ב־23 במאי הכריז הרמטכ"ל כי "בלמנו את גל הטרור". הוא לא פירט. דבריו לא זכו להד. מה היה קורה לו אמר ההפך? ובכן, מונחת לפני סקירה מיוחדת של "מרכז המידע למודיעין וטרור" של המרכז למורשת המודיעין, מ־24 במאי. שם אני קורא כי גל הטרור העממי, במאפייניו מאז 14 ספטמבר 2015, "הגיע להערכתנו לסיומו בסביבות חודש אפריל". המסמך מנמק זאת בנתונים הבאים: ראשית, חלה ירידה דרסטית בהיקף הפיגועים המשמעותיים (בעיקר דקירות, דריסות וירי). השיא היה באוקטובר 2015. מאז, מדי חודש בחודשו, מספר הפיגועים הללו הלך וירד, ובאפריל־מאי 2016 הוא עומד על 5־7. זהו המספר הממוצע של הפיגועים המשמעותיים שהיו במהלך השנים 2013, 2014 ו־2015 (עד ספטמבר) מדי חודש בחודשו.



שנית, ישנה ירידה משמעותית במספר הפיגועים בעומק ישראל. שלישית, חלה ירידה ברמת הקטלניות של הפיגועים. מאז נהרג האזרח האמריקאי בפיגוע הדקירה ביפו, ב־8 מרץ 2016, לא נהרג אף אדם. רביעית, חלה ירידה בהיקף המשתתפים בהפרות סדר אלימות ביהודה, שומרון ורצועת עזה. גם לא במהלך אירועים ה"מועדים לפורענות", כמו "יום הנכבה" או חג הפסח, שבו ביקרו ישראלים רבים בירושלים.
 
האם הטרור ייפסק? בוודאי שלא! אבל הגל הנוכחי ככל הנראה מגיע לסיומו, ונחזור קרוב לוודאי לטרור העממי שהיינו עדים לו מאז הוועידה של ארגון פת"ח (בראשות אבו מאזן) באוגוסט 2009, שבה הוכרז על "התנגדות עממית" שפירושה דקירות סכין, דריסות, זריקות אבנים, זריקת בקבוקי תבערה. היו לנו 29 הרוגים מהפיגועים בשנים 2013־2015 (עד ספטמבר).

הבעיה היא שהתקשורת שלנו התעלמה מהפיגועים, אולי משום שרובם ככולם התרחשו ביהודה ושומרון.  מה הן הסיבות לירידה התלולה בגל הטרור הנוכחי ואולי אף לסיומו? אני מוצא ארבע סיבות מרכזיות: האחת, המדיניות השקולה והזהירה של כל מערכת הביטחון. זאת מול פוליטיקאים מתלהמים, מול תקשורת מייללת, מול קריאות "געוואלד, חיינו הפקר", מול הצעות הזויות לפעילות דרסטית נגד האוכלוסייה הפלסטינית, ומול רעיונות הזויים כמו שרק "ועידה אזורית" תביא סוף לגל הטרור. ברוך השם, צה"ל והמשטרה לא זרקו דלק למדורת גל הטרור הנוכחי.
 

השנייה, העמידה של הציבור שלנו, שלאחר ההלם הראשוני הסתגל למצב החדש, למעט "המקוננים בעם". השלישית, מדובר היה בהתעוררות ספונטנית פלסטינית של קומץ צעירים קטן, שאליו לא הצטרפו ארגוני הטרור. לא רק זאת, הרחוב הפלסטיני לא נטל חלק בהתעוררות הזאת. והרביעית, הרשות הפלסטינית חששה שהתרחבות הגל רק תשרת את החמאס ותפגע בה עצמה.
 
האם היה לפלסטינים רווח מדיני כלשהו מגל הטרור הנוכחי? לא. העולם היה ועודנו עסוק באלימות המבהילה במזרח התיכון. כל ההרוגים הפלסטינים בכל ימי גל הטרור אינם מגיעים לכדי שעה של הרוגים בשדות הקטל בסוריה, בעיראק, בתימן ובלוב.
 
זה לא אומר כמובן שאנו צריכים לשבת עכשיו על זרי דפנה. הטרור העממי יימשך, בתמיכת הרשות הפלסטינית, המוטיבציות הלאומיות הפלסטיניות יימשכו, התסכול של הצעירים יימשך, ויימשכו כל הלחצים הבינלאומיים עלינו. האתגר: לנסות למנוע ככל הניתן את גל הטרור הבא ולגלות חדשנות ברעיונות מדיניים. העיקר לא לקפוא על השמרים.