העליהום על שר השיכון - כי השמאל הרדיקלי לא רוצה רוב יהודי בישראל

גם אורי אריאל, אחד מנציגי המתנחלים בכנסת, רצה לקלוט עולים. היישוב כפר אדומים, שאותו הקים לפני 35 שנה, חרט על דגלו את ערך העלייה והקליטה, ומפעיל מרכז קליטה לעולים מכל העולם. הקליטה בקהילה חמה ומגוננת, אכפתית ובעלת ערבות הדדית, עוזרת לעולים בתחילת דרכם בארץ, ורובם בוחרים להישאר ולגור בכפר. כך גם ביישוב עלי, בקריית ארבע, וביישובים נוספים ביהודה ושומרון שבהם יש מרכז קליטה פעיל. בקיבוצים, לעומת זאת, המפעל הזה קצת פחות הצליח.

“אין ספק שיהודי צרפת חשים הזדהות עמוקה עם מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון ושם ירצו לקבוע את משכנם", כתב אריאל למועצת יש"ע כשביקש את היערכותה לקראת גל העלייה מצרפת. העליהום הפוסט־ציוני לא איחר לבוא. באוזניהם, המשפט הזה אמר שהשר אריאל רוצה לחטוף עולים חדשים תמימים, לכפות אותם ולהשליך אותם באישון לילה בראש גבעה סחופת רוחות ליד ג’נין, לא פחות.

מעבר לאמונה הבסיסית של השר אריאל שהעולים באמת ייקלטו באופן מיטבי ביהודה ושומרון, ורצונו להגדיל את ההתיישבות שם (זה ברור מאליו, לא? על מה ההתלהמות?) יש פער בסיסי ועמוק שאינו ניתן לגישור: הקולות הפוסט-ציוניים לא רוצים רוב יהודי בישראל.

יש חוברות צביעה לילדים שצריך לחבר את הנקודות ובסוף תמיד יוצא ברווז. אם תחברו את הנקודות של הפעילות הפוסט־ציונית של השמאל הרדיקלי הישראלי תגלו חולד החופר תחת קיומה של מדינת ישראל. הם לא רוצים רוב יהודי בארץ ישראל. 

בגלל זה הם תקפו את נתניהו שהציע לכל יהודי שחפץ בכך לעלות. המתקפה עליו הייתה, לכאורה, בשל רצון לשמר את היחסים החמים בין ישראל לצרפת, אבל למעשה הייתה כי הציבור הפוסטי אינו רוצה עלייה יהודית לישראל כי זה יגדיל את מספר היהודים בה. בגלל זה הם נלחמים למען המסתננים האפריקאים, כי זה יקטין את אחוז היהודים. בגלל זה הם נלחמים בעד איחוד משפחות של פלסטינים וערבים ישראלים ועוד ועוד.

אני יכולה להבין אם מישהו לא רוצה לחזק את מפעל ההתנחלויות. אבל אם הוא עושה כן – שיריב על העולים האלה, על הזכות והמצווה הגדולה לקלוט אותם.