פרשה 1311 החטיפה מכה נוספת לבטן הרכה ממילא של ארגוני הפשיעה. חוסר האמון הגיע לשפל נוסף, אחרי שלכאורה כבר ראו שם הכל עם עדי המדינה בפרשה 512. אבל מעבר לאווירה, ההישג הגדול ביותר של יאחב"ל בפרשה הנוכחית הוא מציאת הגופה של ג'ורדן אזולאי אחרי חמש שנים, הודות לפרטים שמסר עד המדינה המכונה שוורצמן, מה שמחזק ומסייע לסדרת העדויות שלו באישומי הרצח הנוספים במשפט ומסבך מאוד את כלל הנאשמים, אלה שבחמש השנים האחרונות, שוורצמן היה הרוח החיה מאחורי כל מיזמי המוות שלהם.



שוורצמן נולד וגדל ביישוב של יוצאי צבא ואנשי עסקים, בין תל אביב לירושלים. אביו המנוח היה סגן אלוף והיסטוריון צבאי, אמו הייתה עובדת סיעודית שטיפלה בקשישים עשירים, ובעצמה מצויה כעת במצב בריאותי קשה, מה שכנראה האיץ בו להתוודות על פשעי חבריו, שבהם הוא שקוע עד צוואר. טובל ושרץ בידו.



ג'ורדן אזולאי. צילום: פוסטה
ג'ורדן אזולאי. צילום: פוסטה



יש טרנינג, יש מכות


שוורצמן היה ילד חריג, חסר גבולות. חריג שהטיל אימה על היישוב כולו ועל יישובי הסביבה, כך סיפר לי אחד מבני המחזור שלו. בימים שהיה מגיע עם טרנינג אדידס אדום כולם ידעו שהיום יהיו מכות. פעם הוא אשפז מורה עם כיסא לראש. אחר כך הוא היה אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, טרום ארגון לה פמיליה. כזה שטיפס על גדרות, פרץ למגרשים והלך מכות עם סדרנים ועם אוהדי הקבוצות היריבות. בהמשך דרכו, כפושע, הוא כבר נהג להביא ליישוב היוקרתי "חברים" ערבים מלוד. הוא סימן להם ביום את בתי היישוב "השווים" והם היו "מנקים" אותם בלילה.



במאסר הראשון הוא הכיר את אחד העבריינים הבכירים בישראל, שאחותו הייתה שכנה של שוורצמן, מה שחיבר ביניהם ועודד את שוורצמן להפגין יכולות אלימות יוצאות דופן, אשר הנגישו אותו ל"בחורים הטובים" בבית הסוהר.



הוא אחד שעושה הכל כדי לרצות את חבריו, בחור מאוד טוטאלי באהבה שלו. בהשפעת חברו העבריין הבכיר הוא התקרב לדת וכמעט הפך לחרדי שחורž־לבן, אבל בחוץ זה החזיק בקושי חצי שנה, עד למאסרו השני.



עם שלומי ניאמצ'יק, הנאשם במעורבות ברצח, הוא עוד למד אז תורה בכלא, אבל זה לא מנע מהשניים לבצע בחוץ את הפשעים האכזריים ביותר, מה שהפך את שוורצמן לבן אדם שהוא עד היום: הילד חסר הגבולות מהיישוב היוקרתי הוכיח לחבריו בבתי הסוהר ובשכונות הפשע שהוא הכי משוגע שיש.



עד המדינה שוורצמן. צילום: רוני שיצר, באדיבות פוסטה
עד המדינה שוורצמן. צילום: רוני שיצר, באדיבות פוסטה



"מת עליך או קובר אותך"


הטוטאליות שלו שיחקה תפקיד גם בשימוש בסמים. הוא היה מעמיס על הגוף אקסטות וכמויות של טיפות הזיה, שאדם רגיל היה מת מהן. הנה, אתם לוקחים בול אחד, אני לוקח שבעה במכה.



"אצלו זה שחור או לבן, אין אמצע", אומר המכר שלו, "או שהוא מת עליך ויוציא את העיניים שלו בשבילך, או שהוא שונא אותך וקובר אותך".



עם כל הכבוד לשוורצמן כעד מדינה שהוא עבריין סטלן ומחסל מקצועי מבית טוב, זהו גם עקב אכילס של הפרשה כולה. ההתבססות על עדי מדינה עם דם על הידיים, אשר מספרים על אירועים מלפני חמש עד 15 שנים, עשויה להסתבך מאוד בבתי המשפט. רק לאחרונה התגנדרו בפרקליטות בעדי מדינה דומיננטים אשר הוצבו מאחורי תיק הבר נוער ותיק ארגון מוסלי, למשל, אבל התגלו כמשענת קנה רצוץ.



התובע, עו"ד יוסי קורצברג, יצא אתמול לעוד סיבוב מול מוטי חסין ושלומי ניאמצ'יק, שכבר ניצחו אותו במשפט רצח אחד. אלא שהפעם הוא מגיע מצויד בשני עדי מדינה מליבת הפעילות הפלילית של שניהם, אלמנט שהיה חסר לו מאוד במערכה שעברה, אשר הוכרעה בנקודות לטובתם.



רשימות נוספות של אמיר זוהר ב-POSTA.CO.IL