הפיגוע אתמול (רביעי) בתל אביב אינו מעיד על שינוי במצב בגדה המערבית והוא יותר בבחינת "עוד מאותו הדבר". במאפייניו הוא דומה לפיגועים דומים, המעטים יחסית, שאירעו בחודשים האחרונים בגדה ובירושלים.
אלה הם אירועים של המפגע הבודד. אין מאחוריהם ארגון, אין אחריות שילוחית ואין הכוונה והדרכה. הם כל כולם מעשה ידיו של אדם בודד, שקם בוקר אחד ומחליט לעשות מעשה. כמו שקרה אתמול. המחבל, חמזה מתרוך, הודה בחקירתו כי הושפע מהרג הפלסטינים בעזה במבצע צוק איתן. באיחור של חודשים הוא רכש סכין, הסתנן לישראל ועלה לאוטובוס כדי לרצוח יהודים.
ההערכה היא כי הוא כנראה הסתנן בעבר לישראל – כלומר היה שוהה בלתי חוקי – בחיפוש אחר עבודה, כך שצבר ניסיון מסוים כיצד להתנהל. גורמים ברשות הפלסטינית סיפרו כי המחבל (23) מטול כרם, נעצר בעבר בידי שירותי הביטחון שלהם בשל אהדתו לחמאס. אך עד כמה שניתן להבין מחקירתו, הוא לא היה איש הארגון ובוודאי שלא נשלח מטעמו. ניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים מניעיו של המפגע הבודד הם שילוב של סיבות אישיות – סכסוך משפחתי, תסכול, מצב רוח – עם אלמנטים לאומניים.
הפיגוע אתמול הוא תזכורת למציאות בין ישראל לרשות ולתושבים בגדה המערבית. הוא בא לאחר תקופה שקטה יחסית, אך השקט הזה היה ונותר מדומה. הרשות אינה מעוניינת במעשי טרור ואינה מעודדת אותם. היא מעדיפה להתעמת עם ישראל ולאתגרה בזירה הבינלאומית ולא להיגרר לאינתיפאדה אלימה ולאיבוד שליטה. אך המצב נזיל מאוד. המצוקה הכלכלית בצירוף היעדר אופק מדיני מגבירים את תחושת הייאוש והתסכול של הפלסטינים. הם עלולים, כמעט בוודאות, לבצע עוד פיגועים מהסוג הזה.