זאת ועוד: כל עוד הכנסת לא תטפל בעמותות הממומנות בידי גורמים עוינים מחו"ל, היא לא תוכל להתמודד עם השמאל הרדיקלי ועם שותפיהם תומכי חיזבאללה ברשימה הערבית בכנסת. הרי אופנהיימר לא הפנה את דבריו לקהל הישראלי, אלא לבוסים שלו באיחוד האירופי. באותו אופן שבו חברי הכנסת הערבים, שגינו את ערב הסעודית על ההחלטה להגדיר את חיזבאללה כארגון טרור, לא הפנו את דבריהם לקהל הישראלי אלא לספונסרים שלהם בקטאר.
אם התמונה של האינתיפאדה הראשונה הייתה הנער עם הרוגטקה, והתמונה של האינתיפאדה השנייה הייתה אוטובוס חרוך, תמונת האינתיפאדה השלישית היא נערה עם מספריים. מול הרוגטקה ניסינו פיוס. מול האוטובוס ניסינו הפרדה, ומול נערת המספריים אנחנו נלחמים נגד הבינאום אבל בלי חזון.
המתרחש בלבנון ובסוריה, והמצב עם הפלסטינים מראים שאין אסטרטגיות קסם. כדי לשרוד בזירה עלינו להיות מסוגלים לעשות את העבודה הקשה שעושה מדינה ריבונית - עלינו לשלוט.