראשונה תשודר ב־8 בספטמבר 2015.


וככה זה נראה כשהוא צוחק עלינו: 

6.  עוד תוכנית מצליחה שנולדה ב"דיילי שואו" היא Last Week Tonight עם ג’ון אוליבר, שמשודרת ברשת HBO מאז אפריל 2014. אוליבר, קומיקאי בריטי, גם שימש ככתב של "הדיילי שואו" ואפילו החליף את סטיוארט למשך חודשיים כמנחה התוכנית בסוף 2013, כשסטיוארט לקח חופשה כדי לביים את הסרט Rosewater. אוליבר קיבל ביקורות נלהבות ובהמשך, כאמור, תוכנית משלו.
7.  סקר שערך מכון המחקר PAW Research Center ב-2007 מצא שצופי “הדיילי שואו” יותר מעודכנים באקטואליה ופוליטיקה מאשר צופי טלוויזיה שצרכו את החדשות שלהם ממקורות קונבנציונאליים יותר, כמו מהדורות חדשות אמיתיות.
8.  סטיוארט וצוות כותבי התוכנית פרסמו שני ספרים סאטיריים שלועגים לפוליטיקה האמריקאית והפכו לרבי מכר. הראשון יצא בשנת 2004 ונקרא America (The Book): A Citizen’s Guide to Democracy Inaction. השני יצא בשנת 2010, נקרא Earth (The Book): A Visitor’s Guide to the Human Race והפעם הם העדיפו ללעוג לכלל בני האדם ולא רק לפוליטיקאים אמריקאים.
9.  במהלך שביתת הכותבים ב-2007, "הדיילי שואו" יצאה להפסקה. היא חזרה לאוויר שבוע לפני תום השביתה ושמה שונה באופן לזמני ל־A Daily Show with Jon Stewart (בניגוד לשמה הרגיל – The Daily Show). בשבוע הזה סטיוארט כתב את רוב הבדיחות שלו לבד ושינן אותן בעל פה מראש.
10.  גם סטיב קארל – היום כבר אחד השחקנים הקומיים המובילים – התחיל את הקריירה ב"דיילי שואו". הוא שימש במשך חמש שנים כאחד הפרשנים הקבועים של התוכנית. בעקבות ההצלחה שלו שם, הוא לוהק לתפקידים בסרטים שונים ולבסוף גם נבחר לככב בגרסה האמריקאית המצליחה של “המשרד”.