שמי שרה ואני מנשקת מזוזות. אומנם סבי מורי, הרב אברהם חזן ז"ל, צחק עלי פעם בחיבה ואמר שאני לא צריכה לנשק כל דלת שאני עוברת בה, ומספיק בכניסה לבית פעם ביום. אבל אני אוהבת את העצירה הזאת, בעיקר בצאתי מהבית, שמזכירה לי לפני היציאה לעולם הגדול מה באמת חשוב. "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אני גם הולכת לפעמים להתפלל בכותל ואף מנשקת את אבני שריד בית מקדשנו. אפילו בקבר רחל ביקרתי לא פעם.
קמעות, דרך אגב, אני לא סובלת. בעיני יאיר גרבוז זה הופך אותי לחלק מהקומץ החשוך שהשתלט לו על המדינה. ובכן קודם כל, תודה לאל שאנחנו לא קומץ. רוב העם היושב בציון מגדיר את עצמו מסורתי. הקומץ הוא דווקא אנשים כמו גרבוז, שמתעקשים להפוך את עם ישראל לעם ככל העמים ומשדלים אותנו להינתק ממורשתנו כדי להידמות להם.
הם מבקשים להפוך את המדינה היהודית המיוחדת שלנו למדינת כל אזרחיה, שדואגת אך ורק לביוב, לכבישים, למים ולכלכלה. סתם מקום שבו יוכלו לחיות ישראלים. אולי זה חלומו של גרבוז, אבל זה בוודאי לא חלום הדורות של העם היהודי, ואני מאמינה שזו גם לא שאיפתם של רבים ממצביעי השמאל שיש להם זיקה לשורשים.
התרעות פיקוד העורף