בכל הנימוס והאיפוק אבקש: בלי היטלר. אנא הפסיקו להקטין את הפשע של היטלר על ידי השוואת כל מי שהתנהגותו לא נראית לכם להיטלר. זה רק משכנע שבעיניכם היטלר הוא בסך הכל עוד אדם, שחלק אוהבים וחלק לא. אי אפשר שכל בוקר נשמע בחדשות מישהו אומר שטראמפ הוא כמו היטלר, או מירי רגב היא כמו היטלר. רק בשבוע שעבר טען חבר הכנסת עיסאווי פריג’ ממרצ בנאום בכנסת כי “ססמאות הנאצים חוזרות אצל טראמפ ורגב”. לא כל דבר מזכיר את התקופה שהובילה להיטלר. די להציף את העולם בדברי טיפשות כאלה, כי הטיפשות חודרת למוחות האנשים ונדבקת שם לתאים האפורים.



אני מניח שנעים לאנשים מסוימים להרגיש מוסריים ולהשוות את עצמם ללוחמים בעליית הנאציזם, כשהם אומרים בנחיריים רוטטות מתענוג מוסרי שטראמפ הוא כמו היטלר. שמעתי מפגינה בהפגנות המחאה שפרצו בארצות הברית נוכח תוצאות הבחירות אומרת למיקרופון בקול גדוש להט מוסרי: “אני רואה את היטלר צועד ברחובות!”.



הטענות האלה לא רק מזכות את היטלר ואת הנאציזם, ולא רק פוגעות בניצולי שואה ובכל מי שנפגע מהיטלר ומן הנאציזם, הן פוגעות גם במי שלחם באמת בהיטלר בתוך גרמניה באותם ימים נוראים. אין לאף אדם בישראל זכות לחשוב שבכך שהוא מתקיף את ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא אמיץ לב שיוצא נגד הנאציזם, כמו אותם גיבורים שיצאו נגד היטלר בגרמניה הנאצית. שמעו, מוסריים בעיני עצמכם, יש מרחק עצום בין מה שאתם מקשקשים ברמה של שיחה בתנועת נוער לבין מי שהעזו לצאת נגד היטלר בגרמניה בזמן אמת. קראו את ספרו עוצר הנשימה של דני אורבך “ואלקירי: ההתנגדות הגרמנית להיטלר” (שיצא שוב לאחרונה במהדורה מורחבת ועם גילויים חדשים). קראו, הרכינו ראש ולמדו לשתוק.



גם אני כמו היטלר?



אם יש טעם לחבר כנסת ממרצ להזכיר את היטלר בהקשר לסכנות אקטואליות, ובעיקר ביחס לנושא הפלסטיני, שכל כך קדוש למרצ, זה כדי להזכיר את ברית התנועה הלאומית־הפלסטינית עם היטלר והנאצים. כבר כתבתי על השהות הארוכה של מנהיג הפלסטינים חאג’ אמין אל־חוסייני בברלין הנאצית, אבל לא הדגשתי שהיו לצדו של אל־חוסייני פלסטינים נוספים, שקיבלו משכורות מה־SS. המופתי קיבל תשלום חודשי של 90 אלף מרק. סכום דמיוני. להשוואה: העשירון העליון בגרמניה הרוויח אז כ־3,000 מרק לחודש. ניתנו לו מספר בניינים בברלין וגם בערים גרמניות אחרות. המופתי לא היה הפלסטיני היחיד בברלין. חלק מהשמות שהיו איתו מופיעים ברשימת מקבלי תשלומים חודשיים שחילק המופתי בגרמניה, ספרתי 15 איש לפחות. בברלין הנאצית היה גם פאוזי אל־קאוקג'י, מנהיג פלסטיני ידוע נוסף, (שהמופתי דאג לבידודו).



נאומי חוסייני ברדיו ברלין לעולם המוסלמי בערבית, שגם הופצו בדפוס, כללו דיבורים כגון: "ערבים, טבחו ביהודים היכן שתמצאו אותם. זה גורם הנאה לאללה, להיסטוריה ולדת, זה מציל את כבודכם, האלוהים איתכם" (בפתיחת המכון האסלאמי המרכזי בברלין ב־1944, שבראשו עמד המופתי). הנאום הזה פורסם גם בתרגום בעיתונות הנאצית בכל רחבי אירופה, ואף שודר עם תרגום.



אם מרצ וחברי הכנסת שלה רוצים הפקת לקחים מהשואה, הם לא יכולים לקדש את תמיכתם בתנועה הפלסטינית בלי טיפת חשבון נפש. גם אני רוצה להאמין שאין קשר בין התנועה הפלסטינית של היום לבין תחילתה כתנועה נאצית, אבל יכולת ההתעלמות שלי נפגמה כששמעתי את אבו מאזן מברך את "השהיד אמין אל־חוסייני" ללא כל הסתייגות או גמגום, מעל הבמה, מול קהל גדול ובפומביות מוסרטת, בביקורו בעזה ב־2013. לא אתפלא, עם זאת, שהתגובה לדברי אלה תהיה: מי שמזכיר את הקשר הפלסטיני להיטלר הוא כמו היטלר