הציונות נולדה, למעשה, בפריז. זה קרה כאשר תיאודור הרצל סיקר את משפט דרייפוס ב־ 1894, וכתוצאה מהזעזוע שלו במשפט פתח בהכנות להקמת תנועה ציונית. לימים התברר שנגד הקצין היהודי אלפרד דרייפוס נרקחה עלילה, אבל בדרך הואשמו כל היהודים בבגידה ונרדפו במהומות אנטישמיות, על פי מיטב המסורת האירופית. העלילה האנטישמית נגד דרייפוס והיהודים, דווקא על רקע נסיון ההשתלבות של משפחת דרייפוס בחברה הצרפתית ובצבא, תרמה רבות להכרה של הרצל שאין לעם היהודי כל מוצא חוץ מהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
לכן, זה רק טבעי שאל מול גל הרדיפות ומעשי הטבח, ומול האנטישמיות האירופית המחודשת, יקרא ראש ממשלת מדינת היהודים של חזון הרצל לכל יהודי צרפת לבוא מיד לבית הלאומי - למפלט שלהם. את המסר הזה צריך היה ראש הממשלה לשאת במפגיע, בגאון, כי הוא הטעם להקמתה וקיומה של מדינת ישראל, טעם שקיבל השבוע הצדקה מחודשת. את הדברים היה צריך היה לשאת ללא אבק של חישובים דיפלומטיים, גם אם זה מרגיז את הצרפתים, גם אם זה מעצבן אנשים בארץ, אלו שמדמיינים כי הפוביה האנטי יהודית־ישראלית חלפה מן העולם. והכי טוב היה לשאת את הדברים הללו מפריז, מזירת הפשע, מהמקום שבו אשמת הצרפתים ברורה כל כך.
כל השבוע פמפמו לנו שזה מרגיז את הצרפתים. אז מה? הרי מה עוד עלול להתרחש, הם יצביעו נגדנו באו"ם? הם עושים את זה בכל מקרה. הם יזמינו את אבו מאזן ויתמכו בעם הפלסטיני נגדנו? כך הם פועלים תמיד. הם ילכו על הבהונות נגד הטרור והרצחנות המוסלמיים, וייחסו לנו את כל הרוע שבעולם? הם עושים את זה בכל יום. וגם אם נכון שהצרפתים לא רצו את בנימין נתניהו בטקסים שלהם, דווקא מצוין שהוא נסע. כי אם הם לא רצו לראות אותו בשורה הראשונה של הצועדים, היה זה כדי להשכיח את האמת. כדי להמשיך במסע ההונאה העצמית והגלובלית. כאילו שאין רוע אסלאמי בעולם. כאילו שהאסלאם הקיצוני לא משתלט על אירופה "החופשית".
כאילו שההתקפה על היהודים וישראל לא שקולה להתקפה נגד חופש הביטוי והעיתונות. ואם הנוכחות של ראש ממשלת ישראל פוצצה במשהו את הבלון הצרפתי הזה, מה טוב. בכלל, טוב שהצרפתים הזמינו את אחד ממובילי תנועות הטרור הערבי האנטי יהודי – מחמוד עבאס, לאירועי האבל על רצח היהודים בפריז. בפעם הבאה מומלץ שיזמינו גם את אבו באכר אל־בגדאדי מדאע"ש, את ממלא מקומו של בן לאדן ואת יתר החברים הטובים שלהם מביירות ועד עזה. ההזמנה רק תחדד את האמת והשקר, תציב במקום הנכון את הטובים והרעים.
אמיל זולה, מי שהתייצב לצד דרייפוס וכתב את המאמר הדרמטי "אני מאשים", אמר כשנאלץ לברוח מצרפת בגלל שהאשים את הצרפתים בעלילה אנטישמית: "האמת צועדת ושום דבר לא יעצור אותה". היום אומנם אין בצרפת ובאירופה מנהיגים כמו אמיל זולה, שיחדירו עמוד שדרה ויושרה לצרפתים ושכניהם. אבל האמת תמשיך לצעוד, גם אם באמצע יכבוש האסלאם את עיר האורות וילביש את כל הפריזאיות ברעלות. ואם בדרך לאמת מה שאנחנו עושים ימשיך להרגיז את הצרפתים, הבריטים, השוודים ודומיהם, מה טוב.