כולם ישנים שינה עמוקה מאוד, רוויית הזיות נעימות על עולם של הגשמת חלומות ואינטרסים. ישנים בוושינגטון, בלונדון, בצרפת (עם סיוטים), במצרים ובישראל. רק דאע”ש בכל מקום ער, זומם ומבצע. מטוסי רוסיה ממטירים עליו (ועל ארגונים סוריים מתונים) אש גיהינומית, שמעבירה את פיגועי הפגע־רע לאירופה, שמתעקשת להמשיך בשנתה.

כבשרי (שעטנז בין שרים וכבשים) הממשלה שלנו ישנים. אך נתניהו עצמו ער, אשרי חושד תמיד, וממהר להכין לאישור מיידי וללא עוררין את מתווה הגז, שיטשטש את הכישלון באינתיפאדת הסכינים ויקרב את ההון לשלטון, את ההשתלטות על התקשורת החופשית, את מתן המיליונים לח”כים ואת הכלת הטרור כרע הכרחי.

עוד על הממשלה הנמנמה: בהיפוך המטורף של הזמנים, המלחמות בטרור, במשפט ובדמוקרטיה, כשכולם מדברים על איך שראש הממשלה, הטוב בהיסטוריית התחמנות והגרוע בתולדותינו, מפלס לבטח את דרכו העקלקלה לעמדת שליט־על נצחי, כדוגמת פוטין וארדואן המופתיים – איש אינו מדבר על צאן מרעיתו.

איך זה שעד כה איש מחברי הממשלה לא קם לקרוא חמס (לא חמאס מהדרום, שאיתו ביקש ראש הממשלה להגיע בחשאי להסכם, רק כדי להרגיז את אבו מאזן) נגד נתניהו ונגד מעשיו, מחדליו, הבטחותיו והצהרותיו. כל הכבשרים, כולל הבועטים, המושפלים והצרחנים, היועמ”ש והמבקר שותקים כחתולים מסורסים, מפחדים ממלקות רבם, מהזזה, הדרה או הדחה.
 



באופוזיציה פולטים בוז’י ולפיד בשנתם אמירות על נתניהו שמדרדר אותנו. כולנו שבעי דיבורים שאין בצדם מעשים, אך הג’נטלמנים האלה נזהרים, כי כבוד ראש הממשלה עלול לא לצרף אותם לקואליציה. אז אחרי שיעביר את מתווה הגז בשתיקתם הפחדנית של שריו, נתניהו בוודאי ימריץ אותם ויאמר: “תהיו כולכם שטיינרים”, ויוסיף, “גם אתה, כחלון”.
 

לאגף הימני־קיצוני של הממשלה (כולל הפחדנים), הליכוד (כולל השתקנים) ולקיצוני הימין בחוץ (כולל המשיחיסטים, הכהניסטים, הלהבניקים והסהרורים): אתם שבים וטוענים שלמחבלים ולסכינאים הפלסטינים יש ותהיה מוטיבציה לפגע בנו כל עוד מאפשרים להם ביבי וממשלתו לקוות לסיכוי שתקום מדינה פלסטינית. פרשננו לענייני תקוות נכזבות מציע לכם לדכא עד עפר את תקוות הפלסטינים, ולהביא אותם לאקטיביזם פיגועי הנובע מייאוש. ואז, לסמוטריצ’ים ולגופשטיינים וב”ב יהיה הרבה יותר קל ונעים לשלוח אחרים שירסקו אותם, בע”ה, כי הנואשים מכל תקווה באמת מסוכנים.
 

ואולי בכל זאת יש יד מכוונת? מחשבה אחרת בראש אחר: אולי בכל זאת יש שם, בטרור הפלסטיני, מישהו ער לגמרי, אחראי, מתכנן, קובע מקומות פיגוע, אמצעים, דרכים, מחסה, קשרי חוץ – “עזבו את הכניסה לחברון. עכשיו מפגש גוש עציון הוא בטופ!” - שמחליט מתי סכינאות ואיפה להפעיל נשים, ומי ידרוס את מי ובאיזה מקום, ומתי כדאי להפסיק פיגועים ליומיים, שהיהודים יתחילו להירגע ואז יחטפו שוב בסבבה? כי זה יותר מדי מצליח להם מכדי להיות מקרי. תחשוב על זה, בוגי.
 

מה קורה למירי רגב? בהיעדר תגובתה המתבקשת של השרה לחרם של איגוד האנתרופולוגים בקולורדו על האקדמיה הישראלית, מתנדב כתבנו לענייני מחשבתה ומורשתה, ומנסה לכוון לדעתה: “מה אכפת לנו מהאנתרופולוגים האנטישמים? עובדי עכו”ם, האסטרולוגים האלה. לא? וכל המגדרולוגים, הומואים ולסביות והפסיכולוגים זבל שמאלני־אשכנזי. אני אלחם נגד כל הלוגיסטים האלה. זבל חכמולוגי. את כולם לשלוח לקרדיולוג, כדי להוכיח שאין להם לב”.