היום שאחרי: איך יקיימו הפוליטיקאים את ההבטחות הכלכליות?

דבר אחד שכחו לספר לנו בדרך אל הקלפי: מי יממן את כל הטוב הזה שנתקשה להכיל. זאת בוודאי לא תהיה חברת כרטיסי האשראי שהתמחתה ב״לפנק, לפנק, לפנק״.

איך ניתן להרחיב את התקציב ולפזר כספים ובאותה נשימה לא להעלות מסים. איך להב­טיח רפורמה בבנקים ולהפריד חלקים מתו­כם בלי לפגוע ביציבותם. לצד כל ההבטחות, מומלץ לשים כוכבית: הפוליטיקאים מבינים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להגשים אותן או אפילו את חלקן. אבל זה לא מפריע לפזר אשליות, כי כך מקובל במערכות בחירות. עובדה שגם בבחירות הקודמות הבטיח יאיר לפיד שלא להעלות מסים ולהקל על שכבות הביניים. איך שנכנס למשרד האוצר, הוא פעל הפוך לכל הבטחותיו: המסים והמע״מ עלו והקצ־ באות דווקא קוצצו.

לפיד הסביר את זה בבור התקציבי הענ­קי של 40 מיליארד שקל שקיבל בירושה מהממשלה הקודמת. אבל פשוט יותר היה לומר ביושר, בפעם המי יודע כמה, ש״דברים שרואים משם לא רואים מכאן״.

כדי שההתפכחות מהאשליות לא תהיה כואבת, מומלץ להיזכר, רגע לפני ששמים את הפתק בקלפי, במה שאמרה ציפי לבני. היא המליצה שלא להתייחס יותר מדי ברצי־ נות להבטחות או לדברים הנאמרים במסגרת קמפיין בחירות.

גם ראשי הרשימות עצמם, ובתוכם יו״ר כו־ לנו משה כחלון, שיתמנה ככל הנראה לשר האוצר הבא של מדינת ישראל, מכירים את דבריה של לבני. בתוך תוכם גם הם מבינים שאין ארוחות חינם.

חשוב להקצות בתקציב כספים לצרכים חברתיים, כמו ליישום דוח המלחמה בעוני, אבל חייבים לתמוה מהיכן יבוא הכסף. הכסף יגיע רק מרפורמות אמיצות במגזר הציבורי שיבטיחו את צמיחת המשק, משינויים בפ־ נסיה שיבטיחו את עתיד ילדינו, ומקביעת סדרי עדיפויות חדשים בהעדפות המס שי־ ממנו את כל אלה. זו אינה תורה מסיני.

מדובר למעשה בהמלצות של נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, הסולדת מפתרונות בסגנון זבנג וגמרנו. בשעה שראשי המפלגות החברתיים מדברים על מע״מ דיפרנציאלי (על מוצרי מזון, לדוגמה), פלוג ממליצה על ביטול סדרת פטורים מיותרים ממס.

מהם פטורים מיותרים? פטור הזוי על מע״מ באילת בהיקף 500 מיליון שקל. פטור ממע״מ על פירות וירקות בהיקף של 2.8 מיליארד שקל. הגבלת תקרת הפטור ממס על קרנות השתלמות לבעלי השכר הגבוה (הפטור הכולל מסתכם ב־14 מיליארד שקל).

מדובר בשלוש דוגמאות בלבד. את הכסף ניתן להפנות למטרות חברתיות ולצמצום הפערים, כפי שהתחייבו ראשי הרשימות במערכת הבחירות. בבוקר שלאחר הבחירות האלה נדע אם מרכיבי הקואליציה טובים רק בהבטחות או שהם בעלי אומץ לב ציבורי כדי להגשימן.